חתן שנעל נעלי בד נפצע כששבר כוס בחופה - האולם אינו אחראי

"מר, בנו של רבינא, עשה חתונה לבנו. ראה את החכמים שהם מתבדחים הרבה, הביא כוס יקרה השוה ארבע מאות זוזים ושבר לפניהם, ונעצבו. רב אשי עשה חתונה לבנו. ראה את החכמים שהם מתבדחים הרבה, הביא כוס של זכוכית לבנה ושבר לפניהם, ונעצבו. (בבלי, ברכות, ל ע"ב, לא ע"א, מתורגם)

"על כן תקנו לשבור את הכוס בשעת החופה כדי לתת למידת הדין חלקה כי מי שעולה למעלה ולגדולה אז מתגרה בו השטן ועולה ומקטרג. וזה מאמר רבותינו זיכרונם לברכה, ליכא כתובה דלא רמי בה תגרא (אין כתובה/חופה שאין בה ריב)   ועל ידי כך ועולתה קפצה פיה". (השל"ה, בשם הרקנאטי לפרשת שופטים)

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 65,100 ש"ח ותביעה שכנגד על סך 18,580 ש"ח.

אייל קוליש (להלן: " תובע 1" או בהתאמה " נתבע שכנגד 1") ויעל קוליש (להלן: " תובעת 2" או בהתאמה " נתבעת שכנגד 2") (ולהלן: " התובעים" או בהתאמה " הנתבעים שכנגד") התחתנו באולם השמחות (להלן: " האולם") המופעל על ידי בישולים בנווה אילן בע"מ (להלן: " הנתבעת" או בהתאמה " תובעת שכנגד").

התובעים טענו כי במעמד ביצוע ההזמנה לחתונה סוכם כי הנתבעת תספק לתובעים קייטרינג, בר, ציוד הגברה (ולהלן: " הגברה") (הן ברחבת הריקודים והן מחוצה לה), תאורה (להלן: " תאורה"), חופה, שתי כוסות לשבירה (אחת לחתן (להלן :
" הכוס") ואחת לכלה). סוכם כי החתונה תחל ב 19:00 ותימשך עד עזוב אחרון האורחים, ללא הגבלת זמן. השעה הנקובה בכתב ההזמנה (25:00) שאינה קיימת נועדה להבהיר כי אין מועד סיום לחתונה.

בתמורה התחייבו התובעים לשלם  לנתבעת סך של 74,185 ש"ח ועם ביצוע ההזמנה שילמו לנתבעת 2,500 ש"ח וכן מסרו לנתבעת צ'ק על סך 61,000 ש"ח אשר נפרע על ידי הנתבעת.

לטענתם, הנתבעת גרמה להם נזקים בגוף, ועוגמת נפש  כתוצאה מהפרות חוזה כדלהלן:

1.     1.     בשעה 18:30 עת הגיעה אימו של התובע 1 לאולם מצאה על רצפתו שברי זכוכית אשר לא היה מי מהתובעת ששם ליבו לכך, והאם טרחה במו ידיה להרימם.

2.     2.     הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה ולא העמידה רמקולים באזור קבלת הפנים  ואסרה על התובעים להעמיד מערכת קול מטעמם באזור קבלת הפנים.

3.     3.     עד השעה 23:00 לא הייתה תאורה מספקת ברחבת הריקודים.

4.     4.     בעת שהוקראו הברכות המיקרופון לא תפקד כראוי.

5.     5.     התובעת התחייבה להציב רמקולים מחוץ לרחבת הריקודים כדי להנעים זמנם של האורחים במוסיקת רקע, אך אלו לא פעלו עד להתערבות חברי התובע 1 שהינם בעלי הכשרה בטכנאות קול אשר תיקנום.

6.     6.      עת שבר תובע 1 את כוס הקידושין אשר סופקה להם על ידי הנתבעת, חדר שבר מהכוס לרגלו של התובע דרך דופן הנעל. לטענת התובעים, הכוס הייתה עבה במיוחד ועטופה בנייר כסף. הכוס נשברה רק בניסיון השבירה השני. התובע 1 פונה לתחנת מד"א לקבלת טיפול רפואי בהמלצת רופאה שנכחה באירוע וחזר רק לאחר שעתיים. עקב פציעה זו נמנע מהתובע 1 להסתובב בקהל אורחיו עם רעייתו הטרייה.  

7.     7.     התובעת הורתה לתקליטן לכבות את מערכותיו בשעה 1:00, ורק לאחר דין ודברים עם הנתבעת ורק לאור העובדה כי התובע1 נעדר מהאירוע עד לשעה 23:00, נאותה הנתבעת להרשות את המשך הריקודים.

8.     8.     למחרת החתונה עת נסעו התובעים לירח הדבש, נפתח פצעו של התובע 1 והזדהם, ובנסיבות אלו נאלץ התובע 1 לכתת רגליו לרופא שאף הורה לתובע 1 לנוח עשרה ימים.

משכך, טענו התובעים כי זכאים להחזר מלוא הסכומים ששולמו על ידם לנתבעת והם פטורים מלשלם לנתבעת את יתרת הסכום עליו התחייבו. בנוסף,  זכאים הם לפיצוי בגין התאורה הירודה שפגמה מאיכות התמונות בסך השווה לכדי 20 % מהתשלום ששילמו לצלמים והעולה לכדי 1,600 ש"ח. וכל אלו עולים לכדי סך כל תביעתם.