שוחטי בשר כשר בחו"ל- עובדי מדינה או עובדי היבואנים?

הנשיא סטיב אדלר

     בערעור זה נדרשים אנו לקביעת זהות מעסיקיה של קבוצת עובדים - שוחטים ומשגיחים בעבודות שחיטה בחוץ לארץ (להלן: השוחטים או עובדי שח"ל [עובדי שחיטה חוץ לארץ]); האם זו הרבנות הראשית לישראל אשר מפנה את השוחטים לעבודה אצל יבואני הבשר; האם אלה יבואני הבשר המשתמשים בעבודתם של השוחטים ומשלמים את שכרם; או שמא יש לראות ברבנות וביבואנים מעסיקים במשותף? אלה הסוגיות הטעונות הכרעתנו בערעורים שלפנינו.

     ערעוריהם של השוחטים ושל היבואנים, מכוונים כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב אשר קבע כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין השוחטים, המערערים בע"ע 524/08, לבין הרבנות הראשית - מדינת ישראל, וכי היבואנים, המערערים בעע 467/08 (להלן: היבואנים), הם מעסיקיהם של עובדי שח"ל.

הרקע העובדתי בתמצית

2.        חלק ניכר מהבשר הקפוא הנמכר בישראל מיובא מחוץ לארץ באמצעות יבואנים פרטיים. מתוקף הוראות חוק בשר ומוצריו, תשנ"ד-1995, חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, וחוק איסור הונאה בכשרות, התשנ"ג-1983 מקיימת המדינה - באמצעות הרבנות הראשית לישראל - פיקוח הדוק על יבוא הבשר וכשרותו. הפיקוח על כשרות הבשר המיובא מוצא ביטויו, בין היתר, בדרישת הרבנות הראשית כי מלאכת השחיטה בחוץ לארץ תיעשה בלעדית על ידי שוחטים שהוסמכו לתפקיד מטעמה. זאת, לאחר שבחנה את כשירותם על פי דרישות ההלכה היהודית,  והפנתה אותם ליבואנים לשם ביצוע העבודה. עובדי שח"ל - שהם עניינה של עתירה זו - הם שוחטים, בודקים, מנקרים ומשגיחים בעבודות שחיטה בחוץ לארץ.

יבוא בשר קפוא לישראל: המדינה, היבואנים והשוחטים

3.        בשנים עברו, יובא בשר קפוא לישראל על ידי משרד המסחר והתעשייה, והפיקוח על כשרותו נעשה על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל. במהלך שנות ה - 90, הפריטה המדינה את יבוא הבשר הקפוא לישראל, שנעשה מאז באמצעות גורמים פרטיים. חוק בשר ומוצריו, תשנ"ד-1995, שנועד להסדיר את ייבוא הבשר באמצעות גורמים פרטיים, אסר לייבא בשר לישראל ללא תעודת הכשר מאת הרבנות הראשית לישראל.

                 חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, הפקיד בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל סמכויות רגולטוריות שונות וביניהן היא אמונה על "מתן תעודות הכשר ועל כשרות" (סעיף 2 לחוק הרבנות הראשית לישראל). סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983 קובע מיהם הרשאים ליתן תעודת הכשר, כדלקמן: "מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך או רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של המצרך".

     סמכותה של מועצת הרבנות הראשית ליתן תעודת הכשר היא סמכות מנהלית-שלטונית שנקבעה בחוק והיא מיושמת במגוון רחב של בתי עסק, לרבות: בתי אוכל, מפעלי תעשייה, בתי מלון ויבואני מוצרי מזון.

     הרבנות הראשית מעניקה תעודת הכשר לבשר מיובא רק ככל ששחיטתו והכשרתו נעשו על פי דרישות ההלכה היהודית. לפיכך, יבואן המבקש לייבא בשר לישראל, נדרש לבצע את שחיטת הבשר בחוץ לארץ באמצעות שוחטים שהוסמכו לתפקיד על ידי הרבנות הראשית לישראל, והופנו אליו לעבודה.

ההליך בבית הדין האזורי

4.       עובדי שח"ל עתרו לבית הדין האזורי בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, הקובע כי הרבנות הראשית היא מעסיקתם, וכי הם זכאים לסעדים הצהרתיים וכספיים שונים הנגזרים מקביעה זו.

          לבקשת הצדדים הורה בית הדין האזורי על פיצול הדיון בתובענה, באופן בו תוכרע תחילה שאלת זהות המעסיק, וככל שייקבע כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין עובדי שח"ל לבין המדינה, יידונו הסעדים הכספיים שתבע כל אחד מהם.

           בהתאם, נדרש בית הדין האזורי בשלב ראשון לעתירתם של עובדי שח"ל ליתן פסק דין הצהרתי המכריע בשאלת זהות מעסיקיהם; צו עשה המחייב את הרבנות לפרסם קריטריונים ברורים לקביעת התאמתם של עובדי שח"ל לתפקיד ולשיבוצם בצוותי העבודה; פסק דין הצהרתי הקובע כי הרבנות פועלת שלא כדין בהפליית העובדים לרעה מסיבות שרירותיות ומשיקולים זרים; ופסק דין הצהרתי הקובע כי הרבנות מקיימת לשכה פרטית בניגוד לדין.

פסק דינו של בית הדין האזורי

5.         בית הדין האזורי דחה את תביעתם של עובדי שח"ל, קבע כי היבואנים הם מעסיקיהם, וכי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינם לבין הרבנות הראשית - מדינת ישראל. 

     בית הדין האזורי קבע, כי אמנם קיימים סממנים רבים המצביעים על כך שהמדינה והיבואנים מעסיקים במשותף את השוחטים. עם זאת, פסק בית הדין האזורי, כי רק היבואנים הם מעסיקיהם של עובדי שח"ל. זאת, כמתחייב לטעמו מפסיקתו הנרחבת של בית דין זה בעניין מעמדם של רבני המועצות המקומיות, וההלכה לפיה המדינה, ככלל, איננה מעסיקתם של רבנים אלו. משכך, הורה בית הדין האזורי על דחיית תביעתם של עובדי שח"ל.

                 על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישו היבואנים והשוחטים ערעור לפנינו.

הערעורים לפנינו וטענות הצדדים

6.         היבואנים ערערו על קביעתו של בית הדין האזורי כי השוחטים הם עובדיהם. היבואנים מבקשים מבית דין זה ליתן משקל להעדר הרציפות ולזמניות ההתקשרות בין השוחט ליבואן, כמו גם לעובדה שעובדי שח"ל מצויים בפועל "בחצריו" או "במפעלו" של היצרן הזר. היבואנים עמדו אף על החשיבות בכך שמשגיחי כשרות, שוחטים וגופים מפקחים שונים לא יהיו כפופים למרותו של הגוף המפוקח, על מנת שיוכלו לבצע את מלאכתם ללא מורא. מטעם זה, לטענתם, לא יהא זה נכון לקבוע כי מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין היבואנים לבין השוחטים.