עובדת שפוטרה לאחר שחזרה מחופשת לידה תפוצה ב-37,000 שקלים.

1.         השאלה העיקרית הנדרשת לפתחנו בתיק זה הינה האם כדין פוטרה התובעת לאחר סיום חופשת לידתה.

תמצית טענות התובעת:

2.         לטענת התובעת, עבדה בשורות הנתבע משך 13 שנים במהלכם ביצעה עבודתה במסירות מקצועיות ובנאמנות. התובעת שהתה בחופשת לידה החל מחודש אוקטובר 2005 ועד לחודש פברואר 2006 המועד בו היה עליה לשוב  מחופשת הלידה אשר הוארכה בהסכמת הנתבע.

3.         סמוך למועד חזרתה לעבודה הודיע הנתבע לתובעת כי לא תוכל לשוב ולבצע תפקידה הקודם אשר אויש זה מכבר אולם, תשובץ לתפקיד אחר.

4.         לטענת התובעת התפקידים אשר הוצעו לה לא הלמו כישוריה, יכולתה והוותק המקצועי אשר צברה. כמו כן, המשרות היו בעלי היקף קטן ממשרתה קודם לחופשת הלידה.

5.         משלא נאותה להצעת הנתבע פוטרה מעבודתה כעולה ממכתב הפסקת העבודה מיום 27/03/06 בו נקבע מועד סיום עבודתה ליום 30/04/06.

6.         לטענת התובעת הסיבה לפיטוריה יסודה ביציאתה לחופשת לידה והארכתה  שכן טרם למועד זה לא היו תלונות כנגד תיפקודה. לפיכך, משפוטרה על רקע הורותה עסקינן בפיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות  בעבודה, תשמ"ח - 1988, תוך הפרתו ברגל גסה.

עוד נטען כי התנהלות הנתבעת מהווה אפליה אסורה על פי דין, בניגוד לסעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בשל היותה הורה, ובהעדר כל סיבה אחרת.

7.         לטענת התובעת  זכאית היא לפיצויי פיטורים עפ"י הדין בסך של 44,870 ש"ח, דמי הבראה בסך של 4,284 ש"ח וסכום של  100,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

תמצית טענות הנתבעת:

8.         התובעת עבדה אצל הנתבע כ-12.5 שנים, כמזכירה במחלקה הפנימית בכפיפות לאחות האחראית במחלקה. בשל יחסי אנוש בלתי תקינים של התובעת, התנהלה העבודה תחת  מתחים רבים, חרף היותה מזכירה רפואית במקצועה.

9.         ממועד יציאת התובעת לחופשת לידה בוצעה עבודתה על ידי מזכירה רפואית אחרת. בתקופה זו החלה אווירה נעימה במחלקה, על כן נתבקשה הנהלת בית החולים על ידי מנהל המחלקה להשאיר את העובדת המחליפה בתפקידה ולמצוא לתובעת עבודה חלופית. בנסיבות אלו הוסכם בין הצדדים כי התובעת תשהה בחופשה עד לחודש פברואר 2005 לצורך מציאת תפקיד ההולם כישוריה.

10.       לטענת הנתבע למעביד הזכות לנייד עובדיו ולהעבירם ממקום עבודה אחד למשנהו ובכלל זה העברת מזכירה רפואית מתפקידה לתפקיד אחר, מקום בו התנהגות העובד מחייבת העברתו.  מכל מקום לתובעת אין זכות לעבוד דווקא באותה מחלקה בה עבדה טרם יציאתה לחופשת לידה.

11.       עוד טען הנתבע כי התובעת סירבה לשתף פעולה ועמדה על זכותה לחזור ולעבוד דווקא במחלקה בה עבדה טרם לידתה. בנוסף, תנאי עבודת התובעת קרי, היקף המשרה ושכרה במסגרת הצעות העבודה אשר הוצעו, היו ללא כל שינוי  או פגיעה בזכויותיה.

12.       לתובעת הוצעו מספר הצעות עבודה לרבות עבודה כמזכירה רפואית במחלקה הכירורגית, ולחילופין מזכירה בארכיב. ההצעות נדחו על ידה מנימוקים סתמיים תוך שימוש בלשון בוטה. משסירבה התובעת לכל הצעה שהוצעה ולאחר שיחה אשר התקיימה בין הצדדים, נשלח לתובעת מכתב הפסקת עבודה.

טענת התובעת לפיה פוטרה בשל הורותה הינה טענה מגוחכת, בפרט שעה ששילוב בין אמהות והורות במקום העבודה מקובל וקיים בנתבע.

13.       עוד נטען, כי על התובעת הנטל להוכיח כי סירובה להצעת העבודה אינו מעשה התפטרות. בנוסף, לתובעת שולמו דמי הבראה ופיצויי פיטורין לפנים משורת הדין הגם שלא הייתה זכאית לכך.

14.       ככל שיסבור בית הדין כי זכאית התובעת לתשלום פיצויי פיטורין, אין לחייב הנתבע בפיצויי הלנה הואיל והנתבע סבר בתום לב, כי יש לקבל עמדתו על פיה אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים.

דיון והכרעה: