התקבלה תביעה ייצוגית נגד חב' ביטוח - לא יידעו על מגבלות הכיסוי הביטוחי בשירות הצבאי

מבוא

מהותה של התביעה בקליפת אגוז, היא בהטעייתו של הציבור, כך לטענת המבקשים, על-ידי חברות הביטוח הנתבעות בתובענה, אשר משווקות פוליסות ביטוח רפואי לחיילים בשרות צבאי. לדברי המבקשים המדובר ב"מוצר ביטוחי" שכמעט ואין כל אפשרות לעשות בו שימוש. לדידם, פקודות מטכ"ל מערימות קשיים משמעותיים על החיילים המבקשים לקבל שירותים רפואיים אזרחיים, ובנוסף מחריגות הפוליסות אירועים ביטוחיים הנובעים מהשרות הצבאי. לפיכך, לשיטת המבקשים, בתקופת השרות הצבאי, הפוליסות הנמכרות "ריקות מתוכן", וככלל כמעט ואין בהן "ערך מוסף". מכירת פוליסות אלו, תוך הפרת חובת הגילוי המוגברת המוטלת על המשיבות, מהווה הטעיה וניצול בורותם של ציבור הצרכנים, רוכשי הפוליסות.

עם הגשת התובענה הוגשה בקשה לאשר כי תביעתם של המבקשים, הם התובעים בת.א. 2396/04 (" התובענה"), כתובענה ייצוגית (בש"א 21177/04, " בקשת האישור").

בתובענה עותרים המבקשים לחייב את הנתבעות בהשבתם של סכומי "הפרמיה ו/או הפרמיה היחסית" אשר נגבו בגין ביטוח בריאות עבור מבוטח שהינו חייל, בין בשרות סדיר, קבע או מילואים, ולהצהיר כי סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הפרמיה ועד להשבתם. בנוסף עותרים המבקשים "ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעות להמשיך ולבטח חיילים בביטוח בריאות ולחלופין להתיר המשך ביטוח כאמור רק בתנאי שמלוא הפגמים והחסרונות של ביטוח כזה יופיעו באופן בולט ומודגש בפוליסות ביטוח כאלו" (פסקה 88 לתובענה).  

הצדדים לבקשה

המבקש 1, מר טל גינדי (" טל"), שרת בשרות סדיר בצה"ל בתקופה שבין 26.7.2004 - 30.7.2001. המבקשת 2, הגב' רות גינדי (" הגב' גינדי"), הינה אמו של טל. המבקשים 3 ו-4 הינם אח ואחות. המבקש 3, מר איתיאל חוה (" איתיאל"), שרת בשרות סדיר בצה"ל בתקופה שבין 21.3.2002 - 22.3.1998. המבקשת 4, הגב' מיכל חוה (" מיכל"), התגייסה לצה"ל ביום 9.9.2003 ובמהלך שירותה הוגשה בקשת האישור. המבקש 5, מר צבי חוה (" מר חוה"), הינו אביהם של איתיאל ומיכל, גיסה של הגב' גינדי ודודו של טל.

המשיבה 1, מגדל חברה לביטוח בע"מ (" מגדל"), ביטחה במועדים הרלוונטיים לבקשה, בביטוח בריאות את טל במסגרת פוליסה בבעלות אמו, הגב' גינדי. המשיבה 2, שלוח חברה לבטוח בע"מ (" שלוח"), ביטחה במועדים הרלוונטיים לבקשה, בביטוח בריאות את איתיאל, במסגרת פוליסה בבעלות אביו, מר חוה. המשיבה 3, מנורה חברה לביטוח בע"מ (" מנורה"), ביטחה במועדים הרלוונטיים לבקשה, בביטוח בריאות את מיכל, במסגרת פוליסה בבעלות אביה, מר חוה. 

עסקאות הביטוח נשוא התובענה

ביום 24.4.02 פנתה מגדל לגב' גינדי והציעה לה לבטח את בנה טל בביטוח רפואי "עתיד בריא לילד" - פוליסה שעיקר עניינה כיסוי ביטוחי למחלות קשות. במועד ההצעה היה טל בן 19 וארבעה חודשים ונמצא בעיצומו של שרותו הצבאי. עובדה זו לא מנעה כאמור ממגדל להציע לאמו את ביטוחו במסגרת הפוליסה האמורה.

איתיאל נכלל מעת היותו קטין, במסגרת פוליסת ביטוח רפואי של אביו, אצל שלוח. פוליסה העוסקת בעיקרה בביטוח שכר מנתח והוצאות נלוות. גם בהגיעו לגיל 18, וכן לאחר שהתגייס לצה"ל לא שלחה שלוח למר חוה כל הודעה לפיה, כך לטענת המבקשים, חל שינוי מהותי ביכולתו ליהנות מהכיסוי הביטוחי של בנו, בשל שרותו הצבאי. זאת, לצד המשך גביית הפרמיה לפי תעריף "ילד" לאורך תקופת שרותו הצבאי של איתיאל, כפי שנהגה שלוח בעת שהיה קטין. 

לאחר שמר חוה ביטל את ביטוחו מהטעמים בגינם גם הגיש את התובענה, רכש הוא פוליסת ביטוח משפחתית אצל מנורה. בפוליסה זו ניתן כיסוי ביטוחי לשירותים רפואיים שונים (השתלות, התייעצויות וכיו"ב). במסגרתה של פוליסה זו נכללה גם מיכל, אשר היתה קטינה באותה העת. כפי שנהגה שלוח ביחס לאיתיאל, נהגה גם מנורה ביחס למיכל. בהגיע מיכל לגיל 18 וכן לאחר שהתגייסה, לא יידעה מנורה את מר חוה כי, כפי שטוענים המבקשים, חל שינוי מהותי ביכולתה של מיכל ליהנות מהכיסוי הביטוחי שלה. את תשלום הפרמיה המשיכה מנורה לגבות כפי שעשתה בעת היותה של מיכל קטינה.

להבהרת התמונה יודגש כי כל אחת מהפוליסות הינה חוזה אחד הנמשך על פני תקופה ארוכה. "פוליסות ביטוח בריאות ... הינן מטבען, פוליסות לטווח ארוך של שנים: והן בתוקף - בכל גיל ; בכל שנה - בכפוף להחרגות המפורשות שמצויינות בפוליסה" (פסקה 72 לתשובת שלוח) בפוליסת שלוח כדוגמא, זכויות המבוטח פוקעות, על פי הפוליסה, במקרים מסוימים ובהם אי תשלום הפרמיה (נספח 3 לתשובת שלוח, בסעיף 8 לתנאי הפוליסה).

למעשה, כל עוד המבוטח משלם את הפרמיה, הביטוח תקף וזאת בפוליסות נשוא הדיון, עד הגיע המבוטח לגיל 21. החל מגיל זה, תלוי המשך החוזה בתנאיה של כל פוליסה. כך למשל, בפוליסת מנורה הותנה כי "מבוטח שבמועד תחילת הביטוח עדיין לא מלאו לו 18 שנה יפקע תוקף הביטוח שלו בהגיעו לגיל 21, הודעה על כך תימסר על ידי המבטח 90 יום מראש ובה יצוין למבוטח על זכאותו לחדש את הפוליסות ללא כל צורך בחיתום מחדש ... " (נספח יד לבקשת האישור, סעיף 7.4 לפוליסה). זאת לעומת פוליסת שלוח בה מיודע המבוטח במכתב כי החל מגיל 21 ישונה מעמדו לבוגר תוך ציון סכום הפרמיה העדכני וההערה כי "אם ברצונך להפסיק הביטוח ... עליך להודיע לנו על כך בכתב בתוך 90 יום מהתאריך הנקוב במכתב זה" (נספח 6 לתשובת שלוח). היינו, לכל הפחות עד גיל 21, המדובר בחוזה אחד ארוך טווח כאמור ולא ברצף חוזים מתחדשים. 

לשם השוואה תוזכר פוליסת "ביטוח נוסף להשתלות בישראל ובחו"ל ניתוחים וטיפולים מיוחדים בחו"ל" של חברת הפניקס המציינת בפרוש כי "נספח זה יפוג תוקפו ביום הולדתו ה-18 של מבוטח קטין או ביום גיוסו לצה"ל, הקודם מביניהם" (סעיף 4.3 לנספח טו לבקשת האישור).

על בית המשפט לנהוג זהירות רבה בבואו לדון בבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית. הליך זה מהווה כלי רב ערך ורב חשיבות אך בעיקר כלי רב עוצמה, וממילא, כדברי השופט חשין: "שומה עלינו לטפל בתובענה הייצוגית בזהירות יתרה, משל היתה רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו" (דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003) - להלן " ברזני"). המחוקק שהיה ער למשנה הזהירות בו יש לנהוג והציב משוכות רבות אותן צריך לעבור התובע, המבקש לעשות שימוש בכלי זה. והיה אם צלחה דרכו, אזי יהא המבקש - תובע מייצג. (בדבר חשיבותן של משוכות אלה ראה ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 322-323 (1997)). די בעצירה בפני אחת המשוכות כדי לייתר את הצורך בדיון בבאות אחריה. 

"המשוכה הראשונה" - סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות

התובענה, על בקשת האישור, הוגשו קודם לחקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (" החוק" או "חוק התובענות הייצוגיות"). משכך, נתבקשה ההכרה בתובענה כתובענה ייצוגית מכוחם של שני דברי חקיקה: האחד - לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (" חוק הגנת הצרכן"), ותקנותיו. השני - לפי פרק ה1 ל חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 (הסעיפים דאז הרלוונטיים לבקשת האישור מופיעים כיום בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981, להלן: " חוק הפיקוח על עסקי ביטוח". מחמת נוסח הסעיפים הזהה ניתן לדון בהם לאור החוק הנוכחי. ראה: בש"א 26462/04 נהור רונן נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 21.11.07 - להלן " הכשרת היישוב").

כיום, משנחקק החוק, הוראותיו הן המסדירות את אישורן וניהולן של התובענות הייצוגיות ויש להחילן אף על בקשות אישור אשר היו תלויות ועומדות לפני בית המשפט בעת כניסת החוק לתוקף. משכך, לאורו של חוק תובענות ייצוגיות יש לבחון גם את בקשת האישור שבפני.

סעיף 3(א) לחוק מציב את המשוכה הראשונה העומדת בפני המבקשים ומורה כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית".