ביה"ד לעבודה: צרידות של מורה תוכר כפגיעה בעבודה

1.         הוגשה תביעה להכיר בצרידות ממנה סובלת התובעת, כפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה.

2.         ביום 14.8.2008 הצדדים הגיעו להסכמה על העובדות המוסכמות.

3.          ביום 7.1.09 ניתנה החלטה על מינוי גב' ד"ר נחמה אורי כמומחה  רפואי.

            אלה העובדות שהופנו למומחה:

"א.   התובעת ילידת 1952 , עבדה כמורה לחשבון ומחנכת לכיתות א-ד במשך כ-21 שנים. .

ב.     ב.      בשנים האחרונות סבלה מצרידות קלה לסירוגין, שבאה וחלפה שבעטייה לא פנת לטיפול רפואי.

ג.      ג.       התובעת השתמשה בקולה בין 6-4 שעות ביום, כשעבדה בין 30-24 שעות בשבוע, כשבדרך כלל עבדה כ-24 שעות שבועיות.

ד.     ד.      בשנת תשס"ז במהלך לימוד בכיתה ה' שהייתה מורכבת מבנים בלבד נאלצה התובעת לטענתה , להרים את קולה לעיתים קרובות וחשה בצרידות שלא חלפה.

ה.    ה.     התובעת בקשה וקיבלה ב 10/2006 הקטנת מספר שעות הלימוד ל-18 שעות בשבוע.

4.         אלה השאלות שהופנו למומחה:

"א.      מה המחלה ממנה סובלת התובעת במיתרי הקול / גרון?

ב.     ב.      האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין תנאי עבודתה כפי שתוארה בהחלטה דלעיל?

ג.      ג.       אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלת התובעת היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות )- פגיעות זעירות וחוזרות שניתן לאתרן בזמן או במקום.  

ד.     ד.      אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובעת תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחזקות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה היא סובלת?

ה.    ה.     במילים אחרות , ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך ( irreversible (  , כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות , נוצר המצב הקיים ?

ו.       ו.        אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי העבודה של התובעת כפי שתוארו בהחלטה , השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניה האישיים (גורמי סיכון), אם היו כאלה?

5.         להלן חוות דעת המומחה מיום 27.1.09 :

"1.    המחלקה (צ"ל המחלה, ה.י) היא: צרידות על רקע של אי סגירה טובה מספיק של מיתרי הקול .

2.            2.             כן.