א. ערעור על ההחלטה מיום 3.11.08 של ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) (כב' הרשם דורון יעקובי) לפיה נדחתה בקשה בטענת 'פרעתי' שהוגשה על ידי המערערת.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
בשנת 2000 פתח המשיב כנגד המערערת בהליכים למימוש משכנתא.
בקשה ראשונה בטענת 'פרעתי', שהוגשה על ידי המערערת, נדחתה ביום 6.12.00.
בקשה בטענת 'פרעתי' נוספת שהוגשה על ידי המערערת, נדחתה גם היא ביום 29.11.02. ערעור שהגישה המערערת על החלטה זו נדחה, אך נקבע כי המערערת רשאית לפנות להוצל"פ בבקשה לקביעת ריבית ולהגשת חוו"ד חשבונאית (ע"א 3479/02). ביום 9.6.03 דחה ראש ההוצל"פ את בקשתה של המערערת לעדכן את החוב על פי חווה"ד.
המערערת הגישה המרצת פתיחה לבימ"ש השלום, שדחה את עתירת המערערת וקבע כי טענות המערערת, לעניין שיעור הריבית, מקומן בהליכי הוצל"פ.
במסגרת ערעור שהגישה המערערת על החלטה זו (ע"א 1699/04), הושג הסכם שאושר ע"י ביהמ"ש ביום 29.1.06, בו נקבע כדלקמן:
"הצדדים יפנו לראש ההוצאה לפועל לדיון בטענת 'פרעתי' של המערערים. טענת 'פרעתי' תכלול את כל הסכומים ששלמו המערערים למשיב
מאז 20.3.97 ועד היום.
היה והמערערים יצליחו להוכיח ששילמו סכום השווה ל -
330,000 דולר - יהיה בכך משום
פרעון מלא של החוב ובכך ישוחררו מהמשכנתא מכל תביעה מצד המשיב.
היה ויוכיחו כל
סכום הפחות מסכום זה - הם יהיו
חייבים ביתרה עד לסכום של 330,000 דולר ואפשר יהיה לגבות יתרה זו בדרך של מימוש המשכנתא ללא כל עיכוב - למעט עיכוב של 90 יום מיום שראש ההוצאה לפועל יקבע את סכום החוב, כאמור לעיל. תינתן למערערים שהות של 120 יום להגיש את הבקשה בצירוף כל הראיות שבידיהם.
בנוסף על האמור לעיל, יקבע בית משפט זה סכום שישלמו המערערים למשיב מתוך הסכום של 120,000 ש"ח הנמצא בפקדון בבית המשפט
. הסכום ייקבע על ידי בית משפט זה לפי שיקול דעתו במסגרת סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט.
יתרת הפקדון לא תשוחרר ותעוכב עד לגמר הדיון בטענת 'פרעתי' ותשולם לפי תוצאותיה.
למען הסר ספק, הסכום שיקבע בית המשפט בא בנוסף לסכום של 330,000 דולר,
אולם היה והמערערים יצליחו להוכיח בטענת 'פרעתי' כי שילמו סכום של 380,000 דולר יוחזר כל סכום ששולם במסגרת תיק זה ידי המערערים כשהוא נושא ריבית והפרשי הצמדה כחוק" (הדגשות שלי - י.ש.)
ביום 20.3.06 קבע ביהמ"ש כי סכום של
40,000 ש"ח מתוך הפיקדון ישולם למשיב.
המערערת קיבלה ארכה נוספת להגשת הבקשה בטענת 'פרעתי' עד ליום 1.8.06.
בר"ע שהגיש הזוכה על החלטה זו, נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון ביום 14.1.07.
המערערת הגישה בקשה בטענת 'פרעתי' לה צירפה תצהירים מטעם בעלה מר יעקב עדס והרב גרוסמן, שנחקרו על תצהיריהם. המערערת טענה כי שילמה למשיב סכום של 318,2624 עפ"י הפירוט הבא: 129,670$ עד ליום פתיחת התיק - 93,670$ ב 29 תשלומים של 3,230$ כ"א, 15,000$ במספר תשלומים, 21,000$ ב 6 תשלומים של 3,500$ כ"א. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ שולם סכום של 155,592$ כמפורט בסעיף 9 לתצהירה של המערערת, 23,000$ בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 17.6.06, וסכום של 10,000$ ביום 29.10.06. עוד טענה המערערת כי לא עלה בידה למצוא אסמכתאות המעידות על תשלום סכום של 55,540 ש"ח, בטרם פתיחת התיק, בשל חלוף הזמן וביצוע חלק מהתשלומים במזומן. אך תמיכה לתשלומים אלה ניתן למצוא בראיות נסיבתיות ובעדות העדים מטעמה, כמו גם בעדותו הלא עקבית והבלתי מבוססת של המשיב. לפיכך, עתרה המערערת לחייבה בסכום של 11,738$, להשלמת היתרה לתשלום הסכום של 330,000$.
מנגד טען המשיב, כי המנעות המערערת מהגשת תצהיר וחקירה משמשת כנגדה. המשיב טען כי המערערת הודתה במלוא החוב בתיק והודאתה כי שולם ע"ח החוב סכום של 58,040$ עד מועד פתיחת ההליכים, מהווה הודאת בעל דין. כמו כן נטען כי בניגוד לטענה כי שולם סכום של 129,000$ עד מועד פתיחת התיק, העיד בעלה של המערערת מר יעקב עדס כי שולם על פי הפירוט בס' 11 לתצהיר, סכום של 61,000$ ועדותו לא נתמכה באסמכתאות. עדות הרב גרוסמן תמכה בטענות המשיב. המשיב טען כי המערערת שילמה עד היום סכום של 224,249$ ממנו יש לנכות סך של 4,900$ ולפיכך יש לחייבה בסכום של 110,651$, בתוספת ריבית חריגה.
לאחר דיון בבקשה בטענת 'פרעתי' לגופה, ובטרם הגיע המועד להגשת הסיכומים, הגישה המערערת בקשה להגשת ראיה נוספת. הבקשה נדחתה ביום 27.5.08 והמערערת הגישה בר"ע על החלטה זו (בר"ע 1638/08).