לא שילם עבור התדלוק וישיב את הסכום למנהל התחנה

לפניי תביעה במסגרתה עתר מר אבי ביטון (להלן- התובע), מנהל תחנת דלק סד"ש ברח' בני ברית באשדוד, (להלן- התחנה) , כי מר יהודה אוחיון (להלן- הנתבע) ישלם לו סך של 500 ש"ח, לאחר שתדלק רכבו בתחנה, ולא שילם את מחיר התדלוק.

לטענת התובע, ביום 23.8.08 בשעה 21:11, הגיע הנתבע לתחנה, תדלק את רכבו בכ- 48 ליטר סולר, בשווי של 321.15 ש"ח וסירב לשלם, בטענה שהמשאבה לא תקינה וכי לא קיבל את כל כמות הסולר האמורה.

לטענתו, לאחר שקיבל הודעה טלפונית מהמתדלק, הגיע לתחנה, בדק את המשאבה ולא מצא בה כל בעיה, ולאחר מכן הזמין טכנאי שירות שבדק את המשאבה ומצא שהיא תקינה, ולכן דרש מהתובע לשלם את סכום התדלוק.

עוד טען התובע, כי לאחר שהנתבע סירב לשלם, ניגש לתחנת המשטרה והגיש תלונה נגד הנתבע.

התובע צירף לכתב התביעה את חשבונית התדלוק, דו"ח על עריכת בדיקת כיול למשאבה הנ"ל מיום 24.8.08, ואישורים בדבר הגשת תלונה למשטרה כנגד הנתבע, כשעה וחצי לאחר האירוע.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב לדיון ולכן שמעתי עדותו.

לדברי הנתבע, עם הגעתו לתחנה, המתדלק אמר לו שהסולר יוצא לאט, הוא חיכה כרבע שעה והסולר יצא טיפין טיפין, ולאחר זמן, בדק עם המתדלק את המשאבה, והם ראו שכלל לא יוצא סולר מהמשאבה ובכל זאת המונה פועל וממשיך לחייבו, ולכן סירב לשלם את סכום החשבונית.

לדבריו, גם הוא פנה למשטרה מיד לאחר המקרה.

עוד טען הנתבע, כי התובע ניסה להגיע עמו להסדר שישלם 200 ש"ח בלבד, אך לאחר שהסכים לכך, הגיש נגדו התובע את התביעה.

לדבריו, לאירוע בתחנה היה עד, נהג מונית ששהה במקום, אך הוא לא הצליח לאתרו לצורך זימונו לבית המשפט. כמו כן טען, כי אם התובע היה מביט במצלמות האבטחה בתחנה, היה יכול לראות שהוא והמתדלק בדקו את המשאבה וראו שלא יוצא ממנה סולר.

התובע השיב לטענות הנתבע, כי צילומי האבטחה נמחקו זה מכבר, וכי מעולם לא הציע לנתבע לשלם סכום פחות מסכום החוב.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, וכן בתיק המשטרה שנפתח עקב האירוע, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

מדובר בתיק בו גרסה מול גרסה , ואיש מהצדדים לא הביא עדים לתמיכת טענותיו, כאשר התובע אף לא העיד את המתדלק שנכח ביום האירוע בתחנה. בהקשר זה יש לציין, כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה, כך שהתובע לא יכל לדעת טרם הדיון, כי לנתבע יהיו טענות שיצריכו את עדות המתדלק.

למרות זאת, התובע הגיש חשבונית תדלוק, שהנתבע לא חלק על כך שהיא קשורה לרכבו, וכן אישור של טכנאי שבדק את אותה משאבה בה בוצע התדלוק ביום 24.8.08 , אשר כתב "נבדקה המשאבה ונמצאה תקינה ואף מנפקת יותר דלק משצריך (20 מ"ל)".

מנגד, הנתבע לא הגיש כל ראיה לתמיכה בטענותיו, לא הציג חוות דעת נגדית המעידה על קיומה של תקלה במשאבה, ולא הביא לעדות את עד הראיה שיכול לתמוך בטענותיו.

יתרה מכך, הנתבע טען בפניי כי רכבו תודלק, אך לא בכמות הנטענת, וגם בהודעתו במשטרה, כשנשאל ע"י החוקר כמה ליטרים להערכתו נכנסו לרכבו, השיב "בסכום של 260 ש"ח אבל הסכום לתשלום 320 ש"ח".

במצב דברים זה, היה מצופה מהנתבע לשלם לתובע לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אך הוא בחר שלא לשלם דבר ועזב את התחנה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי כף המאזניים נוטה לכיוון גרסתו של התובע, וקובעת כי הוא הרים את הנטל להוכחת תביעתו.

לפיכך, אני  מקבלת את התביעה.