מהו היקף חובותיו של נאמן כלפי נושה שהגיש תביעת חוב?

לפני ערעור על החלטת הנאמן לביצוע הסדר הנושים (להלן: " הנאמן") של חברת א. ג'בארין בע"מ (להלן: " החברה") במסגרתה דחה חלקית את תביעת החוב שהגישה לו המערערת.

המערערת הגישה את הערעור תחת הכותרת "בקשה לשינוי החלטת נאמן או בקשה למתן הוראות", וראיתי לנכון לדון בבקשתה כערעור על החלטת נאמן בתביעת חוב, בהתאם לתקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985.

לאור הודעת המערערת, ובהיעדר הודעה מטעם הנאמן, הריני נותן את החלטתי בערעור על סמך החומר שהגישו לתיק, בלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

העובדות בתמצית :

המערערת ביצעה בדיקות התאמה לתקני הבנייה בפרויקטים שונים, עבור החברה, על פי הזמנתה. בגין הבדיקות שביצעה, נהגה המערערת לשלוח לחברה מפעם לפעם חשבונות לתשלום, ובהם פירוט תאריכי הבדיקות, מקומן, ועלותן.

ביום 10/2/2008 ניתן על ידי בית המשפט צו הקפאת הליכים נגד החברה, וביום 7/4/2009 אושר הסדר נושים לחברה, והמשיב מונה כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

ביום 1/7/2008 הגישה המערערת לנאמן תביעת חוב, על סך 228,164 ש"ח, בה טענה כי החברה הפרה את התחייבויותיה כלפיה בכך שלא שילמה לה את התמורה המגיעה לה בגין הבדיקות אשר ביצעה עבורה. תביעת החוב התבססה על שיקים שהחברה מסרה למערערת ולא נפרעו, בצירוף העמלות בגינם, וכן על סדרה של חשבונות שהמערערת הנפיקה לחברה, ולא שולמו.

הנאמן, בהחלטתו מיום 23/4/2009, קיבל את תביעת החוב בחלקה, בקבעו כי המערערת זכאית לסכום של 111,403 ש"ח בלבד.

טענות המערערת :         

המערערת מציינת כי השיקים של החברה אשר נמסרו לה על ידי החברה וחוללו, נועדו למעשה לכיסוי חובות קודמים של החברה למערערת, ואילו הדו"ח המשוערך אשר המערערת הגישה לנאמן במסגרת תביעת החוב מתייחס לחשבונות שוטפים שלא שולמו, או שולמו באופן חלקי בלבד, ושהתשלום בגינם לא נכלל בשיקים האמורים.

המערערת סבורה כי הנאמן שגה, משקיבל את תביעת החוב בחלקה ודחה את חלקה האחר, באופן סתמי, מבלי שנתן לכך נימוקים כלשהם, ומבלי שפירט ונימק את החלטתו כנדרש וכמתחייב.

כמו כן, טוענת המערערת כי על הנאמן מוטלת החובה לפעול בהגינות ובתום לב מכוח היותו זרועו הארוכה של בית המשפט, וכי היה עליו לבחון את כל מרכיבי תביעת החוב ולא אך את חלקם.

המערערת מוסיפה כי משלא טרח הנאמן לנמק את החלטתו, אין בידיה אלא להניח כי הנאמן דחה למעשה את חלק התביעה המתייחס לחשבונות השוטפים שלא שולמו, ופורטו בדו"ח המשוערך, וקיבל את חלק התביעה המבוסס של שיקים חוזרים בלבד.

המערערת סבורה כי היה על הנאמן לאשר לה את מלוא סכום תביעת החוב, וכן מבקשת היא כעת כי בית המשפט יורה לנאמן לאפשר לה לתקן את סכום תביעת החוב מסך של 228,164 ש"ח לסך של 330,332 ש"ח וזאת עקב טעות חשבונאית שנפלה בדו"ח המשוערך המפרט את יתרת החוב של החברה למערערת, וכן עקב העובדה שלאחר הפקת הדו"ח המשוערך חזר שיק נוסף שהחברה מסרה למערערת, בציון בלתי נפרע, ונוספו חשבונות לתשלום. דו"ח עדכני צורף לכתב הערעור.

תגובת הנאמן :   

הנאמן מציין בתגובתו לערעור כי לאורך השנים, החברה והמערערת התקשרו במספר רב של הזמנות, בנפרד לכל פרויקט, ובשל כך התקיימה ביניהן מערכת התחשבנות עניפה. בשל כך, נהגו נציגי החברה ונציגי המערערת להיפגש בסוף כל שנה על מנת לסכם את יתרות החוב של החברה למערערת באותה שנה. על כן, בסוף שנת 2007, נערכו בין נציג החברה ובין נציגי המערערת מספר פגישות, וביום 16/11/2007 סוכם ביניהם כי יתרת החוב של החברה למערערת לשנה זו תועמד על סך של 111,403 ש"ח ותשולם למערערת בשישה שיקים, שנמסרו באותו מעמד לנציגי המערערת.

סכומם הכולל של השיקים, אשר נמסרו כאמור על ידי החברה למערערת לכיסוי חובה לשנת 2007, וחוללו על ידי החברה בהיעדר כיסוי, אושר לתשלום על ידי הנאמן, בהחלטתו.

הנאמן טוען כי השיק הנוסף, אותו מבקשת המערערת להוסיף לסכום תביעת החוב, נכלל למעשה בסכום שאושר לתשלום בהחלטתו בתביעת החוב.

בהתייחס לחשבונות הנוספים לתשלום שהופקו על ידי המערערת, לאחר מתן החלטת הנאמן בתביעת החוב, טוען הנאמן כי ישנו סכום של 11,000 ש"ח אשר שולם למערערת על ידי החברה, אותו יש לקזז מיתרת החוב על פי חשבונות אלה, ככל שיימצא שעל החברה לשלמם.