1. 1. התביעה היא תביעה כספית,לתשלום פיצוי בגין מחדלי הנתבע, בהעברת תכולת דירתו של התובע לביתו החדש אשר נטען כי גרמו לו לנזקים ולהוצאות. הנתבע, דוחה את טענות התובע כנגדו והגיש תביעה שכנגד בשל אי תשלום תמורה כלשהי ע"י הנתבע שכנגד בגין ביצוע ההזמנה על ידו לבקשת התובע, בהעברת תכולת דירתו מירושלים - שכונת פסגת זאב, לשכונת חלילים במבשרת ציון (להלן - "ההובלה").
2. 2. שמעתי את עדותו של התובע וכן את עדותה של אשתו וכן את עדותו של הנתבע והעובד שלו. בנוסף,עיינתי במסמכים שהוגשו בדיון ע"י בעלי הדין ובכלל זה בתמונות של חלק מתכולת הדירה של התובע שנותרה ברחוב, מחוץ לביתו החדש במעלה המדרגות וכן בנוסח הזמנת הובלה שהוגשה ע"י הנתבע, כדוגמא להזמנות המבוצעות על ידו (נ/1).
3. 3. מהעדויות עולה, כי לא נחתמה הזמנה ע"י התובע והוא או אישתו, לא התבקשו לחתום על ההזמנה. עובד של הנתבע מר דוד שבו (להלן - "מר שבו") העיד על כך שביקר בביתו של התובע (להלן - "הבית הישן"), כדי לראות מה היא תכולת הדירה וכן אישר, כי נמסרה לו הכתובת אליה יש להעביר את התכולה (להלן - "הבית החדש").
אשתו של התובע העידה, כי ביקשה ממר שבו לבקר בבית החדש, קודם לאישור ההזמנה וכי היא אמרה לנתבע ולנציגיו, כי מדובר בירידה ממפלס הרחוב של 42 מדרגות לבית החדש.
4. 4. הנתבע טען מנגד, כי לא נמסר לו על מיקום הבית החדש וכל שנאמר הוא שצריך לבצע העברה לדירה פרטית במבשרת. לדבריו, המובילים הופתעו לגלות, בהגיעם לבית החדש, שיש לרדת 3 קומות וללכת בשביל ארוך נוסף, על מנת להגיע לבית. מהעדויות עולה, כי התובע לא ביקר כלל בבית החדש והעדות על המרחק מקצה המדרגות לבית של 60-30 מטר, גם היא היתה עדות שמיעה. לדברי הנתבע, אילו היה שולח את נציגיו, לראות את הכתובת המיועדת להובלה לפני אישור ההזמנה ע"י הלקוח, הדבר לא יהיה כדאי עבורו מבחינה כלכלית. הנתבע אישר, כי הוא ביצע הובלות קודמות לרכס חלילים בו מצוי ביתו החדש של התובע. לדבריו, בפעמים קודמות של העברה לשכונה זו, הוא לא נירש לרדת 3 קומות.
מר שבו שביקר בבית הישן לצורך מתן הצעת מחיר העיד, שנאמר לו ע"י אישתו של התובע כי הבית הוא בקומת קרקע. גם הוא, לא ביקר בבית החדש ונמסר לו על הריחוק של הבית מהמובילים האחרים שאמרו לו שיש לרדת 56 מדרגות עד למפלס הבית. לדברי מר שבו הוא הציע לתובע, לחלוק ביניהם שווה בשווה את ההוצאה הנוספת בשל הירידה במדרגות בסך של 1,000 ש"ח.
5. 5. עיון בהזמנה נ/1 מלמד, כי אין בין פרטיה ציון קומה בבניין, או מספר מדרגות הן בבית ממנו מבוצעת ההובלה והן ביעד אליו מגיעה ההובלה. סביר להניח, שאם רכיב זה בעל חשיבות לנתבע, הרי שהיה דואג לרישום מידע בנידון על ההזמנה כדי להעריך את גובה התמורה לביצוע ההובלה. כאמור ברישא לפסק הדין, לא נחתמה הזמנה ע"י התובע ואף לא מולאו פרטי הזמנה כדוגמת נ/1 ע"י מר שבו, שביקר בבית הישן של התובע לפני מתן הצעת מחיר לתובע. יתירה מכך, גם אילו היתה נחתמת הזמנה, סביר להניח שלא היו נרשמים בה פרטי הקומה שכן, רכיב זה לא מופעי על גבי נוסח ההזמנה.
6. 6. לא הוכח, כי היתה הטעיה כלשהי מצד התובע או אישתו בנוגע למיקום הבית החדש בטרם ההזמנה ולאחריה. עדותה של אשתו של התובע, על כך שהודיע על כך שיש מדרגות המובילות לבית החדש, עשתה עלי רושם מהימן וכן על כך שהציע למר שבו ליסוע לראות את הבית החדש. מנגד מר שבו, שביקר בבית הישן לא טרח לרשום את המיקום של הבית החדש ועל כן, סביר להניח שהוא לא ייחס לכך חשיבות. בנוסף, הנתבע לא הביא לעדות את הפקידה ממשרדו, שקיבלה ראשונה את פניית אשתו של התובע לביצוע הזמנה, על מנת להעיד אם נמסר לה על מדרגות לבית, או על כך ששאלה בנידון את אישתו של התובע וכי היא הטעתה אותה בכך. בנוסף, התרשמתי כי הנתבע בעל ניסיון ותק בהובלות בכלל וכן ביצוע הובלות לרכס חלילים. על כן, צפוי היה שיוודא באיזה מפלס מצוי הבית החדש, לנוכח המבנה הגיאוגרפי של השכונה הבנויה על רכס הר. לא ניסתרה גם גירסת התובע, כי אף כאשר ההובלה כוללת מדרגות, אין שינוי מהותי במחיר ההובלה אותו גובה הנתבע. זאת תוך שהוא תומך את דבריו במחיר הובלה עבור אחיו של התובע היתה כרוכה בירידה במדרגות, כפי שעולה מתמונות ביתו של האח בת/5.
7. 7. מכל האמור עולה, כי מדובר בעניין שבכדאיות העיסקה ואין לחייב את התובע בגינה, ככל שאכן היתה טעות מצד הנתבע בהערכת מחיר ההובלה. היה על הנתבע, לכלכל צעדיו בשלב ההצעה לביצוע ההזמנה בהתייחס למיקום הבית ולהבטיח את תנאי ההזמנה. כל זאת, מבלי לגרוע מקביעתי לפיה התרשמתי כי נמסרו לנתבע או לנציגיו, פרטי המרחק ממפלס הרחוב לבית. על כן, לא עמדה לו הזכות לחייב את התובע בתשלום נוסף, בעת ביצוע ההובלה או לאחריה, בשל מחדליו בנוגע למו"מ וקביעת גובה התמורה.
8. 8. בנוסף, היה על הנתבע לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בתחום עיסוקו, בביצוע ההזמנה. גם אם לשיטתו של הנתבע, הוא הופתע לגלות בערבו של יום ובעיצומה של ההובלה (שהחלה בצהריים) כי על המובילים לרדת 42 מדרגות או יותר, אין בכך כדי לפטור אותו מהשלמת ההובלה והיה עליו להימנע מהשבתת הפועלים, רק בשל שוני זה בהזמנה, כדבריו.
9. 9. מהעדויות ומהתמונות ת/2, ת/3, ת/4 עולה בבירור והדבר, לא נסתר ע"י הנתבע ומר שבו, כי חלק מתכולת הדירה נותר במפלס הרחוב ולא הובל לבית החדש. בכלל זה, מכשירי חשמל, חלקי ריהוט, ארגזים וכן ציוד סניטרי. התובע העיד שהוא התחנן בפני מר שבו, שידאג להשלמת ההובלה עד לביתו החדש וכי מאוחר יותר ידונו על התשלום הנוסף, שנדרש ממנו. לא סבירה גירסתו של מר שבו, שהתובע טרק לו את הטלפון בויכוח בנידון ביניהם, בעוד הוא גורם בכך לעצמו לנזק כבד. בנוסף, סביר להניח כי אילו הוצע לתובע להוסיף 500 ש"ח כדברי מר שבו ולא 2,500 ש"ח כדברי התובע, היה התובע מסכים לכך בשעה שהציוד מצוי בסכנת גניבה או פגיעה בו, בהיותו ברחוב למשך הלילה.
10. 10. לפיכך אני קובעת, כי הנתבע לא קיים את ההזמנה במלואה וכמצופה ממנו וכי לא עמדה לו הזכות להפסיק את ההובלה, בטרם הועבר מלוא התכולה לבית החדש.
11. 11. בהתייחס לטענות הנתבע, כנגד איחור בשעת תחילת ביצוע הובלה, הובאו בפני שתי גירסאות סותרות, אשר לא ניתן להכריע ביניהן בהיעדר ראיה חיצונית ע"י מי מבעלי הדין. כך גם, לא הוכח כי היה באיחור משום גרימת נזק לתובע או לנתבע, למעט אי השלמת ההובלה, שנגרמה בשל המחלוקת הכספית ולא בשל האיחור הניטען, שלא הוכחה הסיבה לו.
12. 12.
התביעה שכנגד
- דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה. שכן, אין באי השלמת ההובלה ע"י הנתבע כדי לפטור את התובע מתשלום תמורה כלשהי בגין ההובלה בפרט כאשר תכולת הבית הישן הועברה מירושלים למבשרת ציון. לצורך כך היתה העברת התכולה למשאית, נסיעה עד לכתובתו של הבית החדש וכן חלק ניכר מהתכולה הועבר עד לבית החדש ולא נותר ברחוב. לפיכך, היה על התובע לשלם חלק מהתשלום שנקבע עבור ההובלה ולא להתעשר על חשבון הנתבע, בגין מחדליו בגמר ביצוע ההובלה. הנתבע, לא הוכיח את טענותיו על הוצאות נוספות שניגרמו לו בפרט כאשר לא הוכח ששעת ההובלה התאחרה, בשל מחדלי התובע. התובע, לא שילם ולו גם תשלום כלשהו בגין ההובלה וטען לזכותו לכך, לנוכח הוצאותיו להשלמת ההובלה וההכבדה שנגרמה לו בשל הצורך לשמור על יתרת התכולה בלילה.
13. 13. בנסיבות אלו, בהתחשב בהוצאות של התובע בגין מחדלי הנתבע בביצועה ומנגד בהתחשב בביצוע חלק מההזמנה ע"י הנתבע אני קובעת כי דין שתי התביעות להתקבל בחלקן.
14. 14. התובע זכאי לפיצוי בגין הוצאותיו להשלמת העברת התכולה בסך של 800 ש"ח, בהיעדר קבלה או ראיה אחרת על גובה התשלום או מספר המובילים שנאלץ להביא ובשים לב שלא נידרשה הובלה ברכב. בה בשעה, המדובר בתכולה שכללה גם ציוד כבד. בנוסף, אני מחייבת את הנתבע בתשלום פיצוי לתובע בסך של 1,000 ש"ח בגין הצורך לשמור על יתרת התכולה בלילה ברחוב, ההכבדה ואי הנוחות שנגרמו לו בשל אי השלמת ההובלה והטירחה בהבאת פועלים אחרים. כמו כן, הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך של 200 ש"ח בגין הכלי הסניטרי שנשבר בהובלה או באופן הנחתו ברחוב.
15. 15. לנוכח קבלת התביעה שכנגד בחלקה, הסכומים שניפסקו לטובת התובע יקוזזו מהתשלום שהיה על התובע לשלם לנתבע לפי ההזמנה, אילו בוצעה כנידרש, בסך של 2,500 ש"ח.
16. 16. התשלום בסך של 500 ש"ח ישולם ע"י התובע לנתבע, תוך 15 יום מהיום וישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.
17. 17. בנסיבות אלו, אין צו להוצאות למי מהצדדים.