הרשעת מנהל חברות ימיות בהטלת פסולת ממפעל פרוטרום בנמל הקישון במקום בשינועה לים

1.         תחילה בפתח הדברים, לאור הודעת המאשימה בסיכומיה, הנני מזכה את הנאשמת 1 מן העבירות שיוחסו לה בכתב האישום. כאמור, בסמוך לסיום ההליך, שנמשך מעל לשש שנים, הודיעה לפתע המאשימה כי היא מסכימה לזיכוי הנאשמת 1. כפי שדבר זה הוסבר בסיכומיה:

" לאחר בחינה חוזרת של חומר הראיות, לרבות גרסת הנאשם שהושמעה לראשונה במהלך דיוני ההוכחות והראיות שלא היו בידי המאשימה בעת קבלת ההחלטה על ההעמדה לדין, ומכוח מחויבותה של המאשימה לחשיפת האמת בהיותה רשות ציבורית המייצגת את  האינטרס הציבורי, מסכימה המאשימה לזיכויה של הנאשמת בלבד, זאת מן הטעם שהעבירות המתוארות בכתב האישום נעשו על ידי תאגידים אחרים המצויים בשליטת הנאשם ולא על ידי הנאשמת". (הדגש הוסף).

אחזור להודעה זו בהמשך.

2.         בכתב האישום הואשמו הנאשמים, נאשמת 1, גל-יה חברה לעבודות ימיות (2000) בע"מ ונאשם 2, ארי גלמונד, בביצוע עבירות של הטלת פסולת בניגוד לתנאי היתר לפי סעיפים 2(א) ו-2(ג) וסעיפים 6(א)(ג) לחוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), תשמ"ג-1983, והפרת האיסור על לכלוך ברשות הרבים לפי סעיפים 2, 3, ו- 15 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984. 

3.         על פי האמור בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית, הנאשמת 1 (להלן - חב' גל-יה) שינעה והטילה לים פסולת שמקורה, בין היתר, במפעל פרוטרום חיפה ( להלן - פרוטרום או המפעל) על פי הסכמים אשר נערכו בינה לבין המפעל ועל סמך היתרים שניתנו להטלת הפסולת לים (להלן - ההיתרים).

4.         נטען שבמסגרת ההיתרים אושר לנאשמים: להטיל את הפסולת באתרי ההטלה אשר הוקצו לשם כך באופן ספציפי וכמפורט בסעיף 6 להיתר; לבצע הטלת הפסולת באתרי ההטלה באמצעות כלי שיט בשם אריבל, MS-227 (להלן- הספינה או כלי השיט בהתאמה), כמפורט בסעיף 4 להיתר; לדאוג לאטימת כלי השיט כמפורט בסעיף 10 להיתר ובכפוף לרישיון שיט תקף לכלי השיט המהווה תנאי יסודי לתוקפו של ההיתר. בנוסף, חוייבו הנאשמים לדאוג להימצאותו של נציג חברת גל-יה בכלי השיט בכל זמן טעינתו, כמפורט בסעיף 10 להיתר.

5.         נטען שביום 2.5.03 או במועד סמוך לכך, הטילו הנאשמים פסולת בניגוד לתנאי ההיתר בצידו המזרחי של נמל הקישון. נטען שבין התאריכים 2.3.03 - 3.5.03 ובמיוחד ביום 2.5.03 עשו הנאשמים שימוש בכלי השיט לצורך הטלת פסולת באתרי ההטלה ללא רישיון שיט תקף בניגוד לתנאי ההיתר. ביום 5.2.04, בעת טעינת כלי השיט לא דאגו הנאשמים להימצאותו של נציג מטעם חברת גל-יה בכלי השיט, בניגוד לתנאי ההיתר.

6.         ההליך הועבר לדיון בפניי במרץ 2006 לאחר פרישתו של השופט שדן קודם לגמלאות.

הראיות

עדי התביעה

7.         עדותו הראשית של עד התביעה נמרוד אוטיץ - סגן מנהל אגף ים וחופים, הוגשה בהודעה (ת/1), על פיה ביום 2.5.05 קיבל הודעה על אירוע זיהום בנמל הקישון באיזור המספנות שנמסרה לידיו בשעה 7:15 בבוקר. הוא נסע לנמל הקישון וביצע סריקה על מנת לזהות את האירוע. הוא מצא ש "[ב]ים בסמוך לבית הספר הימי קיימים בו שרידים של שפכים שנראים ומריחים כמו שפכי פרוטרום. בדקתי את קווי הניקוז ובסמוך לרציף החדש שבונים ולא מצאתי סימנים לכך ששפכי פרוטרום מגיעים מכיוון היבשה. המשכתי לכיוון מסוף הכימיקליים הצפוני ומצאתי כמות שפכים שנראית ומריחה כמו שפכי מפעל פרוטרום, שחור בוהק ועם ריח חריף של מנטה. בדקתי במישוש והרחה ומצאתי ללא ספק שמדובר בשפכי פרוטרום ותמציות מאכל וריח כמדומני, ביקשתי את הסיוע של שני מפקחים נוספים, גידי בטלהיים ורן איילון ושרון עדי. ... אני וגידי המשכנו לסרוק את המקום, מצאנו ריכוז גדול במיוחד של שפכי פרוטרום סביב הספינה אריבל שהיתה בעלת היתר הטלה לים, מצאנו כי הספינה פינתה את שפכי המפעל במשך כל הלילה (מחוק). הזמנו את (מחוק) אנשי חברת גל-יה לספינה אריבל והתחלתי לחקור אותם לגבי האירוע הנ"ל, התכחשו מכל וכל ולא הודו באחריות לאירוע, אני חייב לציין שקודם לכן אני יצאתי לחפש את המכלית שבאמצעותה מפנים את השפכים של המפעל ומצאתי שהמגוף של המיכלית פתוח ומטפטף ממנו חומר בסמוך לשער מספנות ישראל". העד ציין בנוסף שהוא בדק את רישיון השיט של אריבל ומצא שאינו בתוקף. יצויין כי המסמך האמור נרשם כעדות בחקירה ולא כמזכר (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 13.7.05).

8.         העד נמרוד אוטיץ נחקר אודות הימצאותם של כלי שיט נוספים במספנה וברציף הכימיקלים. הוא נשאל מדוע לא חקר את צוותיהם על מנת לבדוק אם הם מהווים את מקור הזיהום והשיב כי אם היה מדובר בזיהום של שמן מינרלי היה מקום לחקור כלי שיט אחרים אולם "היות והזיהום היה פסולת תעשייתית, אז כלי השיט האחרים לא היו רלוונטיים. אלה כלי שיט שאינם מובלים חומר זה ומעולם לא הובילו, זאת אני אומר מידיעה" (עמ' 7 לפרוטוקול). הוא העיד שהוא בעצמו עשה את אבחנה בין שמנים לפסולת תעשייתית והחליט על דעת עצמו כי הפסולת אינה שמנים אלא פסולת של פרוטרום (עמ' 7 לפרוטוקול). הוא הוסיף שהוא בדק גם אם משאית ששייכת לחברת גל-יה היא זו שהשליכה את הפסולת לתעלות ניקוז (שם). הוא העיד כי פשוט מאוד לאבחן בין שמנים למיניהם ופסולת אחרת לבין הפסולת של פרוטרום (שם)  עת נשאל:

ש. איך אתה מבדיל על פניו לחומר כזה לזה?

ת. הריח. הריח של מפעל פרוטרום אפשר לאתר את המפעל רק לפי הריח וכך גם השפכים שלו.

ש. זאת אומרת שבדיקת ריח מספיקה לקבוע שזה חומר של פרוטרום ולא אחר?

ת. לא אמרתי שזה מספיק (עמ' 7 ו -8 לפרוטוקול ).

9.         העד דחה את האפשרות שהחומר שמצא הגיע לים כתוצאה מבניית רציף חדש במקום ושחרור כמויות בוצה שחורה וזיהום שחור כתוצאה מכך (עמ' 8 לפרוטוקול). באשר לתנאי מזג האויר, זרמים ורוחות במקום, הוא ציין שכאשר הגיע לזירת האירוע לא היתה רוח בכלל, היה זרם משתנה וממילא אינו מכיר בדיוק את משטר הזרמים בנמל הקישון ולכן הוא בחר בשיטת האלימינציה ובדק היתכנות מקורות יבשתיים, אבחון החומר המזהם ובידוד הגורמים שיכלו להיות המקור לו (עמ' 8).

10.        עד התביעה גידי בטלהיים - ראש ענף פיקוח זיהום ים, צילם תמונות ת/1 א - ת/12. הוא טען כי בתמונות ת/1 ות/2, שצולמו ביום 4.5.03, ניתן לראות את ה"אריבל" כשהיא קשורה לרציף ופס שחור בדפנות האוניה, חומר שמקורו במפעל פרוטרום (יצויין כי בת/1 אכן נצפה בין דופן האוניה לבין המזח פס שחור אולם בקשר לצד החיצוני אין זה ברור אם מדובר בצל על פני המים או חומר כנטען). לטענתו, צילומים אחרים סיפקו תיעוד לכך שהחומר המזהם לא הגיע מכיוון היבשה. בתמונות שהוא צילם מתועדים המתקנים השונים של האוניה. הוגשו באמצעותו גם היתרי ההזרמה ת/16 ו- ת/17 (ההיתר ת/16 ניתן לחב' גליה, חברה השונה מהנאשמת 1, וההיתר ת/17 ניתן לחב' פרוטרום).

10.        כמו כן, הוגשו באמצעות העד בטלהיים זכ"דים שונים, ובין היתר ת/20 מיום 19.5.03 המתאר פגישה עם איש צוות ותפעולן של האריבל, עובד זר בשם קורנל, שאמר לו שכאשר חזרו מהים אל הנמל ביום 02.05.03 הוא ראה כתם בנמל וליד הרציף אליו היו קשורים ערב קודם לכן ביום 01.05.03. איש הצוות אמר שנלקחו על ידו דגימות והן נשמרו במקרר עד ליום 09.05.03 ואז מכיוון שעבר שבוע הוא שפך את הדגימות ושטף את המיכלים בהנחיית רב החובל של הספינה. בזכ"ד ת/18 נרשם תוכן שיחת טלפון עם הנאשם 2 מיום 08.05.03 בה אמר לו הנאשם 2 שהוא חשב שגילה את הסיבה לאירוע הזיהום שאירע ביום 02.05.03, כי הדבר נעוץ בסתימה בצינור הפריקה הוונטורי של המיכל האמצעי של הספינה ושהסיבה לכך היא שבתקופה האחרונה השפכים של פרוטרום מאוד סמיכים וקורוזיבים ולדעתו נכלא חומר בין השסתום וצינור הוונטורי וכשהספינה חזרה לנמל, החומר השתחרר לים בזמן שהספינה חזרה לרציף ביום 06.02.03. צוין שהנאשם 2 סיפר שהדבר נבדק על ידי צולל שפירק את התותח הוונטורי, הכניס יד לתוך הצינור וכך גילה את הסתימה.