פסק דין
בפניי תביעה כספית.
התובעים הזמינו אצל הנתבע שירותי צילום לחתונתם.
ההסכם בין הצדדים כלל צילומים, אלבום דיגיטאלי, אלבום כיסים והורים תוצרת חוץ, הגדלות, צילום ווידאו, עריכת מחשב, תקצירים וכן חומר גלם ווידאו + סטילס. מדובר בעיסקה כוללת של 6,500 ₪, לא כולל מע"מ.
לטענת התובעים, הם התאכזבו מהתנהלות הנתבע.
אכזבתם היא פונקציה של שתי טענות מרכזיות, לאחר ששמעתי אותם בהרחבה, גם את התובע וגם את אשתו בביהמ"ש.
ראשית, האלבומים שסופקו להם הם אלבומים זולים ולא מכובדים ובוודאי אינם אלבומי כיסים או אלבומי הורים תוצרת חוץ. בעניין זה, אין מחלוקת כי אכן האלבומים שסופקו להם אינם האלבומים שסופקו ואולם יש מחלוקת משמעותית בין התובעים והנתבע לעניין העלות של אותם אלבומים. הנתבע טוען כי מדובר בהפרש כספי זניח, ואילו התובעים לעומת זאת טוענים כי מדובר בסכום משמעותי של 2,500 ₪.
זוהי מחלוקת אחת ונדמה לי שהיא הפחות משמעותית מבין השניים.
המחלוקת השנייה נוגעת לאלבום הדיגיטאלי. התובעים טוענים כי התאכזבו מאיכות האלבום הדיגיטאלי והיה מוסכם בע"פ ביניהם, כי תהיה להם הזכות, היה ותהיה להם אכזבה מהעניין לפנות לנתבע על מנת שיבצע שינויים ותיקונים בגרפיקה ובתמונות המסופקות על דיסק.
לטענת התובעים, לאחר שפנו לנתבע ואשתו בעניין, הם לא מצאו אוזן קשבת ולמעשה הנתבע לא שעה לבקשותיהם ובסופו של דבר, לא נותרה להם ברירה אלא להגיש תביעה.
הנתבע לעומת זאת טוען, כי הוא היה נכון לבצע שינויים כאלה או אחרים באלבום הדיגיטאלי והתובעים הם אלה שלמעשה לא היו מוכנים בכלל להגיע לכל הבנה או הסדר וכל שהם רצו היה בעצם להוציא כספים ממנו ו/או לקזז כספים.
יש לציין, כי אין מחלוקת שהתובעים לא שילמו את כל 6,500 ₪, אלא 5,150 ₪ בלבד, והמשמעות היא למעשה שישנו קיזוז בין השאר על רקע טענות התובעים בסך של 1,100 ₪, ואם נבצע את תוספות המע"מ מדובר ב- 1,290 ₪.
נשאלת השאלה אפוא, האם יש מעבר לאותו קיזוז של 1,290 ₪ לזכות את התובעים בפיצוי כספי נוסף ויש לזכור כי תביעתם של התובעים היא למעשה להחזר כספי מלא של כל הסכום ששילמו בתוספת עוגמת נפש, כך שהם למעשה הגישו תביעה על סכום של 6,500 ₪.
לאחר שבחנתי את נתוני התיק, להלן פסיקתי:
1.בגין האלבומים שלא סופקו, כפי שהיתה התחייבות לגביהם, ובשים לב לסתירות שבין טענות הצדדים לגבי עלות האלבומים, אני מעריך את האלבומים בסכום של 500 ₪.
2.לגבי האלבום הדיגיטאלי שסופק ואיכותו אינה טובה או מספקת, וכאשר אני נותן אמון, לאחר ששמעתי את הצדדים, בגירסת התובעים ולא בגירסת הנתבע,כי לא היתה נכונות לבוא לקראת התובעים ולהסדיר את העיצוב, כאשר התרשמותי היא שהתובעים לא היה להם אינטרס לשקר בעניין זה או מכל מקום לא התרשמתי כי רצו להוציא כך סתם כספים מהתובע, אני מעריך בסכום של 2,500 ₪, סכום שבד"כ לוקח הנתבע על אלבומים דיגיטאלים, למרות שלטענתו התמחור כאן היה נמוך יותר, שכן התובעים קיבלו הנחה.
המשמעות היא, הסכום שאני פוסק הינו 3,000 ₪, מתוכו אני מקזז את אותם 1,290 ₪, והסכום אשר יוחזר אפוא ע"י הנתבע הינו 1,710 ₪ ובתוספת הוצאות משפט, אני מעגל את הסכום ל- 1,900 ₪.
סכום זה של 2,000 ₪ ישולם ע"י הנתבע לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ברצוני לציין כי איכות הצילומים לגבי האלבום שהוצג לי, ככל שהדבר נוגע לצילומים באירוע, היו באיכות טובה וסבירה וכל טענה בעניין זה שנטענה ע"י התובעים נדחית. לא היה צורך גם להגיע למצב של השמצות הדדיות באתר אינטרנט ויש לדחות התנהלות זו מכל וכל.
זכות בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 15 יום.