המזוודה נגנבה מתא המטען של האוטובוס - אגד תפצה

מזוודה של התובעת נגנבה מתוך תא המטען של הנתבעת, אגד.

התובעת תובעת סך של 7,170 ש"ח בעבור הפריטים שהיו במזוודה, וכן סך של 693 ש"ח עבור ייעוץ עו"ד.

הנתבעת מכירה באחריותה וטוענת לתקרת פיצוי בסך 425$ ארה"ב, על פי תקנות של המפקח על התעבורה.

התובעת טוענת כי יש לפצותה על פי הערך הריאלי של הפריטים שהיו במזוודה, והיא צירפה רשימה של פריטים אלה.

גם אם אקבל את גירסת התובעת לגבי כל פריט ופריט, לא יהיה בכך כדי לעזור לתובעת.

הנחיית המפקח על התעבורה קובעת כי תקרת הפיצוי עומדת על 425$ ליום 28.6.93.

אני מבינה ללבה של התובעת בטענתה כי שווי הציוד אשר אבד היה גבוה יותר, ולטרונייתה כי הסכום שנקבע אינו רלוונטי כיום.

אולם, מקרה זה הוא מסוג המקרים בהם עשה המחוקק את האיזון בין האינטרס הציבורי לבין אינטרס הפרט.

ראשית, לפרט אין כל יכולת להוכיח את הפריטים שנגנבו.

שנית ומאידך, קביעת תקרה גבוהה יותר תפגע כלכלית בגורם המסיע, ובסופו של דבר "תחזור" אל כיסי המשתמשים בשירות.

מענה לירידת ערכו של הסכום שנקבע ניתן, ולו גם באופן חלקי, באמצעות ביצוע שערוך.

על פי ההנחיות, הפיצוי המגיע לתובעת עומד על סך של 425$ ליום 28.6.93.

לפי שער, הדולר באותו מועד (2.82) הפיצוי הוא 1,198.5 ש"ח בהצמדה למדד מיום 28.6.93 ועד ליום 2.1.089, יום הגניבה (לפי מחשבון "מיכל E") סכום זה הוא 2,295 ש"ח.

אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום האירוע, 2.1.08 ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, כיוון שהנתבעת לא שילמה לתובעת, גם לא את הסכום עליו לא חלקה, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,500 ש"ח הוצאות ההליך דנן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

אני דוחה את תביעת התובעת לתשלום הוצאותיה עבור ייעוץ עו"ד. כיוון שהמדובר בתביעה קטנה, הוצאה זו אינה חלק מן ההליך שבפני.

ניתן היום, י"ח בשבט, תשס"ט (12 בפברואר 2009), בהעדר הצדדים.