ביהמ"ש: אישה שמסרה לחברתה פנקס שיקים חתום וריק תפוצה בגין עושק

רקע כללי וההליך שלפני:

1.      לפני תביעה כספית בסך של 75,000 ש"ח. התובעת טוענת בכתב התביעה כי הינה ילידת 1973. עוד טוענת התובעת כי קיימת הכרות בינה לבין הנתבעת מזה מספר שנים. בחודש 1/06 פנתה הנתבעת  לתובעת, תוך ניצול  מצבה הבריאותי של התובעת וביקשה  כי תמסור לה פנקס שיק חתום וריק  באמתלה כי חשבון הבנק שלה מוגבל.

2.      בכתב התביעה נטען כי הנתבעת ניצלה את התובעת ועשקה אותה וגרמה לתובעת לרכוש עבורה ועבור אחותה רכישות שונות באמצעות פנקס השיקים.  עוד נטען כי הנתבעת זייפה חתימת התובעת על הוראות קבע, התחזתה בשמה והשתמשה בתעודת הזהות של התובעת וכן התחזתה לעובדת סוציאלית כלפי הבנק בו מנהלת התובעת חשבון הבנק שלה ע למנת לקבל לידיה פנקסי שיקים ש התובעת. באחת ההזדמנויות אף הנתבעת צעקה על התובעת על מנת תשגרום לה למסור לידיה פנקס שיקים.

3.      הנתבעת בכתב הגנתה הודתה כי קיימת הכרות בינה לבין התובעת אך טוענת כי מעולם לא ביקשה  מהתובעת פנקס שיקים  ומעולם לא ביקשה כי התובעת תמסור לה שיקים חתומים ללא שצוין הסכום (בלנקו). הנתבעת טוענת עוד כי התובעת מעולם לא ביצעה רכישות עבורה או עבור אחותה ומעולם לא עשקה את התובעת וכי כל הרכישות היו עבור התובעת עצמה, בנוכחותה ובהסכמתה למעט רכישה אחת שבגינה החזירה הנתבעת לתובעת את הכספים.

4.      עוד טוענת הנתבעת כי מעולם לא הפעילה על התובעת לחץ נפשי  ומעולם לא התחזתה לעובדת סוציאלית כנטען על ידי התובעת. הנתבעת מוסיפה כי אמנם הייתה עם התובעת בשפע שוק וחמה על השיק בתור ערבה  בגין קניות שנעשו עבור התובעת.

5.      הנתבעת טענה עוד כי התובעת לא הייתה ביחסים טובים עם הוריה ולכן מסיבה זו החביאה אצלה התובעת פנקס שיקים ותעודת זהות שלה  וביצעה רכישות עבורה ועבור חבר שלה.

6.      ביום 13.12.2009 שמעתי את עדות התובעת ואימה ואת עדות הנתבעת. הצדדים הגישו את סיכומיהם ולהן פסק דיני.

דיון והכרעה:

7.      לאחר ששמעתי את עדויות התובעת והנתבעת התרשמתי כי הנתבעת אכן ניצלה את מצוקתה הבריאותית של התובעת ניצול ציני ומחפיר.

8.      תחילה אציין כי התרשמותי זו הייתה על סמך התנהגותה של התובעת מעל דוכן העדים כאשר ניכר עליה כי מדובר באישה תמימה ובעלת רמת תבונה נמוכה והדבר אף ניכר מאופן תשובותיה והתנהגותה מעל דוכן העדים. מאידך הנתבעת עשתה עלי רושם שלילי, ניכר כי מדובר באישה ממולחת ולכן התובעת הייתה מבחינתה טרף קל.

9.      באותה עת התובעת נטלה תרופות נרקוטיות אשר בודאי השפיעו על  שיקול דעתה.  הנתבעת אף אישרה  בחקירתה  כי בזמן שהייתה בקשר עם התובעת הלה נטלה תרופות נרקוטיות (עמ' 17 ש' 1 -2 ).  יתרה מכך הנתבעת בעצמה סיפקה הוכחה לכך שהתובעת הייתה במצוקה בהעידה לפני כי התובעת התכוונה לברוח מהבית כי הוריה ממפעילים אלימות כלפיה (עמ' 16 ש' 1 - 2).

10.  הנתבעת טוענת להגנתה כי התובע החביאה את פנקס השיקים אצלה על מנת שהוריה לא יתחקו אחר מהלכיה. טענה זו נולדה לראשונה עם הגשת כתב הגנה. הנתבעת מסרה עדות במשטרה ביום 31.8.2006 לאחר שהתובעת הגישה תלונה שם. באותה עדות (ת/8) אין כל זכר לכך שהתובעת הסתירה את השקים אצלה מאחר ופחדה מהוריה כפי שטענה לפיה. מדובר בעדות כבושה ומשקלה בהתאם.

11.  עדותה של התובעת הייתה עוד אמינה עליי. התובעת הייתה עקבית בעדותה ועדותה לפני תאמה את הנטען על ידה בתצהיריה ובכתב התביעה.

12.  מאידך עדות הנתבעת הייתה בלתי אמינה ונתגלעו בה סתירות. כך לדוגמא הנתבעת טענה לפני כי פנקסי השיקים שמסרה לה התובעת היו בלתי חתומים, זאת על מנת להרחיק את עצמה מהטענה כי עשתה שימוש בהם שלא כדין (עמ' 16 ש' 7 - 8), בעוד שבמשטרה מסרה הנתבעת כי התובעת מסרה לה 3 פנקסי שיקים חתומים (ת/8 ש' 5).

13.  הנתבעת נשאלה על דוכן העדים האם נכון שהסכסוך בינה לבין התובעת פרץ על רקע זה שהאחרונה האשימה אותה שהיא מפזרת שיקים שלה ועל כך השיבה בשלילה (עמ' 14 ש' 1-7). אולם במשטרה אמרה הנתבעת דברים אחרים לפיהם הסכסוך בינה לבין התובעת פרץ  על רקע האשמות התובעת שהנתבעת מפזרת שיקים שלה והתובעת לא רוצה לשלם במקומם הנתבעת (ת/8 ש' 1 - 2).

14.  הנתבעת העידה לפני כי עשתה שימוש בתעודת הזהות של התובעת שלא בנוכחותה עת פנתה לסופר מרקט לרכוש מוצרים לטענתה בשליחות התובעת. הנתבעת הציגה את תעודת הזהות והעובדים בסופר התקשרו אל התובעת וקיבלו אישורה (עמ' 15 ש' 14 - 16). אולם בניגוד לכך בתצהיר עדות מטעם הנתבעת הצהירה כי מעולם לא עשתה שימוש בתעודת הזהות של התובעת (סעיף 8 לנ/1).

15.  כך גם באשר למתקן "מי עדן" שסופק עבור אחותה של הנתבעת בעיר כרמיאל. הנתבעת טענה לפני כי התובעת הזמינה את המתקן לבית אחותה מאחר והתובעת התכוונה לעבור ולגור שם אך לבסוף המתקן הוחזר ואחותה של הנתבעת העבירה את עלות המתקן לנתבעת וזו העבירה את הכספים לתובעת (עמ' 18 ש' 27 - 30). במשטרה לעומת זאת מסרה הנתבעת כי אינה יודעת אם אחותה קיבלה מתקן מי עדן אם לאו זאת בניגוד לעדותה לפני לפיה מתקן כזה סופק והוחזר על ידי אחותה (ת/8 ש' 12). מכל מקום הנתבעת לא מצאה לנכון להעיד את אחותה והדבר עומד לה לרועץ, זאת למרות שהתובעת טוענת שאחותה של הנתבעת הייתה חלק ממסע הקניות שעשתה הנתבעת ונהנתה אף מהשקים שפיזרה הנתבעת.