לוי נ' חב' פ.י.א.ל אירועים בע"מ

פסק דין

מקורה של תביעה זו היא באירוע ברית, שערך התובע לבנו באולם אירועים של הנתבעת ביום 13/01/08 שעה 13:00 בעלות של 7,800 ₪. האירוע הוזמן ביום 10/01/08, ולטענת התובע נודע לו, במועד שבין מועד ההזמנה למועד האירוע, כי ייערך באותו אולם אירוע נוסף של ברית ביום 13/01/08 שעה 14:30 (לדבריו, קרוב משפחה שלו הוזמן לאירוע האמור). לטענת התובע, כשפנה לנציג הנתבעת בענין, הוא אישר כי אכן הוזמן אירוע נוסף לאותו יום, אך טען כי אירוע של ברית נמשך כשעה בלבד, ורק לאחר שיסתיים האירוע של התובע, הוא יתחיל להכין את האולם עבור האירוע הנוסף. לטענת התובע, בפועל פוצל האולם מראש לשניים עם מחיצות, והאירוע האחר החל לפני שהסתיים האירוע של התובע, דבר שפגם באירוע שלו, גרם לאנשים לעזוב מוקדם והסב לו עגמת נפש רבה. התובע תובע פיצוי בסך 15,000 ₪ ומציין כי בנוסף לתשלום לנתבעת, הוא שילם גם לתקליטן ולצלם. יצוין כבר כי לא הוגשה כל קבלה להוכחת תלשום לתקליטן ולצלם.

לטענת הנתבעת, האירוע האחר הוזמן קודם להזמנת אירוע על ידי התובע, והתובע ידע בעת הזמנת האירוע כי ייערך אירוע נוסף בשעה מאוחרת יותר באותו יום, והוא הסכים לכך.

אני מעדיף את גרסת התובע, שלפיה לא ידע בעת הזמנת האירוע כי ייערך אירוע נוסף באותו יום וכי לא הסכים לכך, על פני גרסת הנתבעת. הדעת נותנת כי אם הדבר הובהר לתובע בעת ביצוע ההזמנה והתובע הסכים לכך, היה מקבל הדבר ביטוי בהזמנה, ואין כל ביטוי לכך בהזמנה.

על כך שהדבר היה מקבל ביטוי במסמך אם היה מוסכם על התובע, ניתן ללמוד מטענת הנתבעת כי הדבר אכן קיבל ביטוי בכתב, אם כי במסמך בחירת התפריט, ולא במסמך ההזמנה. הנתבעת הציגה מסמך הזמנת התפריט בחתימת התובע (מצג נ/1), שבתחתיתו רשום "יש ברית בצד האולם השני בשעה 15:00 מקובל על כל הצדדים". אולם, לטענת התובע, הדברים לא היה רשומים במסמך בעת שנחתם על ידו, והם הוספו אחר כך על ידי נציג הנתבעת, שלא בהסכמתו ושלא בידיעתו. אני מקבל את טענת התובע בענין זה. הדברים אכן רשומים מתחת לחתימת התובע על המסמך, ולא לפניה, והם נכתבו על ידי נציג הנתבעת (כפי שגם נציג הנתבעת אישר – ראו עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 10-11), והעיקר – הדברים אינם רשומים בעותק מסמך הזמנת התפריט שבידי התובע (מוצג ת/1).

אף שנודע לתובע על קיומו של האירוע האחר לפני מועד האירוע המתוכנן, הוא העיד כי לא הצליח לאתר אולם אחר לעריכת אירוע הברית לבנו (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 18-20), ומכל מקום אין בידיעה, שנודעה לאחר מועד ביצוע ההזמנה וכריתת החוזה בין התובע לבין הנתבעת, כדי לגרוע מהעובדה כי השכרת חלק מהאולם לאירוע האחר היוותה הפרה של החוזה שבין התובע לנתבעת.

התובע תיאר בכתב תביעתו ובעדותו את עגמת הנפש שנגרמה לו. יצוין כי המדובר בברית לבנו היחיד של התובע. עסקינן באירוע האמור לשמח, ותחת זאת סבל התובע מפח-נפש עקב העמדת הנתבעת את חלק מהאולם לאירוע אחר תוך הפרת החוזה עם התובע.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 7,800 ₪. ככל שהסכום לא ישולם תוך שלושים יום מהיום, תחולנה לגביו הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א - 1961 ומועד מתן פסק דין זה יהווה המועד לפרעון הסכום לצורך הוראות הסעיף האמור.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' ניסן תש"ע, 22 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.