אלעטאונה אחמד נ' חברת תקשורת פלאפון ואח'

פסק דין

זוהי תביעה על סך 10,000 ₪ שהגיש התובע בגין עסקת ניוד שבוצעה בטעות במספרו מחברת פלאפון לחברת סלקום.

נציגת הנתבעת 2 הודתה בהגינותה כי מדובר היה בטעות בתום לב בהקלדת אחד המספרים שהביאה לתקלה. כן היא הודתה כי באותם ימים השיחות שהופנו אל התובע הגיעו לאדם אחר. נציגת הנתבעת 1 , חברת פלאפון, ביקשה מחיקה על הסף, והסבירה כי על פי סעיף 5 לתוכנית ניוד שהוציא משרד התקשרות, אין שיקול דעת לספקיות ומיד כאשר מגיעה בקשה לניוד ושמירה על מספר יש לבצע את הניוד. לפיכך, ברור שהאשמה במלואה מוטלת על כתפיה של סלקום ולפלאפון אין אחריות בעניין.

נציגת פלאפון עוד הוסיפה והסבירה כי בחלוף שש שעות בלבד מעת שנודע להם על התקלה הם ביצעו "החתמה קולית" של התובע שהיתה אמורה לאפשר מיידית את הניוד חזרה לפלאפון ואינם יודעים מדוע זה התעכב בחברת סלקום.

מכאן שאין מחלוקת למעשה שרשלנותה של הנתבעת 2 היא שגרמה לנזק לתובע.

ומכאן לגובה הנזק.

התובע תבע בתביעה זו סך של 10,000 ₪.

לדבריו, במשך ארבעה ימים מכשיר הפלאפון שלו למעשה היה "צעצוע" , הוא לא היה מסוגל להתקשר ממנו בשיחות יוצאות והשיחות הנכנסות אל מספר הטלפון הגיעו לאדם אחר.

התובע הסביר כי יש כאן פגיעה כפולה , הן מבחינת חוסר היכולת שלו לתקשר עם בני משפחתו ועם חברים לעבודה, כאשר מכשיר הטלפון הנייד בימינו הינו כלי עבודה חיוני ואדם רגיל להשתמש בו פעמים רבות בכל יום.

מצד שני, העיד התובע שפרטיותו נפגעה בכך ששיחות שהופנו אליו באותם ארבעה ימים הגיעו לאדם אחר. הוא הביא כדוגמא את אישתו שממנה ביקש כי בתום טיפול רפואי בבית חולים תתקשר אליו וכאשר היא התקשרה והתברר כי השיחות מופנות לאדם זר, הדבר היה למורת רוחה ובלית ברירה היא נאלצה לנסוע במונית.

קשה להעריך בכלים מתמטיים מהו בדיוק הנזק אשר נגרם בגין ארבעה ימים ללא פלאפון, כאשר השיחות מופנות לאדם זר.

אולם נראה לי על דרך האומדן כי הסכום של 10,000 ₪ שנתבע הינו מופרז, אולם ראוי שיהיה כאן סכום ממשי כפיצוי, שיהא בו כדי לכסות על כל עוגמת הנפש וה"טרטורים" שנגרמו לתובע באותם ארבעה ימים.

אשר על כן, תשלם הנתבעת 2 לתובע סך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 5.7.2009 ועד ליום התשלום בפועל ובצירוף 300 ₪ כסכום גלובלי להוצאות משפט.

באשר לנתבעת 1, אכן השתכנעתי כי האחריות במלואה מוטלת על חברת סלקום, הנתבעת 2 ולא הנתבעת 1, ואולם התובע לא יכול היה לדעת איזה משתי החברות גרמה לו את הנזק, ולכן בדין תבע את שתי החברות , כאשר בניגוד לדברי נציגת הנתבעת 1 השתכנעתי מדברי התובע כי לא היו לו שיחות יוצאות באותם ארבעה ימים, ולכן אינני מוצא מקום לתת צו להוצאות לזכותה של

הנתבעת 1.

על הנתבעות לעשות כל הנדרש כדי שתקלות מעין אלו לא תישנינה.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום מבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום י"ג ניסן תש"ע, 28/03/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

יעל לוי