עובד שפוטר לאחר שהגיש תביעה נגד המעסיק יקבל פיצוי בגובה שלוש משכורות

1.       התובע, עובד לשעבר של הנתבעת, הגיש נגדה תביעה ובה עתר לחייבה לשלם לו הפרשי פיצוי פיטורים, הפרשי דמי הבראה, הפרשי עמלות, החזר דמי הבראה שנוכו לו בגין נזקי תאונה ברכבו הצמוד, וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (להלן - התביעה). הנתבעת מצידה מכחישה את זכאותו של התובע לסכומים הנתבעים על ידו ואף הגישה תביעה שכנגד לחייב את התובע לשלם לה את נזקי התאונה ככל שתתקבל טענתו להחזר דמי ההבראה (להלן - התביעה שכנגד).

2.       בדיון שהתקיים בפני ביום 13.1.09 הסכימו הצדדים מבלי להודות זה בטענותיו של זה ולסילוק סופי ומוחלט של טענותיהם, לרבות הוצאות משפט אך למעט סוגיית הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,776 ש"ח כהפרשי פיצויי פיטורים וכן סך של 4,724 ש"ח כהפרשי שכר עבודה. להסכמתם ניתן כבר בדיון תוקף של פסק דין חלקי. לפיכך, נותר להכריע ברכיב התביעה שענינו פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

הרקע העובדתי

3.       ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:

3.1.       התובע הועסק בנתבעת כאיש מכירות החל מחודש 6/05.

3.2.       ביום 1.9.05 חתמו התובע והנתבעת על הסכם עבודה ולפיו "תוקף הסכם זה לאפריל 2007 ועד בכלל" (ס' 4 ז' להסכם העבודה).

3.3.       לצורכי עבודתו קיבל התובע רכב צמוד, והוא היה רשאי לעשות בו גם שימוש פרטי.

3.4.       ביום 3.11.06 (כמצויין בדו"ח התאונה) או ביום 3.12.06 (כנטען ע"י התובע) - אין לכך כל חשיבות לעניננו, בעת שהתובע היה בנסיעה פרטית הוא פגע עם רכבו ברכב שלפניו. הנזק לנתבעת בגין התאונה הסתכם בסך של 2,576 ש"ח לפי הפירוט הבא: 1,842 ש"ח השתתפות עצמית, 274 ש"ח קימום פוליסה ו- 460 ש"ח הפסד פרמיה.

3.5.       נוכח הנזק שנגרם קיזזה הנתבעת מהתובע, חד צדדית, סך של 2,225 ש"ח מדמי ההבראה שהגיעו לו, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות לקזז יתרה של 351 ש"ח.

3.6.       ביום 21.1.07 שלחה מזכירת האיגוד המקצועי בהסתדרות החדשה במרחב השרון - הגב' ליזי רכניצר, מכתב לנתבעת ובו דרשה להשיב לתובע את הסכום שקוזז שכן הקיזוז מנוגד להוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958.

3.7.       ביום 30.1.07 השיבה הנתבעת - באמצעות מר אלי לב מנהלה, לגב' רכניצר ודחתה את טענתה בהסבירה כי הנזק לא 'נגבה' מ'שכר' אלא מדמי הבראה.

3.8.       ביום 19.3.07 הגיש התובע תביעה לבית דין זה (דמ 3642/07) ובה עתר לחייב את הנתבעת להשיב לו את הסכום שקוזז מדמי ההבראה (2,225 ש"ח). בשלב זה התובע עדין הועסק ע"י הנתבעת.

3.9.       אין חולק כי כתב התביעה נמסר לנתבעת ביום 29.4.07.

3.10.         ביום 13.5.07 פוטר התובע תוך מתן הודעה מוקדמת בת חודש ימים.

3.11.         ביום 26.7.07 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד הרשמת רחל בר"ג - הירשברג. בישיבה זו ביקש התובע לתקן את כתב התביעה, בין היתר נוכח פיטוריו שלטענתו נעשו אך ורק בשל התביעה שהגיש.

3.12.         ביום 17.9.07 הגיש התובע את בקשתו, וביום 10.12.07 התירה הרשמת הנכבדה לתובע לתקן את תביעתו. נוכח סכום התביעה החדש הועבר הדיון בתובענה לפסים רגילים.

פיטורי עובד בשל הגשת תביעה לבית משפט - הרקע המשפטי

4.       טענתו של התובע בתמצית היא שהוא פוטר מעבודתו בשל התביעה שהגיש. אין צורך להכביר מילים על כך שאם תוכח טענתו זו של התובע הרי שפיטוריו הם פיטורים שאינם כדין תוך הפרת זכותו היסודית לגשת לערכאות. לענין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כבוד השופטת ארד בענין יחיאלי :

"פיטוריו של עובד כסנקציה על כך שהגיש תביעה כנגד מעסיקו פסולים ואסורים מכל וכל. פיטורים שכאלה נגועים בהפרת זכות היסוד של המתדיין למיצוי הדין בערכאות ובפגיעה מהותית בה וכמוה כפגיעה בזכות לשוויון ולחופש התארגנות של העובדים. לא בכדי מורה סעיף 28א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 :