הבטיחו ריהוט מעץ מלא וסיפקו ריהוט עשוי "סנדוויץ'" - הלקוח יפוצה

בפניי תביעה כספית.

1. התובע רכש מן הנתבעים מערכת ריהוט סלוני. התובע מעלה טענות בדבר אי התאמה, ועל רקע זה טוען לביטול ההתקשרות, ותובע השבה וכן פיצויים שונים.

2. טענות התובע לאי התאמה גובו בחוות דעת מומחה מטעמו. המומחה הוא קרוב משפחה של התובע, העוסק בתחום הרהיטים. נוכח הקירבה האמורה, יש להתייחס בזהירות לחוות דעתו. עם זאת, המומחה נחקר. הוא עורר רושם אמין ומקצועי. איני רואה, בנסיבות אלה, עילה שלא לתת משקל לאמור בחוות דעתו.

3. הנתבעים אינם שוללים מעיקרה את האפשרות כי נפלו ליקויים כאלה או אחרים ברהיטים. עם זאת, לטענתם אין מדובר בליקויים מהותיים, וניתן לתקנם ללא קושי מיוחד. לגבי חלק מן הליקויים המפורטים בחוות הדעת הנ"ל, יש ממש בטענה זו (ראו, למשל, ליקויים א, ב, ג, יב, יג, יח).

4. (א) עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מקיומה של עילה לביטול ההתקשרות. מעיון במסמך ההזמנה שצורף לכתב התביעה עולה, כי הנתבעים התחייבו לספק את הרהיטים, "הכל מעץ מייפל מלא". המדובר על פי טיבו בעניין בעל חשיבות, אשר הודגש במסמך ההזמנה.

(ב) מתברר, כי הריהוט שסופק אינו עומד בהתחייבות זו. הנתבע, אשר העיד בפניי, אישר כי חלקים מן הרהיטים עשויים מ"סנדוויץ'". על פני הדברים, תיאור זה אינו תואם את התחייבות הנתבעים, לספק ריהוט מעץ מלא. האבחנה שניסה הנתבע למתוח בהקשר זה בין עץ מלא, ובין עץ מסיבי, אשר לטענתו לא התחייבו הנתבעים לספק בכל חלקי הרהיטים, אינה מעוגנת בהתחייבותם הברורה של הנתבעים. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבלה.

(ג) זו אף זו. בחוות הדעת הנזכרת לעיל צויין כי חלקים שונים בריהוט עשויים מחומר המכונה MDF. חלק אחר עשוי חומר המכונה מזונית. אף כי הנתבע הכחיש בעדותו כי חלקים בריהוט עשויים MDF, הוא לא חקר את המומחה מטעם התובע על חלקים אלה בחוות הדעת. אחזור ואזכיר, כי המדובר בעניין עיקרי, ולא בליקוי פעוט הניתן לתיקון פשוט.

(ד) לא למותר להוסיף, כי התובע העלה טענותיו האמורות, לרבות לעניין החומר ממנו עשויים הרהיטים, במכתב ששלח ביום 21.11.08. הנתבעים או מי מהם לא טרחו להשיב למכתב זה. אישור מסירה של המכתב, אשר נשלח לנתבע, חזר בציון לא נדרש. אישור מסירה אשר נשלח לנתבעת, חזר תוך חתימה של הנתבעת עליו. אף כתב ההגנה שנכתב לא התמודד באופן מפורט עם טענות התובע. בדרך הילוך זו יש כדי לחזק את המסקנה, כי יש ממש בטענות התובע לעניין זה.

(ה) נוכח כל האמור, אני קובע כי ההסכם בין הצדדים הופר על ידי הנתבעים הפרה יסודית, אשר ביטויה בכך שהנתבעים סיפקו רהיטים אשר אינם מתאימים להתחייבות שנטלו על עצמם. משכך, אני קובע כי ההסכם בין הצדדים בוטל כדין.

5. (א) התובע זכאי, אפוא, להשבה של 5,300 ש"ח אותם שילם בגין הרהיטים. בצירוף הפרשי רבית והצמדה מיום התשלום בפועל ועד ליום פסק דין זה, מדובר בסכום של 5,600 ש"ח.

(ב) אשר לתשלום בגין חוות דעת המומחה, הרי שלא הוצג תיעוד ממשי, למעט דרישת תשלום באמצעות אי מייל, לעניין זה. במצב זה, ובהתחשב בקירבה המשפחתית בין המומחה ובין התובע, אין מקום לפסוק סכום כלשהו לעניין זה. לא מצאתי הצדקה מספקת להורות גם על תשלום של דמי אחסנה של הרהיטים בבית התובע. אף לטענה בדבר ביטול של 5 ימי עבודה, כמו גם בדבר עלותו של יום כאמור, לא הונחה תשתית של ממש.

(ג) אשר לטענה בדבר נזק לא ממוני, הרי שבנסיבות העניין המדובר בנתבעים אשר סיפקו מוצר אשר לקה באי התאמה משמעותית ביחס להתחייבות שנטלו על עצמם. הנתבעים לא טרחו להשיב לפניות של התובע, אף שאלה נעשו זמן קצר לאחר אספקת המוצרים. במצב דברים זה, ובהתחשב בהיקף ההזמנה, יש בסיס לקבוע כי נגרם נזק לא ממוני, אשר ביטויו בעוגמת נפש ובאי נוחות, בהיקף של 1,250 ש"ח.

(ד) התובע זכאי גם להוצאות משפט, בגין יום הדיונים אליו התייצב, בגין אגרת ההליך אותה שילם, ודמי המשלוח של דואר רשום של דברי דואר לנתבעים. בסך הכל, זכאי התובע לסכום של 367 ש"ח בגין עניינים אלה.

6. סופם של דברים, הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 7,217 ש"ח. סכום זה ישולם עד ליום 1.1.2010. עד ליום 21.12.2009, על הנתבעים לדאוג, על חשבונם, ובתיאום מראש עם התובע, לקחת מביתו את הרהיטים שסופקו. 

ניתן היום, 30 בנובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

עודד שחם, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: