מטייל צעיר נפטר בפרו לאחר שלא קיבל עזרה רפואית בזמן - חברת הביטוח תפצה

כב' השופטת אסתר קובו :

מבוא

איתי כהן ז"ל, נזקק לעזרה רפואית דחופה בהיותו פגוע בריאותיו. 24 שעות לערך מעת פניה לקבלת עזרה רפואית דחופה אל המשיבה, נפטר, כשהוא מיטלטל באמבולנס שאינו מצוייד כראוי, ללא רופא מומחה במתן החייאה ובטיפולי חירום, בדרך לא דרך, מהאוורז לבית החולים בלימה בירת פרו.

התוצאה מדברת בעד עצמה.

רקע

המנוח איתי כהן ז"ל (להלן:" המנוח") יצא לטיול שלאחר הצבא, בין היתר לפרו. הוא רכש אצל המשיבה פוליסות ביטוח בסיסית ופוליסת הרחבה הידועה בשם "669" הכוללת אפשרות חילוץ במצב מצוקה.

ב- 16.7.00 במהלך טיפוס הררי במסלול, סנטה קרוז בפרו, החל לחוש ברע. לאור זאת החלו והוא וחבריו לרדת מן הטיפוס בהר לכיוון עיירה בשם הווארז אליה הגיעו ביום השלישי בשבוע, ה- 18.7.00, בשעות הבוקר המאוחרות. שם פנו לבית חולים המקומי מתוך חשש לפגיעה בריאותיו של המנוח עקב מחלת גבהים. הוא נבדק על ידי שני רופאים מקומיים וטופל בחיסון שהוזרק לו ובכדורים. בשלב זה נראה היה כי מצבו השתפר.

ביום רביעי, ה- 19.7.00, לקראת שעות אחר הצהריים החל מצבו של איתי ז"ל להתדרדר והוא החל להראות סימנים של קשיי נשימה, חרחורים וכיחלון. למלון הוזמן רופא ממרפאה מקומית בשם ד"ר פרדס אשר ביצע צילום חזה. ממנו התברר כי המנוח סובל מדלקת ריאות חריפה וקשה. על פי דברים שנמסרו לחבריו של המנוח, צילום החזה הראה בריאה אחת כתמים לבנים המעידים על דלקת חריפה שכתוצאה ממנה הריאה הימנית   כמעט יצאה מתפקוד. לאור זאת, המלצתם של הרופאים היתה לפנות את המנוח במהירות לטיפול מיוחד כאשר על הפינוי להתבצע באמבולנס (ראה גם מכתב מיום 20.7.00).

באשר לאבחון המחלה, קובע פרופ' טופילסקי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה הפנימית ומחלות ריאה מנהל החטיבה הפנימית בבית חולים איכילוב, בחוות דעתו כי:

" הכל התאים לדלקת ריאות חריפה וקשה".

וכן בחקירתו הנגדית אישר:

" הרנטגן, תמונת הדם והכל מראים על דלקת ריאות קשה" (עמ' 227 שורות 15-16).

ד"ר איש טוב גם הוא מומחה המייעץ למשיבה בעניינים אלו בארץ מטעם בית המשפט, העיד כי הסימנים של המנוח הראו על מצוקה נשימתית ופרופ' דונחין מפרט על הסימנים שנתגלו אצל המנוח כדלקמן:

" אלה סימנים שיכולים להתאים לכל אחת משלוש הסיבות שגורמות לאי ספיקת נשימה, מחלת גבהים, דלקת ריאות וזיהום".

ד"ר רויטמן, רופא "מתנדב", אשר נדרש לסייע בפינויו של המנוח ללימה תיאר את מצבו  אף הוא:

" דיברתי עם הרופא (ד"ר פרדס א.ק.) הוא אמר חולה עם קוצר נשימה, חום גבוה לא נושם טוב, הוא כחול".

אין איפוא חולק, כי ב- 19.7.00, בשעות אחר הצהריים, הממצאים כפי שעלו מתוצאות הבדיקות של ד"ר פרדס הצביעו על דלקת ריאות קשה של המנוח עד כדי כיחלון וקשיי נשימה. תוצאה אפשרית או חיבור למחלת גבהים. הדברים נתמכו גם בדבריהם של ד"ר גוטפרוינד וד"ר רויטמן, רופאים מקומיים, שניהם מטעם המשיבה.

מעבר לכל התימוכין הרפואיים, אף חבריו של המנוח היו עדים למצוקה הקשה אליה נקלע חברם. והם חשו כי המדובר במצב של חיים ומוות.