נחבלה בעת שהחליקה על הקרח- מרכז קנדה מטולה יפצה

כללי

1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1959,  ביום 2.1.04, במהלך פעילות של החלקה על הקרח אצל הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"), המבוטחת בביטוח אחריות אצל הנתבעת 2. הצדדים חלוקים הן בנושא החבות והן בנושא הנזק. בתיק נשמעו ראיות.

שאלת החבות

2. אין חולק על כך שהתובעת נפלה ונחבלה בעת שהחליקה  על הקרח. קיימת מחלוקת באשר לנסיבות המדויקות של הארוע. בכתב התביעה נרשם כי " בעוד התובעת מחליקה על הקרח התנגש אחד המחליקים בתובעת בעצמה אדירה, התנגשות אשר הדפה את התובעת למרחק וגרמה לה להתרסק על משטח הקרח...הסתבר כי באתר החליקה קבוצת נערים קולנית במהירות מופרזת, בעצמה אדירה, בחוסר זהירות ובניגוד לכוון ההחלקה". בהתאם לתצהיר התובעת, הנפילה נגרמה כך: " בעוד אנוכי מחליקה על הקרח בכוון ההחלקה המורשה (כנגד כוון השעון) התנגש בי אחד המחליקים בעצמה אדירה בעודו מחליק בניגוד לכוון ההחלקה שנקבע על ידי הנתבעת. כתוצאה מן ההיתקלות נהדפתי והתרסקתי על משטח ההחלקה" (הדגשה במקור). בחקירתה ציינה כי בילדותה החליקה ברוסיה. היא עלתה לארץ בגיל 31 וההחלקה נשוא  התובענה הייתה הפעם הראשונה בה החליקה בארץ. כאשר החליקה ברוסיה החליקה  בדרך כלל בשטחים פתוחים. באשר לנסיבות הארוע ציינה: " החלקתי שם כבר יותר משעה, ראיתי שלושה בחורים שהחלו להשתולל ועשו תחרות מקצה אחד לשני . היו שם אנשים שהסתובבו נגד כוון השעון והיו שהסתובבו באמצע. כבר יותר משעה אחרי שהתחלתי להחליק, אני לא זוכרת כמה סיבובים עשיתי אבל המון. לא ספרתי...אחרי שעה, כשראיתי אותם הם החלו להשתולל. אני הייתי בסיבוב, זה מה שאני זוכרת, ואני רואה שהם שלושה שעומדים בקצה, כאילו תחרות, ואני כבר החלטתי לצאת משם, פשוט לא הספקתי. היו אנשים גם באמצע, הם לא יכלו לנסוע ישר, הם עשו סיבובים במהירות. אחד היה ממול ונכנס בי. אני נפלתי לצד...לא החזקתי במעקה, הייתי כ - 2-3 מטר מהמעקה". לגבי מספר המחליקים במקום ציינה: " בתחילה לא היו הרבה, בהמשך היו אולי 20 משהו כזה. אני לא זוכרת...בסוף כשזה קרה, היו המון אנשים, 50-60 אנשים...לא פחדתי, כי כבר החלקתי עם בטחון. רק כשראיתי את הבחורים החלטתי לצאת...החלטתי לצאת ולא הספקתי, הכניסה הייתה רחוקה ממני". היא הוסיפה וציינה: " הנערים נסעו לאורך הלוך וחזור. ראיתי אותם והחלטתי לצאת, עמדתי, המשכתי נגד כוון השעון, הם התחילו לנסוע, לא יצא להם לנסוע ישר כי היו אנשים ואני רואה אחד מהם בכוון שלי ממול...הוא בא ממולי, הוא נכנס בין הקצה לבין אלי ופגע בי בצד ימין...קבלתי מכה חזקה, אני בטוחה".

3. מטעם התובעת העיד גם בעלה, בוריס צריגרדסקי. הוא היה עמה במקום אך לא החליק וצפה באשתו מהצד. בתצהירו  רשם, כרשום בתצהיר התובעת, כי בעוד התובעת מחליקה התנגש בה אחד המחליקים בעצמה, בעודו מחליק בניגוד לכוון ההחלקה. כמו כן ציין: " אני ראיתי שהיו שלושה נערים שעשו תחרות אחד עם השני באמצע מרכז ההחלקה (במקום להחליק בצורה מעגלית)  והם החליק במהירות ובפרעות (כך במקור) ואחד מהם התנגש באשתי בעצמה והפיל אותה לרצפת הקרח". בחקירתו ציין כי על הקרח היו " הרבה אנשים, בערך 50, 40 אולי. אולגה החליקה שעה, שעה וחצי". היא החליקה " לא ממש ליד המעקה, עם כולם". הוא המשיך וציין: " ראיתי הרבה אנשים, גם שמתי לב על הבלגן, ויש לי גם תמונות, שלא הבאתי, יש לי תמונה שכמה אנשים על הקרח ונגד התנועה ויחד עם התנועה...לא בלגן, ראיתי אנשים. המילה בלגן לא נכונה. היו הרבה אנשים, היו כמה אנשים, נערים, גם שמתי לב לזה כי פחדתי, הנערים החליקו גם באמצע...הם החליקו לאורך הרחבה. אולגה הייתה בצד". הנערים החליקו " עשרים דקות, רבע שעה...לא מההתחלה זה קרה".

4. עוד העידה מטעם התובעת הגב' לובה גרמן מוסקוביץ, חברתה של  התובעת. גם היא הייתה במקום בעת הארוע וצפתה בתובעת מחליקה: " היא החליקה עם כולם יחד, בסיבוב, ראיתי שהיו שם שלושה בחורים, אני חושבת, והם כל הזמן רצו הלוך וחזור, פתאום ראיתי שהוא רץ ממול והיא לא רואה אותו, ואני רואה אותו, ורציתי לצעוק, והוא נתן לה מכה והיא נפלה...הוא התנגש בה בצד שמאל שלה".

5. מטעם הנתבעות העיד מר סרגיי שייקו אשר שימש מדריך החלקה על הקרח ומנהל מחלקת הקרח של הנתבעת במועדים הרלוונטיים. במסגרת תפקידו הוא  משמש גם כמשגיח במשטח ההחלקה והוא שימש כמשגיח גם ביום הארוע. הוא ציין בתצהירו כי משטח ההחלקה הוא משטח אולימפי תקני הפועל בהתאם לתו תקן בינלאומי. המשטח יכול להכיל עד 300 מחליקים בו זמנית ומאפשר לכל מחליק מרחב של 6 מ"ר, אף יותר מתקנים שונים המאפשרים מרחב של 3 מ"ר בלבד.  על גבי כרטיס הנעלים אותן רוכש כל מבקר מופיעות הוראות בטיחות. הוראות הבטיחות צורפו ושם נרשם, בין היתר: " ספורט ההחלקה על הקרח הינו ספורט מסוכן ביותר. האחריות על המחליק בלבד...ההחלקה אך ורק בכוון החיצים". גם בכניסה לאולם ההחלקה מצויים שלטים עם הוראות בטיחות. עותק הוראות אלו צורף גם כן, שם נרשם, בין היתר " החלק בכוון החיצים בלבד...מחליקים שאינם יודעים להחליק מתבקשים להחליק ליד המעקה ובעזרתו בלבד (10 סיבובים לפחות)". וכן: " אזהרה!!! החלקה על הקרח הינו ספורט מסוכן ביותר!!! האחריות על המחליק בלבד! "מרכז קנדה" אינו אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה מהחלקה על הקרח! ...ראו הוזהרתם!!". עוד ציין כי קיים איסור להחליק בזוגות, במהירות שלא מתאימה ליכולת המחליק, להחליק בקפיצות או כל סגנון שהוא כמו השתוללות. פעם בחצי שעה מופסקת מוסיקת הרקע לצורך השמעת הוראות הבטיחות והזהירות באמצעות מערכות הכריזה באולם  ההחלקה. הוא הוסיף וציין כי " על מנת לוודא שהמחליקים מקפידים על שמירת נהלי הבטיחות וההחלקה מצוי בצמוד למשטח ההחלקה או על גביו למשך כל שעות הפעילות משגיח, אשר הינו מאמן מקצועי, בעל ניסיון ובעל רמה גבוהה ואשר תפקידו לאכוף את הוראות הבטיחות ולדאוג לשלומם ולביטחונם של המחליקים. במידה והמשגיח נתקל באדם, אשר מחליק באופן שעלול לסכן את בטיחות המחליקים, כגון במצבים של החלקה בניגוד לכוון התנועה או החלקה במהירות, אשר עלולה לצור סכנה, תפקידו של המשגיח לגשת אל אותו אדם ולהעיר לו ובמידת הצורך אף להוריד אותו ממשטח ההחלקה. כמו כן, בפני המשגיח קיימת אפשרות לכרוז במערכת הכריזה במידה וישנו צורך בכך". צורפו הוראות העבודה למשגיח. במסגרת הוראות אלו נרשם, בין היתר, כי על המשגיח " לוודא שכל המחליקים  על משטח הקרח יחליקו בכוון אחד  על פי סימני החיצים, כנגד כוון השעון" וכן " במידה שמאותרים מחליקים שלדעת המשגיח מסכנים את יתר המחליקים ו/או את עצמם - חובתו להזהירם ו/או להוציאם מהמשטח". המשגיח לבוש בווסט זוהר אשר רשום עליו " משגיח".

6. ביום הארוע, כך בהתאם לתצהירו, מר שייקו עבד כמשגיח, הבחין בתובעת וראה שהיא מחליקה בחוסר ביטחון ולכן ביקש ממנה להתקרב ולהיצמד למעקה ולהיזהר לא ליפול. בשלב מסוים, " מישהו שהחליק לידה ובכוון בו החליקה עבר על פניה במהירות קצת יותר גבוהה והיא כנראה נבהלה  ונפלה ומבלי שהיה כל מגע בינה  לבין אותו אדם...באותו היום לא היה עמוס בכלל והיו למיטב זכרוני כ- 100 מחליקים בלבד... למיטב זכרוני לא היו במקום שלושה נערים שהחליקו בצורה פראית ואם היו מחליקים כך אז הייתי מעיר להם". צורף דו"ח פציעה מיום הארוע שנחתם על ידי מר  שייקו. בדו"ח רשומה גרסת התובעת: " מול עמדת המשגיח מצד ימין כ - 3 מ' בתוך הקרח נסעתי ושמעתי מישהו לצועק למישהו תזהר ואז הוא נכנס בי נפלתי על הקרח וקבלתי מכה באגן מצד שמאל". גם גרסת מר שייקו רשומה בדו"ח: " האורחת החליקה בחוסר ביטחון וכאשר עבר לידה מישהו נבהלה ונפלה. אף אחד לא התנגש בה. האורחת נמצאה כשהיא על הקרח שכובה" (הדגשות במקור).

7. בחקירתו שינה מר שייקו גרסתו בהתייחס לגורם הנפילה ולמעשה אישר את גרסת התובעת באשר להימצאות שלושת המחליקים שהיו במקום וגרמו לנפילתה. הוא ציין   כך: " היא נפלה, ראיתי שהיא נפלה, שלושה אנשים עברו לידה והיא נפלה. עברו שם נערים, הם היו על כל האזור, הם החליקו נגד כוון השעון, בכוון ההחלקה של כולם...היא החליקה בממוצע כמו כל מחליק. גם הזהרתי אותה באיזה סיבוב. אני לא יכול להעריך כמה זמן היא החליקה. לא ראיתי  מתי היא נכנסה..." לגבי אותם שלושה נערים ציין: " הם עברו במגרש, עברו ליד אולגה. גם דיברתי איתם...הם החליקו במהירות, ניגשתי כמה פעמים אליהם והזהרתי שאם עוד פעם אחת, אני לא יכול להוציא אותם...הם החליקו בביטחון די טוב.  אני מעדיף שאנשים שלא יודעים להחליק והם מחליקים באותה מהירות. אם מישהו מחליק טוב, הוא מתחיל להפריע למי שלא יודע להחליק. אני הגעתי אליהם לפחות פעם אחת. הם החליקו יותר מהר מכל האנשים בהחלקה. לדעתי יותר מדי מהר. ואני לא רוצה שאצלי במשמרת יפגעו, אז המהירות הייתה גבוהה והזהרתי אותם שיקטינו מהירות, הם נסעו אחד אחרי השני, בכל מיני צורות. אני לא חושב שאפשר לעשות שם תחרות. לדעתי הם החליקו מהר מדי...כל פעם יש מחליק מהר, אבל בשביל זה עומד שם משגיח...שלושת הנערים החליקו במהירות. המהירות שהם החליקו הפריעה לי אישית...ראיתי שהם עברו ולא התנגשו. החבר'ה עברו והיא נפלה...לא ניתן לעשות הלוך חזור, אני פשוט לא נותן לעשות את זה ואני אוציא אותם. יש לנו 11 יציאות סביב המגרש, אני לא נותן לחזור...לא אמרתי שהם השתוללו, אמרתי שהחליקו מהר בשבילי...אני זוכר את המקרה שהם עברו במהירות...ראיתי שהיא התחילה להיבהל ממשהו, אבל לא מדחיפה...אני חושב שהם היו מחליקים של  הוקי. אלה חבר'ה שלנו...הם בדרך כלל נזהרים כי הם יודעים שאני יכול להוציא אותם, אני מוסמך להוציא אותם...הם לדעתי רק החליקו יותר מדי מהר, ואני חששתי שהם יכולים לעשות נזק למישהו...אין מהירות מוגבלת  למחליק במקום...זו החלקת קהל, המחליק חייב להתאים עצמו לאחרים והוא לא יכול להיות חריג. אם כל הגוש יחליק במהירות מסוימת ומישהו מחליק יותר מהר הוא יכול להתנגש במישהו או לעבור ליד מישהו שייפול. או שיעשה פניה חדה ואדם שלא יודע להחליק ייפול".

8. התובעת בסיכומיה טוענת כי כבר בגרסתה הראשונה מיד לאחר הארוע טענה כי אחד המחליקים "נכנס" בה ויש לתת אמון בגרסה זו. התובעת טוענת כי בעוד שבתצהירו טען מר שייקו כי לא היו במקום נערים שהחליקו בצורה פראית, הרי שבחקירתו הודה שהיו במקום נערים להם העיר על אופן החלקתם, מה שמעיד על חוסר אמינותו. מעדותו יש ללמוד כי אכן היו במקום נערים שהחליקו בצורה פראית ובמהירות והם אלו שגרמו לנפילת התובעת. קבוצת הנערים סיכנה את המחליקים במקום. מדובר בצרוף נסיבות המוליד סיכון בלתי סביר לסיכון האינהרנטי הקיים בהחלקה על הקרח. המשגיח צפה ספציפית את הסכנה אך לא השכיל למנוע אותה. היה על המשגיח להוציא את הנערים מרחבת ההחלקה או לפקח עליהם באופן הדוק יותר. התובעת מוסיפה וטוענת כי לא היו במקום שלטי  אזהרה ובמיוחד לא בשפה הרוסית. עוד נטען כי התובעת לא שמעה כל הוראות בטיחות במערכת הכריזה וכי לא היה במקום מספר מספק של משגיחים, כאשר משגיח אחד ל - 100 אנשים אינו מספק, מקום בו קיימות מטלות רבות על אותו המשגיח.

9. הנתבעות בסיכומיהן טוענות כי לא הוכחה התפרעות נערים, לא הוכח כי נער פגע בתובעת, לא הוכח כי הנער  אשר נטען כי פגע בתובעת  החליק כנגד כוון התנועה ולא הוכח כי החליק במהירות מופרזת. נטען כי כל שהוכח הוא כי התובעת החליקה בחוסר ביטחון ובחוסר זהירות, אחד המחליקים עבר לידה במהירות רגילה וסבירה והיא נפלה מחמת בהלה או מחמת חוסר בטחון. נטען כי בעלה של התובעת צילם תמונות ואי הגשתן פועלת כנגד גרסת התובעת. נטען כי  אין לקבל עדויות בעלה וחברתה, להם יש עניין בתוצאות ההליך. נטען כי גם לפי גרסת התובעת, מדובר בארוע פתאומי שלא ניתן לחייב את הנתבעות בגינו. נטען כי  הנתבעת נקטה כל אמצעי הבטיחות האפשריים: שלטים והוראות בטיחות, משגיח ברחבה, השמעת הוראות הבטיחות במערכת הכריזה. נטען כי  די היה במשגיח אחד. נטען כי גם בהתאם להלכה הפסוקה, אין להצמיד משגיח לכל מחליק לא מנוסה. נטען כי נפילה במהלך החלקה על הקרח היא סיכון רגיל, טבעי וצפוי, בגינו  לא ניתן לחייב את הנתבעת. נטען כי התובעת נטלה על עצמה את הסיכון הטמון בפעילות זו של החלקה על הקרח ובכל מקרה אשמה התורם הוא מכריע.  אם התובעת חששה מאותם נערים היה עליה להיצמד למעקה או לעזוב את המשטח או להתריע בפני מישהו על אותם נערים.

10. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות החלטתי לקבוע כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת בנסיבות העניין, אך עם זאת, גם התובעת מצדה חבה באשם תורם.

11. אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית שחבה הנתבעת, מחזיקת המקרקעין ומפעילת אתר להחלקה על הקרח, כלפי המשתמשים במתקן.  על הנתבעת לדאוג לאמצעי בטיחות נאותים, הדרכה והשגחה. אין עוד חולק  כי פעילות החלקה על הקרח היא פעילות מסוכנת הטומנת בחובה סיכון טבעי וצפוי של נפילה במהלך ההחלקה. ארועים שונים של נפילות במהלך ספורט זה נדונו בפסיקה. לעיתים חויב מפעיל המתקן באחריות ולעיתים לא, כאשר השאלה הנשאלת היא האם באותן הנסיבות הנפילה נגרמה כתוצאה מסיכון רגיל, טבעי וסביר  הכרוך בהחלקה או שמא הנפילה נגרמה עקב התממשות סיכון אחר, נוסף, סיכון שאינו טבעי ואינו סביר לספורט זה. כך נפסק: " החלקה על הקרח, כפעילות ספורטיבית, טומנת בחובה סיכונים רבים. עצם עמידתו של אדם על משטח קפוא וחלק יוצרת סיכון, אך זהו סיכון סביר שהמבקש לקחת חלק בפעילות כזו לוקח על עצמו ומסתכן מרצונו. נפילה על הקרח, שהיא תוצאה של הפעילות הספורטיבית השגרתית, שונה בתכלית מנפילה שהיא תוצאה של צירוף נסיבות שהולידו סיכון נוסף ובלתי סביר" (ע"א (נצ') 2176/02 חברת מרכז תרבות נוער וספורט בע"מ נ' אוטמזגין דוד, 8.6.03. ראה עוד: ע"א (ת"א) 2027/00 מרכז הספורט קנדה נ' גם חנה , 9.12.02; ע"א (חי) 2791/04 ג'ומעה נ' מרכז קנדה לנוער תרבות וספורט בע"מ, 16.6.05; ת.א. (חי) 17495/01 יבגני בסין נ' מרכז קנדה, 23.11.04; ת.א. (פ"ת) אפלטוני חיים נ' המרכז לספורט תרבות ונופש מטולה , 6.12.04; ת.א (חי) 13270/01 הרט טלי נ' מרכז קנדה בע"מ , 7.8.05; ת.א. (ת"א) 120534/00 זיתון עמוס נ' המרכז לנוער תרבות וספורט במטולה בע"מ, 20.9.04. כך, לדוגמא, במקרים בהם התברר שהנפילה נגרמה עקב צפיפות ואי ויסות יציאת המחליקים ליד שער היציאה נמצא כי מדובר בסיכון בלתי סביר (ע"א 2176/02  וכן ת.א. 5005/00 הנ"ל). כך גם במקרה בו  הוכח שהנפילה נגרמה עקב החלקת  מחליק אחר נגד כוון ההחלקה (ת.א. 13270/01  ות.א. 120534/00 הנ"ל). לעומת זאת, במקרים בהם  לא הוכחו נסיבות שיצרו סיכון בלתי סביר מעבר לסיכונים הטמונים בעצם ההחלקה  - לא נקבעה אחריות של מפעיל האתר (ראה ע"א 2027/00 הנ"ל).

12. בענייננו, גם אם אדחה את גרסת התובעת כי הארוע התרחש עקב דחיפתה על ידי מחליק אחר שנסע בניגוד לכוון ההחלקה ואקבל את גרסת משגיח הנתבעת לגבי סיבת הנפילה, המסקנה היא כי הארוע התרחש עקב התממשות סיכון שאינו סביר ואינו טבעי לפעילות ההחלקה על הקרח.  משגיח הנתבעת העיד באופן ברור ומפורש, ויש להצטער כי עדות זו לא באה לידי ביטוי בתצהירו אלא רק בחקירתו, כי עובר  לנפילת התובעת החליקה במקום קבוצה של שלושה נערים, אותם זיהה כחברים בנבחרת ההוקי.  נערים אלו ,כך לפי עדותו, החליקו במהירות רבה ולא החליקו בקצב התואם את קצב החלקת יתר המחליקים במקום. מעבר לקצב ההחלקה שלא היה סביר באותן נסיבות, כך העיד המשגיח עצמו, אותם נערים גם החליקו " בכל מיני צורות". המשגיח  הסביר כי במסגרת החלקת קהל יש לשמור על מהירות החלקה סבירה וכי על כל מחליק להתאים עצמו לאחרים, על מנת למנוע סיכונים. מעדותו של מר שייקו יש ללמוד כי בהתאם לדעתו המקצועית כמשגיח, אותם נערים החליקו במהירות לא סבירה ובאופן לא סביר. עוד יש ללמוד כי תפקידו של המשגיח לוודא כי לא יהיו מחליקים במהירות שאינה סבירה. מר שייקו העיד כי הוא חשש שאותם נערים " יכולים לעשות נזק למישהו", כלומר, צפה התממשות סיכון של פגיעה באחרים עקב  אופן החלקתם. לכן אף מצא לנכון לגשת אליהם " כמה פעמים" ולהזהיר אותם שיוציאם מהרחבה אם ימשיכו להחליק באופן מסוכן. מר שייקו העיד ואישר כי התובעת נפלה עקב החלקתם המהירה של אותם נערים שעברו על ידה במהירות ולמעשה הפריעו לה במהלך החלקתה. עדותו של המשגיח מאשרת, למעשה את עדות התובעת והעדים מטעמה. אני מקבלת את גרסת התובעת ועדיה כי אותה קבוצה של שלושה נערים החליקה ברחבה באופן בלתי סביר שהפריע ליתר המחליקים ולתובעת. מר שייקו ציין כי הם החליקו " בצורות שונות" ואני מקבלת את עדות התובעת ועדיה, הנתמכת, למעשה, בעדות מר שייקו, כי אותם נערים  לא החליקו באופן מסודר, כנדרש, כנגד כוון השעון אלא לעיתים גם במרכז הרחבה או  הלוך וחזור לאורכה. איני רואה צורך להכריע במחלוקת העובדתית אם אכן היה מגע פיסי בין התובעת ובין אחד המחליקים מקבוצת הנערים אם לאו, אם כי אני נוטה להאמין לתובעת כי היה מגע פיסי, לאור כך שגרסה זו ניתנה מיד עם נפילתה ונרשמה בטופס הפציעה. החלקה זו של אותם נערים יצרה סיכון נוסף מעבר לסיכון הטבעי והרגיל של נפילה עקב החלקה על הקרח. סיכון זה הקים לנתבעת חובת זהירות קונקרטית למנוע התממשותו. על מנת למנעו היה עליה לנקוט אמצעי זהירות. מר שייקו ציין כי אמנם הזהיר את אותה קבוצת נערים מספר פעמים אך לא די בכך. אם הנתבעת מאפשרת למחליקים ברמות שונות להחליק יחדיו, עליה לצפות כי מחליקים מהירים, ובמיוחד כאלו שאינם שומרים על סדר ההחלקה  אלא מחליקים ב"צורות שונות", עשויים להוות הפרעה וסיכון למחליקים חסרי ניסיון ואטיים יותר.  כדי למנוע סיכונים אלו, יתכן ועל הנתבעת למצוא דרכים להפריד בין רמות מחליקים שונות -  הפרדה באמצעות קביעת מועדי החלקה נפרדים או משטחי החלקה נפרדים.  איני קובעת מסמרות לעניין זה אך בכל מקרה, מקום בו מחליק מסכן את יתר המחליקים, וכך היה בענייננו, לפי קביעת המשגיח עצמו - יש להוציאו מיידית מהמקום או לפקח עליו באופן צמוד כדי לוודא שאכן   הסיכון הוסר. יתכן ומקום בו קיימת החלקה מעורבת של מחליקים ברמות שונות  יש צורך במשגיחים נוספים ומשגיח אחד אינו מספק. בענייננו הוכח כי נוצר מצב בו  קבוצת נערים החליקה באופן שסיכן את יתר המחליקים במשך כ- 15 - 20 דקות, כפי שהעיד בעלה של התובעת, עדות שלא נסתרה והיא מקובלת עלי, כאשר המשגיח הזהירם מספר פעמים אך מעבר לכך לא נעשה דבר והסיכון נותר בעינו. בכך שלא הסירה הסיכון - הפרה הנתבעת את חובת הזהירות הקונקרטית שלה כלפי התובעת. אם הייתה מקוימת החובה ניתן היה למנוע את הארוע.

13. מעבר לכך, איני סבורה כי היה על הנתבעת לפרסם הוראות בטיחות ברוסית, כטענת התובעת, וכי יש לכך קשר סיבתי לארוע. התובעת עצמה מבינה עברית. לא ידוע אם מי שפגע בתובעת אינו דובר ואינו קורא עברית ולא הוכח שפרסום ההוראות ברוסית היה יכול למנוע הארוע.

14. ובאשר לאשמה התורם של התובעת. יש לזכור כי התובעת הייתה כבת 45 ביום הארוע והיא החליקה על הקרח ברוסיה טרם עלייתה לישראל,  בעיקר במקומות פתוחים עם קהל. חזקה על התובעת שהייתה מודעת לכל הסיכונים הטמונים בספורט ההחלקה על הקרח. התובעת הייתה צריכה להיות מודעת גם לכך שמדובר בהחלקה פתוחה לקהל מגוון, בה מחליקים אנשים ברמות שונות, כך שמחליקים מהירים יותר עשויים לחלוף  לידה במהירות ואולי אף לנגוע בה ולגרום לנפילתה. התובעת ציינה כי לאחר שראתה את קבוצת הנערים החלה לחשוש והתכוונה לצאת מהמשטח. יכולה הייתה התובעת להתקרב מיידית למעקה ולאחוז בו, יכולה הייתה לצאת מהמשטח, שהרי לפי עדות מר שייקו היו 11 פתחי יציאה ויכולה הייתה להתלונן על התנהגותם בפני נציגי הנתבעת. יש לזכור כי לפי עדות בעלה אותה קבוצת נערים הספיקה להחליק כבר 15- 20 דקות לפני שנפלה. לאחר שקילת כלל הנסיבות, אני מייחסת לתובעת אשם תורם בשיעור של 35%.

הנזק

15. לתובעת נגרם שבר בצוואר עצם הירך השמאלית. היא נותחה לשחזור השבר וקיבועו. לאחר אשפוז של שבוע המשיכה בפיסיותרפיה וחזרה להליכה ללא אמצעי עזר בתוך חצי שנה. מטעם התובעת הוגשה חוות  דעת של ד"ר ברנע מנשה מיום 24.6.05, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין הפגיעה במפרק הירך וכן 10% נוספים בגין הצלקת שנותרה לה. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת מיום 29.3.06 של ד"ר בצלאל פרידמן, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 10% בגין הפגיעה במפרק הירך. לגבי הצלקת - הסכים כי זו מקנה 10% נכות אסתטית.

16. לאור הפערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ישראלי אמנון. במסגרת חוות דעתו מיום 29.5.08 קבע כי התובעת מהלכת בצורה מאוזנת, ללא צליעה, עם התייצבות תקינה בעמידה על רגל אחת ומבחן טרנדלבורג שלילי. הוא  קבע כי התובעת החלימה היטב מהשבר, עם שחזור המנח הטבעי של מפרק הירך ללא כל פגיעה במשטחים הפרקים, כפי שנראה בצילומי רנטגן שבוצעו לאחרונה. טווחי התנועה טובים מאלו שנמצאו  בבדיקות המומחים שבדקו אותה בעבר. קיימת מגבלה קטנה בכיפוף שאינה מפריעה לישיבה ומגבלה קלה בפישוק של המפרק. נוכח קרבתו של השבר למפרק הירך ועוות האיחוי של הטרוכנטר הקטן סביר שתוותר תסמונת כאב ותפריע בתפקוד. לאור כך, קבע ד"ר ישראלי, נותרה לתובעת נכות בשיעור 10% לפי מחצית מסעיף 48(1)ו לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. ד"ר ישראלי קבע כי לתובעת נגרם אבדן אי כושר מלא למשך ארבעה חודשים ולאחר מכן נכות זמנית בשיעור 30% למשך חצי שנה. לנושא הצלקת הניתוחית- לאור כך שהמומחים מטעם הצדדים הסכימו על נכות בשיעור 10%, לא קבע ד"ר ישראלי ממצאים נוספים.