בית המשפט לא יאכוף תנאים העומדים בניגוד להסכם בין פרטנר ללקוח

1.         בפני תביעה כספית להשבת דמי מנוי שגבתה הנתבעת מאת התובע על סך של 1724 ש"ח.

2.         לטענת התובע עקב מצג שווא החלה הנתבעת לחייב את חשבון אחד המינויים בתשלום קבוע חודשי על סך 34 ש"ח לחודש במשך תקופת התקשרות של 36 חודשים. לטענתו החיוב נעשה ללא ידיעתו , וכי לא הוסבר לו בצורה מפורשת על ידי הנתבעת כי בגין קבלת ה"מכשיר החדש" יחויב בתשלום דמי מנוי קבוע חדש.

3.         על העובדות אין למעשה מחלוקת:

א)         התובע היה מאז 21.8.00 לקוח של הנתבעת, ויש לו 5 מנויים אצל הנתבעת.

ב)         התובע הינו עובד חברת "אל-על" אשר נהנה מהטבות ייחודיות לעובדי "אל-על" הכולל מכשירים במחיר מופחת וכן תוכניות תעריפים מוזלים.

ג)          אין חולקין כי אחרי שאחד המכשירים הסלולאריים שבידי התובע התקלקל, פנתה אשת התובע ביום 7.4.08 לנתבעת בכוונה לתקן את המכשיר הסלולארי.

ד)         הנתבעת טענה כי לא ניתן לתקן את המכשיר, אך הציעה לאשת התובע במקום לתקן את המכשיר הסלולארי המקולקל לשדרג אותו ולקבל מכשיר ב"חינם", ואשת התובע הסכימה לקבלת מכשיר חדש ולכן חתמה על הצג הדיגיטלי, אך לטענתה לא הבינה כי מדובר בשדרוג הכולל חבילת תוכן אלא רק קבלת מכשיר אחר במקום המכשיר המקולקל.

ה)         אין חולקין כי, בתאריך 4.9.08 פנה התובע לנתבעת וביקש כי תבוטל תוכנית התעריפים שהותקנה על ה"מכשיר החדש". הוסבר לתובע כי יש באפשרותו לבטל את תוכנית התעריפים אלא שבמידה ויבחר בדרך זו יחויב ב"ערך השיורי" של ה"מכשיר החדש" שקיבל מאת הנתבעת.

ו)          הנתבעת טענה כי דרישתו של התובע בהשבת 1224 ש"ח בתוספת 500 ש"ח עוגמת נפש היא דרישה שבחוסר תום לב מאחר ובפועל עד לתאריך 11.1.08 שילם התובע סך של 285.16 ש"ח בלבד.

ז)          יצוין כי במשך כל הזמן עד לעצם ניהול המשפט התובע ממשיך להשתמש במכשיר הסלולארי המשודרג.

4.         התובע תובע למעשה את הדברים הבאים:

א)         את ביטול העסקה בין הצדדים.

ב)         את "הנזקים" שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהגותה של הנתבעת.

5.         אומר מיד, כי איש אינו מונע מהתובע לבטל את העסקה עם הנתבעת, בכפוף לתנאים שמפורטים בנספח א' (שדרוג מכשירים/חידוש תוכנית/שירותי אחריות ותחזוקה). לצורך כך הוא אינו זקוק לסיוע של בית המשפט. מה שהתובע מבקש הוא כי בית המשפט יאכוף על הנתבעת תנאים כרצונו, בניגוד לאמור בהסכם שאשת התובע חתמה  עם הנתבעת.

6.         התובע טוען בתביעתו, כי הנתבעת הציגה מצג שווא או לכל הפחות לא גילתה גילוי נאות בנוגע להסכם ההתקשרות. לצערי, אין התובע נקי כפיים וזאת אומר בלשון המעטה, אין צורך לומר כי כאשר אשת התובע התקשרה אליו טלפונית עת שהתה אצל הנתבעת,  ידע הוא כי מדובר בשדרוג מכשיר וזאת מאחר ונתבקש ייפוי כוח לביצוע הפעולה כמו גם הצגת "תג עובד אל-על" אותו נדרשה אשת התובע להציג.

7.         מי שאינו פועל תוך גילוי נאות ותום לב הוא התובע בעצמו, ראשית, עת פנה לראשונה לנתבעת בגין ההסכם לאחר חמישה חודשים ולא בהזדמנות הראשונה, שניית, שפשוט לא טרח הוא או מי מטעמו לקרוא את הוראת ההסכם (נספח א') לפני שחתם עליו. הלכה פסוקה היא כי כאשר אדם חותם על מסמך קיימת הנחה כי אותו אדם היה ער ומודע על מה חתם. פסיקת בית המשפט דנה לא אחת בסיטואציה מעין זו, כמו לדוגמא בע"א 325/88 יוסף כהן טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני-ברק פ"ד מד(1) 341(1990) אשר קבע:

"תמים-דעים אנוכי עם השופט המלומד במסקנתו זו, העולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית-משפט זה .

   אומר על כך השופט (כתוארו אז) זוסמן בע"א 467/64 [1], בעמ'  117:

"בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא ".