ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות
|
2479-08
05/07/2009
|
בפני השופט:
ראשון לציון
|
- נגד - |
התובע:
טצת רמי
|
הנתבע:
1. חברת נס-חן ניהול חופים בע"מ 2. עירית בת-ים
|
פסק-דין |
|
בפני תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעת 1, (
להלן: "הנתבעת") וכנגד עיריית בת ים (
להלן: "העירייה"), בשל נזק שנגרם לו בעקבות סגירת חוף לאופנועי ים, שהוכשר והופעל ע"י הנתבעת כזכיינית של העירייה, שבתחום אחריותה המוניציפאלית נמצא החוף.
|
|
רקע
בתחומה של עיריית בת ים פעל חוף שהוגדר כחוף לכלי שייט אשר בו ניתן להשיט אופנועי ים (
להלן: "החוף").
בחודש יולי 2007, בעקבות תאונה שאירעה במקום נסגר החוף ונאסר על ציבור השייטים ובכללם התובע, שהינו בעליו של אופנוע ים, להשתמש בחוף.
העירייה הגישה בקשה לדחות את התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית והעדר עילת תביעה.
בתגובה לבקשה טען התובע כי עיקר תביעתו הינה פיצוי בגין נזק כספי שנגרם לו, כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, שפעלה בהרשאת העיריה מכח מכרז ועל כן יש סמכות לבית המשפט לדון בתובענה וכי קמה עילת תביעה כנגד העיריה.
מצאתי כי יש ממש בטענותיו של התובע ובקשת העיריה נדחתה.
טענות התובע:
לטענת התובע החוף היה פעיל במשך שנים (כ- 15 שנה) ואף הוא עצמו נהג להשתמש בו בין השנים 2000-1995, כאשר היה בעלים של אופנוע ים אחר.
בהסתמך על כך, ביום 11.1.07 רכש את אופנוע הים שבבעלותו.
לטענתו, לאחר שהנתבעת זכתה במכרז שפרסמה העירייה, נחתם ביניהן הסכם להכשרת והפעלת החוף, כחוף לאופנועי ים (
להלן: "ההסכם") אשר הוארך מעת לעת בהתאם להוראת סעיף 9 להסכם, כך שבכל המועדים הרלוונטיים פעלה הנתבעת כזכיינית של העירייה, הפעילה וניהלה בעבורה את החוף והייתה אמורה להמשיך לעשות כן למשך תקופה ארוכה. בחודש יולי 2007 סגרו הנתבעת והעירייה את החוף לכניסת כלי רכב ואופנועים ונאסר השימוש בו כחוף לכלי שייט.
לטענתו, כתוצאה מסגירתו של החוף, ירד ערכו של האופנוע שברשותו ואף לא הושבו לו דמי המנוי ששילם עבור יתרת העונה, למרות שהחוף נסגר במהלכה.
התובע טען כי התאונה אשר הביאה לסגירת החוף, נגרמה כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הנתבעת, שלא מילאה אחר הוראות הבטיחות הקבועות בהסכם.
לטענתו, הנתבעת לא קיימה את התחייבויותיה על פי ההסכם ופעלה במכוון לסגירת החוף ואף ניצלה את קרות התאונה כעילה לסגירת החוף מאחר וחפצה להופכו לחוף רחצה מוכרז וע"י כך להגדיל את פוטנציאל הכנסותיה.
לטענתו מיד לאחר קרות התאונה, סיכמה עם המשטרה על סגירתו של החוף.
לטענתו, העיריה לא דאגה לאכוף את ההסכם ולא חייבה את הנתבעת לקיים הוראות הבטיחות שבו ובכך התרשלה.
בשל כך, תבע מן הנתבעת ומהעירייה פיצוי כספי בסך- 15,000 ש"ח.
להוכחת טענותיו צירף לכתב טענותיו את ההסכם, את הוראות הפעלה והכניסה לחוף, את כללי ההתנהגות שפרסמה הנתבעת, צילום של השילוט בחוף, מכתבים המעידים על כך שהחוף היה פעיל והוגדר לשימוש כלי שיט, מסמכים על סגירתו לאחר התערבות המשטרה ובעקבות כך שינוי הגדרת החוק וכן מחירי מחירון של אופנוע הים.