פ ס ק - ד י ן
1. עניינה של העתירה בשאלת זכאות הנתבע לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים במועד הפסקת העסקתו על ידי התובעת ובנסיבות בהן הופסקה, וכפועל יוצא זכאות התובעת להשבת הסכומים אשר שולמו לתובע עם פרישתו בגין פדיון ימי מחלה.
2. בכתב ההגנה נטען כי הנתבע לא פרש לגמלאות, אלא פוטר על ידי התובעת; תשלום פדיון ימי המחלה לנתבע נעשה בהסכמת התובעת במסגרת תנאי עידוד פרישה ולאור יוזמת התובעת לבטל את התקן של הנתבע; הכספים שולמו לנתבע במודע ומתוך כוונת התובעת לשלמם ולא עקב טעות מצידה; במידה וייקבע כי מגיע לתובעת החזר כספי כלשהו מאת הנתבע, זכאי הנתבע לקזז מסכום זה את הכספים המגיעים לו מאת התובעת בגין הנזקים שנגרמו במהלך עבודתו.
3. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.
מטעם התובעת הוגש תצהיר של גב' ציפי שירי, המשמת כסגנית מנהל אדנימיסטרטיבי מנהל וכח אדם במרכז לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה (להלן: "
גב' שירי").
4. סיכומים מטעם המדינה הוגשו לתיק בית הדין ביום 22/2/09. הנתבע לא הגיש את סיכומיו עד היום, על אף החלטות בית הדין שניתנו לעניין זה, ומשכך ניתן פסק הדין בהסתמך על החומר המצוי בתיק וללא סיכומי הנתבע.
רקע עובדתי
5. הנתבע, יליד 1947, הועסק על ידי התובעת (להלן: "
המדינה") בתפקיד רוקח בבית המרקחת במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה (להלן: "
בית החולים") החל מיום 1/2/87 עד ליום 31/5/00.
6. בחודש 3/98, בעקבות תלונות שהועלו ביחס לתיפקודו של הנתבע מצד הרוקח המחוזי והמנהל האדמיניסטרטיבי בבית החולים מר דב פסט (להלן: "
מר פסט"), ניהלה הנהלת בית החולים משא ומתן עם ועד העובדים, ובנוכחות הנתבע, בנוגע לאפשרות סיום העסקתו בשירות המדינה עקב אי התאמה. במהלך המשא ומתן העלו הצדדים הצעות לסיום העסקה בהסכמה בתנאים מועדפים, אולם בסופו של דבר לא הושגה הסכמה בקשר לתנאי הפרישה (נספחים ד' ו-ה' לתצהיר גב' שירי), והתובע המשיך בעבודתו בבית החולים.
7. בחודש 3/00, ולאחר שלא פסקו התלונות ביחס להתנהלותו המקצועית של הנתבע מצד גורמים בהנהלת בית החולים והרוקח המחוזי, התקיים משא ומתן נוסף של הנהלת בית החולים עם ועד העובדים בנושא פיטורי הנתבע בגין אי התאמה (נ/1). הנתבע הוזמן לישיבת המשא ומתן אך לא התייצב, וההליך התקיים ללא נוכחותו. במהלך המשא ומתן הועלתה הצעה כי הנתבע יפוטר בהסכמה בתנאים מועדפים על פי תוכנית הפרישה מרצון של נציבות שירות המדינה.
בעקבות המשא ומתן החליטה הנהלת בית החולים לסיים את העסקת הנתבע בתנאים מועדפים ופנתה לשם כך למנכ"ל משרד הבריאות, אשר בהחלטתו מיום 27/4/00 אישר את פיטורי הנתבע החל מיום 31/5/00 (נ/2). ערעור הנתבע על החלטה זו נדחה על ידי שר הבריאות.
במועד סיום העסקתו בשירות המדינה היה נתבע בן 53.
8. ביום 1/9/00 שולם לנתבע סך של 31,197.49 ש"ח כפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים (נספח א' לכתב התביעה).
9.
להלן בתמצית טענות המדינה:
א. תנאי הפרישה המועדפים שהוענקו לנתבע עם סיום העסקתו, הינם בהתאם למדיניות פרישה מרצון לשנת 2000 של נציבות שירות המדינה, במסגרתה לא נכללה הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים.
לא סוכם עם הנתבע על מתן הטבות נוספות מעבר לאלו שנקבעו על ידי נציבות שירות המדינה.
ב. הנתבע לא עמד בתנאי הזכאות לפדיון ימי מחלה על פי הוראות התקשי"ר.
ג. מענק ימי המחלה שולם לנתבע עקב טעות, ומבלי שהיה זכאי לו על פי דין ומשכך חייב הנתבע בהשבתו.