הכרעת דין בעניין פרשת השוטרים מטמיני חומרי הנפץ

השופט יוסף אלרון [אב"ד]:

א.         מבוא:

בליל ה- 22.10.06 לפנות בוקר התפוצץ מטען חבלה שהונח על אדן חלון ביתו של אחד, רפי בן שלום, וגרם נזק למבנה. מטען חבלה אחר שהונח מתחת לרכבו של מיכאל מור, המוגדר על ידי משטרת ישראל כראש ארגון פשע בעיר נהריה, נתגלה מבעוד מועד, ופוצץ בפיצוץ מבוקר על ידי חבלני משטרה.

מטעני החבלה הנ"ל הורכבו מצינור מתכת  והכילו אבק שריפה וכדוריות רסס מתכתיות. 

מטען החבלה שהתפוצץ על אדן חלון בית בן שלום והרסס שכלל כדוריות מתכת, התפזרו לכל עבר ומפגיעת כדורי הרסס ועוצמת הפיצוץ נגרם נזק לקיר החדר הפנימי ולסורג שבחלון החדר. מטען החבלה שהונח מתחת לרכבו של מור, לא התפוצץ.

תחילה, חקירת משטרת ישראל, לא העלתה דבר באשר לזהות מניחי מטעני החבלה. אולם, כשנה לאחר קרות האירועים, איש משטרה לשעבר, חיים משה, שהיה עצור בגין חשד למעורבות בפלילים בעניין אחר, סיפר לחוקריו את ששמע, לדבריו, מפי נאשם 1, ולפיו זה האחרון יחד עם שוטרים נוספים הניחו יחדיו את מטעני החבלה.

המידע שנמסר על ידי חיים משה הנ"ל הוביל בסופו של יום למעצר הנאשמים, שהכחישו תחילה כל מעורבות בהנחת מטעני הנפץ.

אחד מהשוטרים שנעצרו, מנחם אוחנה (להלן: "אוחנה"), הפליל בחקירתו את חבריו ונחתם עימו הסכם "עד מדינה".

כתב האישום הוגש כנגד 5 נאשמים, כאשר הנאשמים 1-4 הינם אנשי משטרה ואילו הנאשם 5 אזרח אשר בפרקי זמן שונים שימש כמתנדב במשטרת ישראל.

אנשי המשטרה שבפנינו הפכו משומרי חוק ומי שפעלו למלחמה בפשע, לנאשמים בהפרת החוק וכמי שחברו להכנת והנחת מטעני נפץ בשכונות מגורים בעיר נהריה, כמצויין לעיל.

ב.         עובדות כתב האישום:

בתקופה הרלוונטית לאמור בכתב האישום שירתו הנאשמים 1-4 כשוטרים במשטרת ישראל: נאשם   1כרכז מודיעין בעיר עכו, נאשם 2 כבלש ביחידה מרכזית גליל (להלן: "ימ"ר"),  נאשם 3 כרכז מודיעין בימ"ר ונאשם 4 שירת כקצין איסוף בימ"ר, הנאשם 5 אזרח שרכש ידע בפירוטכניקה ובהפעלת זיקוקים.

ההתארגנות והתכנון לקראת הנחת מטעני חבלה:

בתאריך 10.10.06 הושלך רימון רסס על ידי גורמים עבריינים (להלן: "הגורמים העבריינים")  בעיר נהריה (להלן: "העיר") לעבר ביתו של  נאשם 2 (להלן: "אירוע השלכת הרימון").

יום למחרת,  בעקבות אירוע השלכת הרימון, נפגשו נאשם 3 ואוחנה, יחד עם שוטרים נוספים, בבית הקפה "ארומה" בעיר, ודנו כיצד לנקום באותם גורמים עבריינים, שנחשדו על ידם בהשלכת הרימון.

עוד צויין כי מספר ימים לאחר מכן, בשעות הערב, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, התקיימה פגישה בדירת מסתור באכסנייה בראש הנקרה, אליה הועבר נאשם 2 לאחר אירוע השלכת הרימון (להלן: "דירת המסתור").

בפגישה האמורה, שבה נכחו נאשמים 1-4 ואוחנה, הועלו מספר הצעות בנוגע לאופן הפגיעה באותם גורמים עבריינים. בין היתר, הועלתה הצעה לפגוע בהם באמצעות השלכת רימוני רסס. בתום המפגש הוחלט, על דעת כל המשתתפים, כי אכן יש לפעול נגדם, אך לא הוחלט באיזה אופן.

בהתאם לאמור בכתב האישום, זמן מה לאחר מכן, במועד שאינו ידוע למאשימה, נפגשו נאשמים 3 ו- 5, במטרה להסתייע בכישוריו של זה האחרון לצורך הפעילות נגד הגורמים העבריינים.

כעבור פרק זמן נוסף, נפגשו נאשם 3 ואוחנה עם נאשם 5, בבית האחרון. שם סוכם, כי ייעשה שימוש במטעני חבלה מסוג צינור נגד הגורמים העבריינים (להלן: "מטעני החבלה"). נאשם 5 הדריך את נאשם 3 ואת אוחנה, כיצד ניתן להכין את מטעני החבלה ואף מסר להם רשימת פריטים בהם יש להצטייד לצורך הכנתם.