במסגרת עתירה לחוסר שוויון מצד המדינה, מוסדות רפורמיים להכנה לגיור יוכרו ע"י רשויות המדינה ויקבלו תקציב בהתאם

הנשיאה ד' ביניש:

           עניינה של העתירה במבחני תמיכה שגובשו על-ידי המשרד לקליטת עלייה, במסגרתם נתמכים על-ידי המדינה מוסדות פרטיים העוסקים בהכנה לגיור אורתודוכסי בבתי הדין המיוחדים לגיור או בבתי הדין הרבניים האזוריים.

           העותרת, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (להלן: העותרת), המפעילה מוסדות פרטיים העוסקים בהכנה לגיור רפורמי, טוענת כי מבחני התמיכה שגובשו מפלים שלא כדין את זרמי היהדות הלא-אורתודוכסים המקיימים פעילות הכנה לגיור. בקשת העותרת היא להורות על ביטולם של המבחנים הקיימים והמרתם במבחנים שיאפשרו לכל המקיימים פעילות הכנה לגיור בארץ - אורתודוכסים, רפורמים וקונסרבטיבים - לקבל תמיכה תקציבית במסגרתם.

רקע כללי - מערך הגיור בישראל

1.        הרקע הכללי הצריך לעניין פורט בתצהיר תשובתה של המדינה לעתירה, ונביא את עיקריו בתמצית. גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר (מדינות חבר העמים) ומאתיופיה הביאו עימם למדינת ישראל מאות אלפי עולים שאינם יהודים או אינם מוכרים כיהודים על-פי ההלכה. נוכח זאת, התעורר הצורך בקיום מסגרות לגיור ובבחינה כוללת של המסגרות הקיימות המכינות לקראת גיור בישראל. לשם כך הוקם מינהל הגיור במשרד ראש הממשלה והוקמו בתי דין מיוחדים לגיור. על רקע מורכבותה של סוגיה זאת, מינה ראש הממשלה בשנת 1997 ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל. בין חברי הוועדה נמנו נציגים מהזרם האורתודוכסי, הקונסרבטיבי והרפורמי. בראש הוועדה עמד פרופ' יעקב נאמן (להלן: ועדת נאמן או הוועדה).

2.        כעולה מדו"ח הוועדה, ההסדר שביקשה היא לגבש נועד ליתן מענה לבעיה הקשה של רבבות עולים חדשים אשר עלו ארצה על-פי חוק השבות והתערו במדינה ומוסדותיה, אך אינם יהודים על-פי ההלכה ולפיכך נמנעת מהם השתלבות בחברה בישראל, בין השאר בכך שהם מנועים מלהינשא ליהודים בישראל. עיקר המלצותיה של הוועדה נסובו על הצורך בהקמת בתי דין מיוחדים לגיור שיוקמו על-ידי הרבנים הראשיים לישראל, אשר הגיור בהם יערך על-פי דין תורה ורק הוא יוכר על-ידי כלל רשויות המדינה. בדו"ח הוועדה הובהר, כי בתי הדין המיוחדים לגיור אשר יוקמו אינם בתי הדין הרבניים שדייניהם ממונים על-פי חוק הדיינים, התשט"ו-1955, כי אם בתי דין מיוחדים שיוקמו לצורך הסדרת נושא הגיור, ואשר הגיור שיערך בהם יהא הגיור היחיד המוכר על ידי כלל רשויות המדינה. כן המליצה הוועדה על הקמת מכון ללימודי יהדות, אשר יכין את המתגיירים לקראת הליכי הגיור בבתי הדין המיוחדים לגיור. בהתאם להמלצת הוועדה, בהנהלת המכון יהא ייצוג לשלושת הזרמים - האורתודוכסי, הקונסרבטיבי והרפורמי, על מנת שזו תשקף את "כלל האוכלוסיה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה".

3.        ממשלת ישראל אימצה את דו"ח ועדת נאמן בהחלטה מס' 3613 שניתנה ביום 7.4.1998 (להלן: החלטת הממשלה). במהלך השנים התקבלו החלטות ממשלה נוספות בתחום הסדרת הגיור הממלכתי. אף כנסת ישראל נדרשה לנושא בפברואר 1998 והחליטה ברוב של 80 חברי כנסת לאמץ את המלצות הוועדה, בקראה לממשלה לישמן ולהקצות את המשאבים הדרושים לכך. בהתאם להחלטת הממשלה הנ"ל הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות (להלן: המכון המשותף או המכון), אשר כאמור על הנהלתו וצוותו נמנים מורים משלושת הזרמים - האורתודוכסי, הרפורמי והקונסרבטיבי. גיור בוגרי המכון מבוצע בבתי הדין המיוחדים לגיור, הפועלים בהתאם לדין תורה.

4.        כעולה מתצהיר תשובתה של המדינה, המכון המשותף מהווה היום אחת ממסגרות הלימוד העיקריות לקראת גיור במדינת ישראל, ובתי הדין המיוחדים הינם המסגרת העיקרית במסגרתה מבוצעים היום גיורים בישראל, המוכרים על-ידי כל רשויות המדינה. המכון - שהינו המסגרת שהוקמה בהתאם להחלטת הממשלה לשם הכנה לגיור - זוכה לתקציבים נרחבים מדי שנה, שכנגדם אין העותרת מלינה.

           על מה אם-כן מלינה העותרת בעתירה שלפנינו?

5.        לצד המכון המשותף, שהינו כאמור הגוף שהוקם על-פי החלטת הממשלה והוא אמון על הליכי ההכנה לגיור האורתודוכסי, פועלות בישראל עמותות נוספות המכינות לקראת גיור במכונים "פרטיים". עמותות אלו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות - הראשונה, קבוצת אולפני הגיור הפרטיים המופעלים על-ידי הזרם האורתודוכסי ואשר מפנים את המועמדים לגיור הלומדים במסגרתם אל בתי הדין המיוחדים לגיור ואל בתי הדין הרבניים, והשנייה, אולפני גיור פרטיים המופעלים על-ידי הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי, המפנים את הלומדים במסגרתם אל בתי הדין העצמאיים של זרמים אלו - בהתאמה. יוער, כי על קבוצת המכונים "הפרטיים" נמנים גם מכוני גיור חרדים, המפנים לקראת גיור בבתי דין חרדים, אולם העתירה אינה מתייחסת אליהם שכן אלה אינם זוכים לתמיכות נשוא העתירה. יצוין עוד, כי מסגרת נוספת המכינה לגיור, אשר נראה כי אינה רלוונטית לענייננו, הינה האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות.

           הדיון בעתירה שלפנינו אפוא, עוסק רק בהבחנה הקיימת בין הקבוצה הראשונה והשנייה בהיבט תמיכתה הכספית של המדינה בהן. החל משנת 2005 זוכה הקבוצה הראשונה לתמיכתה התקציבית הישירה של המדינה, וזאת מכח מבחני התמיכה שנקבעו על-ידי המשרד לקליטת העלייה בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: החוק או חוק יסודות התקציב). לעומתה, אין הקבוצה השנייה - עמה נמנים אולפני ההכנה לגיור של העותרת - זוכה לתמיכה תקציבית כאמור, שכן אינה נכללת בגדר מבחני התמיכה שנקבעו, כפי שיורחב בהמשך. כנגד הבחנה זו בין המכונים הפרטיים המכינים לגיור יוצאת העותרת, המבקשת להביא לביטולם של מבחני התמיכה שנקבעו ולחלוקה שוויונית של תקציבי התמיכה בין כלל המוסדות הפרטיים העוסקים בהכנה לקראת גיור. טרם נדרש לטענות הצדדים, נדון במבחני התמיכה נשוא העתירה.

מבחני התמיכה נשוא העתירה והרקע שקדם לקביעתם

6.        מבחני התמיכה הנתקפים בעתירה שלפנינו פורסמו על-ידי המשרד לקליטת עלייה אך בשנת 2005. ברם, וכעולה מן הנתונים שהוצגו בפנינו הן על-ידי העותרת והן על-ידי המדינה, עוד קודם קביעתם של מבחני תמיכה אלו זכו אולפני הגיור הפרטיים שהופעלו על-ידי הזרם האורתודוכסי - ואלו בלבד - לתמיכה עקיפה על-ידי המדינה, וזאת בדרך של מימון ההוראה בכיתות הלימוד, אז מתקציב משרד החינוך והתרבות. המדינה אינה חולקת על עובדה זו. כעולה מן העתירה, לאחר היוודע דבר תמיכתו העקיפה של משרד החינוך במכוני הגיור של התנועה האורתודוכסית, פנו נציגי העותרת למשרד החינוך בבקשה כי יזכו לתמיכה דומה. במסגרת המגעים שהתקיימו בין נציגי משרד החינוך ונציגי העותרת, עלה כי החלטת משרד החינוך לתמוך אך ורק במכונים האורתודוכסיים ללימודי יהדות לקראת גיור, נשענה על התפיסה כי הגיור האורתודוכסי הינו הגיור היחיד המוכר על-ידי הרבנות הראשית ורשויות המדינה. כפי שנראה בהמשך, זהו הלכה למעשה, אף הטעם העומד בבסיס עמדת המדינה בעתירה זו, ואשר מצדיק לשיטתה את הענקת התמיכות אך למכוני הלימוד האורתודוכסיים לגיור.

           חילופי המכתבים בין העותרים למשרד החינוך, לא זיכו את נציגי העותרת בקבלת תמיכה דומה לזו שהוענקה למכוני הגיור האורתודוכסיים, אך לאחר פנייתם הודיע משרד החינוך לנציגי העותרת ביום 12.9.2004 "כי סוכם במשרד, עם האגף לחינוך מבוגרים ובהנחיית היועצת המשפטית, כי המשרד לא יממן יותר ולא ישלח מורים ללימודי יהדות לצורך גיור לכיתות אולפני גיור המאורגנות על ידי עמותות וגורמים פרטיים". כן ציין משרד החינוך במסגרת מכתבו זה, כי "לאור האמור, ומאחר שהתמיכה בכח האדם תתבטל לגבי כל העמותות המלמדות לקראת גיור, נראה כי אין מקום יותר לטענת אפליה כלשהי בנוגע למרשתך" (ראו מכתבה של עו"ד מרים גראזי-רוזנבאום מיום 12.9.2004, נספח ט' לעתירה). מכאן, נראה כי פניותיה של העותרת הובילו הלכה למעשה גם להפסקת התמיכה העקיפה שהוענקה באמצעות משרד החינוך למכוני גיור פרטיים של הזרם האורתודוכסי.

7.        לא חלף זמן רב מאז הודיע משרד החינוך לעותרת על הפסקת תמיכתו העקיפה במוסדות הפרטיים של התנועה האורתודוכסית המכינים תלמידים לגיור בבית הדין המיוחד ובבתי הדין הרבניים (וזאת כאמור באמצעות מימון ההוראה במוסדות אלו), ובמשרד לקליטת עלייה הוחלט לשוב ולהעניק, זו הפעם תמיכה ישירה, למוסדות הפועלים להכנה לקראת גיור. בהתאם לכך, פורסמה בשנת 2005 טיוטה של מבחנים לתמיכה בתחום זה, והתאפשר לציבור להעיר הערותיו. בהמשך לכך, העבירה העותרת הערותיה לטיוטת מבחני התמיכה וציינה במסגרתן כי המבחנים עומדים בסתירה להוראות חוק יסודות התקציב בהיותם מבחנים המפלים את אולפני הגיור הפרטיים שאינם משתייכים לזרם האורתודוכסי. מן העתירה עולה כי המשרד לקליטת עלייה לא השיב לפנייה. המבחנים אמנם תוקנו במספר היבטים, אך אלה אינם נותנים מענה לטענות העותרת, ובתחילת דצמבר 2005 פורסמה בעיתונות הודעה על האפשרות להגיש בקשות לקבלת תמיכות "בנושא פעולות הכנה לקראת גיור" בהתאם למבחנים שנקבעו, שנוסחם פורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. לאחר פרסום זה, יזמה העותרת פניות נוספות למשרד לקליטת עלייה ואף למשרד המשפטים ולמשרד ראש הממשלה, במסגרתן שבה ופרטה טענותיה אודות הפגמים שנפלו לשיטתה במבחני התמיכה, ובעיקר התייחסה להיותם נגועים בהפלייה אסורה, אך גם אלו לא נענו במענה מהותי. מכאן העתירה שלפנינו, אשר הוגשה ביום 15.12.2005. יצוין, כי רק ביום 29.12.2005 פורסמו המבחנים נשוא העתירה בילקוט הפרסומים התשס"ו, עמ' 1088.

           עם הגשת העתירה, התבקש צו ביניים לפיו תמנע חלוקה של לפחות 20% מן התקציב המיועד לתמיכה במוסדות העוסקים בהכנה לגיור עד להכרעה בעתירה. בתגובה לכך הודיעה המדינה ביום 29.12.2005 כי אף שהיא סבורה כי העתירה נעדרת עילה, הרי שאם העתירה תתקבל היא תמלא אחר פסק הדין עד לשיעור של 20% מן התקציב שיועד לשנת 2005 לתמיכה במוסדות ציבור העוסקים בהכנה לגיור. כעולה מן הנתונים שבפנינו, מאז עברו המבחנים תיקונים מספר, אך באופן שאין בו כדי להשליך על הטענות בעתירה. ביום 30.12.2008 הגישה העותרת בקשה נוספת למתן צו ביניים, בעקבותיה חזר משרד הקליטה על עמדתו ואישר כי התחייבותו מיום 29.12.2005 בעינה עומדת, וזאת כל עוד הוא מחלק כספי תמיכות לעמותות העונות על מבחני התמיכה בתחום הגיור. כן עדכן משרד הקליטה כי תחום תמיכות זה עתיד לעבור לטיפולו של משרד ראש הממשלה לאחר שחוק התקציב לשנת 2009 יעבור בכנסת. ביום 20.2.2006 הוצא בעתירה זו צו על תנאי כמבוקש במסגרת סעדי העתירה, ובו הורינו למשיבים לבוא וליתן טעם:

"(א) מדוע לא יבוטלו מבחני התמיכה שנקבעו לצורך תמיכה במוסדות ציבור העוסקים בגיור.

  (ב) מדוע לא יחלקו את התקציב המיועד לתמיכה במוסדות ציבור העוסקים בהכנה לגיור באופן המקיים את עקרונות השוויון, הפלורליזם והעולה בקנה אחד עם הדין במדינת ישראל.

  (ג) מדוע לא יתקינו מבחני תמיכה שיאפשרו לכל הזרמים ביהדות המקיימים פעילויות הכנה לגיור בארץ, אורתודוכסים, רפורמים, וקונסרבטיבים כאחד, לקבל תמיכה במסגרתם."