קליין נ' אגד

פסק דין

התובעת היא בחורה צעירה שנסעה ביום 6.7.09 בקו אוטובוס של הנתבעת מעמנואל לירושלים.

התובעת התכוונה לרדת בצומת בר אילן, ולשם כך ירדה מהאוטובוס וניסתה להוציא את התיק שלה מתא המטען. התיק היה מצוי עמוק בתוך תא המטען, והתובעת נאלצה להיכנס לתוך תא המטען כדי למשוך אותו החוצה.

הנהג נישאר במשך זמן העצירה כולה בתוך האוטובוס ולא יצא כדי לפקח על הנעשה בתא המטען, אף כי לא יכול היה לראות את המתרחש בו.

בזמן שהתובעת היתה בתא המטען, סגר אחד הנוסעים את הדלת, וסימן לנהג כי הוא יכול להמשיך בנסיעה.

התובעת נכלאה למעשה בתא המטען למשך כ-15 דקות, כאשר היא שוהה בחשכה מוחלטת ואיש אינו שומע את צעקותיה או מכותיה על גוף האוטובוס. התובעת תיארה בפני את האימה שחשה במהלך פרק זמן זה, כיצד החרדה שלה הלכה וגברה, והפלצות שאחזה בה.

הנהג שלא היה מודע לכך שהתובעת בתא המטען, המשיך בנסיעה והתובעת הצליחה להחלץ מתא המטען, רק בחלוף מספר עצירות, וכשנוסע אחר פתח את דלת תא המטען.

הנתבעת שילמה לתובעת פיצוי של 250 ₪ והעמידה את הנהג לדין משמעתי.

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין עגמת נפש, בסך של 30,000 ₪.

בדיון בפני הביעה הנתבעת צער על המקרה והציעה פיצויי גבוה יותר. נציג הנתבעת אף הבהיר כי הנתבעת שוקלת התקנת מצלמות בתוך תאי המטען כדי למנוע הישנות של מקרים כאלו.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד -1984, וזאת ללא מתן נימוקים לאחר שתוכנו של סעיף זה ומשמעותו הוסברו לצדדים על ידי בית המשפט.

בית המשפט רואה בחיוב את הודעת הנתבעת, האמורה לעיל, ואת הזעזוע שאחז בה נוכח מקרה חמור זה, כמו גם את נכונותה להציב אביזרי בטיחות נוספים. יחד עם זאת, נוכח חומרת האירוע, שהסתיים בנס ללא פגיעה גופנית, והיות והנתבעת היא האחראית לבטיחות נוסעיה ומטענם, הרי שאני סבורה כי ראוי שהפיצוי שיפסק לתובעת יהיה בעל משמעות וירתיע את הנתבעת ונהגיה. לפיכך אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי.

ניתן היום, י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: