ציירת שהעתיקה חלקים מציור של ראובן רובין אינה בעלת זכות יוצרים בציור

הגב' גלינה מזין (להלן: "התובעת") היא ציירת. לטענתה, גלריית "ארטשופ, גלריה להדפסים ומוציאים לאור בע"פ" - המוציאה לאור, ומשווקת ציורים והדפסי תמונות, ומר דורון קוסונוגי הבעלים ומנהליה של הגלריה (להלן: "הנתבעים"), הפרו זכויות יוצרים  ב - 3 ציורים, כשמכרו העתקים והדפסים מפרים מיצירות האומנות שלה, ללא הרשאתה, תוך סילוף יצירותיה וללא הענקת קרדיט.

עילות התביעה הנוספות: פגיעה במוניטין, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, עוולות מסחריות, השגת גבול במיטלטלין, מצג שווא, פגיעה בחופש העיסוק ובעקרונות התחרות ההוגנת.

תמצית טענות התובעת

1.       התובעת נוהגת לחתום על ציוריה בשם נעוריה: "Datloof". לגרסתה, מחקו הנתבעים את חתימתה בשלשה מציוריה ובמקומה חתמו בשם "Danielof", הדומה דמיון מטעה לשם נעוריה. בנוסף ביצעו שינויים קלים בציורים, יצרו מהם עותקים ומכרו אותם. בכך הפרו הנתבעים, לשיטת התובעת, את זכויותיה הכלכליות והמוסריות ביצירות. בנוסף טענה- כי הואיל והנתבעים קיבלו שלא על פי זכות שבדין טובות הנאה שבאו להם ממנה, זכאית היא לרווחים שהפיקו מהציורים בהתאם לס' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979

2.       התובעת טוענת כי הנתבעים פרסמו באתר האינטרנט שלהם העתקים מפרים של שניים מציוריה, בעודם מציינים כי מדובר בהעתקים אורגינליים של הצייר "Danilof". בכך הטעו את הציבור בדרך המבססת את עוולת גניבת העין.

3.       לשיטת התובעת, חלה על הנתבע 2, כמנהל גלריה לאומנות, אחריות בכל הנוגע להקפדה על שמירת זכויות יוצרים, ומוטלת עליו חובת זהירות מוגברת. הנתבע ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת כי הוא מוכר ברבים הדפסים והעתקים בלתי מורשים מיצירות אומנות השייכות לתובעת. על אלו מבססת התובעת את עוולת הנזיקין כנגד הנתבעים, ביחד ולחוד.

4.       עוד נטען על ידי התובעת כי הנתבעים פגעו במוניטין שלה והפרו את זכותה הקניינית  מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על יסוד האמור, התבקש פיצוי כולל בסך 230,000 ש"ח- מתוכם סכום של 120,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים (על כל הפרה 20,000 ש"ח: שלוש הפרות של הזכויות הכלכליות ו- 3 הפרות של הזכויות המוסריות). סכום של 100,000 ש"ח פיצוי בגין עוולת גניבת העין, 5,000 ש"ח פיצוי בגין עוגמת הנפש, ו- 5,000 ש"ח נוספים כפיצוי בגין הפגיעה במוניטין.

תמצית טענות הנתבעים

5.       לטענת הנתבעים מנכסת התובעת לעצמה סגנון ציור שאינו שלה, מוניטין שאינו שלה וזכויות יוצרים שאינן שלה. התובעת, כרבים אחרים, מציירת בסגנונו של הצייר הידוע ראובן רובין ז"ל (1893-1974) שצייר ציורים רבים של נופי הגליל, לרבות הציור "הדרך לצפת" שצויר בשנת 1940 (להלן " היצירה"). די ב"הצצה" ביצירה זו כדי להבחין שציור התובעת (להלן " עצי הגליל") דומה לו להפליא.

6.       הנתבעים טוענים כי התובעת הינה ציירת בינונית, חסרת מוניטין, המחקה סגנונותיהם של אומנים מוכרים בעלי מוניטין ואין לה סגנון ייחודי משלה.

7.       עוד טוענים הם כי התובעת לא פרסמה באתרה אף לא תמונה אחת "בסגנון רובין" וכי לא ידעו ולא היו אמורים לדעת על הציור " עצי הגליל" ועל קיומה של זכות יוצרים הנטענת והמוכחשת בו. כך גם לגבי שני הציורים האחרים נושא התביעה, שנמצאו באתר האינטרנט של הנתבעת (" ירושלים" ו" עצי זית בגליל"). אלו לא פורסמו כלל באתר התובעת, לא הוצגו על ידה, ולא הוכח כי צוירו על ידה- כלל.

8.       הקשר היחיד שהיה לנתבעים עם התובעת היה בשנת 2004, עת התחרתה, כיוצרת צעירה ועולה חדשה, במכרז מתנות לעובדי בזק. עבודתה: הדפס משי בנושא חופה יהודית (שניתן להגדירו כחיקוי לסגנונו של הצייר דוד שלוס) זכתה, והנתבעת שילמה לתובעת כדמי חתימה על כל הדפס משי תשלום בסך 15 ש"ח.

9.       הנתבעת אף רכשה מדנילוף ציורים נוספים בסגנון אחר, שאפילו התובעת אינה טוענת שהם דומים לציוריה או לסגנונה. לשיטת הנתבעת, כל "חטאו" של דנילוף הוא ששמו דומה לשם נעוריה של התובעת.

10.     לעניין נתבע 2 טוענים הנתבעים כי העובדה שהנתבע היה בין בעלי המניות בנתבעת ומנהל בה אינה מקימה לתובעת עילת תביעה אישית נגדו. אין בכתב התביעה תשתית עובדתית שיש בה כדי להקים את אותן נסיבות ייחודיות וחריגות שבהן מוטלת על מנהל תאגיד אחריות בגין פעולות התאגיד.

11.     הנתבעים טענו כי את טענת ההעתקה, כמו גם את טענת הזיוף, היה על התובעת להוכיח באמצעות מומחים, ולא עשתה כן.

דיון      

12.  הנתבעת מכרה ציור בסגנון הצייר רובין, החתום בשם "דנילוף" (מקור ושני העתקים). במועד מסוים הופיעו התובעת ובנה בגלריית הנתבעת וטענו כי הציור הנ"ל  מפר את זכויות היוצרים של התובעת. הנתבעים טענו, כי ציורה של התובעת איננו מוכר להם, אך ליתר זהירות הסירו מאתר האינטרנט את הציורים הנוספים בשם דנילוף, ולא מכרו עוד את ציוריו.

13.   הואיל והנתבעים חלקו על טענת התובעת כי יש לה זכויות יוצרים בציור "עצי הגליל"  יש לבחון, בראש ובראשונה, מהן זכויותיה.

על מנת שתקום זכות יוצרים ביצירה, עליה להיות מקורית ויצירתית:

"הדרישה למקוריות נשמטה משום מה מהתרגום הרשמי העברי של חוקי ארץ ישראל, אך היא מופיעה בסעיף 1 של הנוסח האנגלי של החוק, שהוא הנוסח הקובע: EVERY, DRAMATIC, AND ARTISTIC WORK   ORIGINAL LITERARY, DRAMATIC, MUSICAL

'... הגנת זכות יוצרים אינה ניתנת עבור רעיון מופשט אלא עבור ביטויו המוחשי של רעיון. ביטוי זה צריך שיהיה מקורי... אין היצירה צריכה להיות ביטוי של מחשבה או אמצאה מקורית. כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה...