כללי
1. מה הן אמות המידה לחלופת מעצר, כאשר העצורים "קשורים" להליכי הסגרה לארץ אחרת, אך טרם הוגשה עתירה להסגרתם לאותה ארץ, על פי חוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן - "חוק ההסגרה")?
האם הליכי המעצר בעניין הסגרה, בשלב זה של "טרום בקשה להסגרה", כפופים להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - "חוק המעצרים")?
כיצד יש לבחון כיום, בעידן החוקתי, את מעצרם של אנשים בקשר להסגרה, ובמיוחד בשלב של "טרום בקשה למעצר", ומה היא מידת הזיקה ועוצמת הקשר שבין מעצר לעניין הסגרה, ובמיוחד בשלב של "טרום בקשה להסגרה", לבין מעצר קודם של אותם אנשים, מעצר אשר נערך ונבחן, שיפוטית, במסגרת חוק המעצרים הישראלי?
האם בכל הנושאים הללו יש הבדל בין מעצר לפני הגשת העתירה להסגרה, לבין מעצר לאחר הגשת העתירה להסגרה, ולבין מעצר בתקופה שלאחר החלטת בית משפט מחוזי בעניין העתירה להסגרה (וכאן יש שתי חלופות:
האחת, כאשר בית משפט מחוזי נענה לבקשת ההסגרה;
השנייה, כאשר בית משפט מחוזי דחה אותה), עד לתום הדיונים בערעור המוגש לבית המשפט העליון, על ידי אותו צד אשר הפסיד בדיון בבית המשפט המחוזי?
2. שאלות אלה עומדות במרכז החלטה זו, אשר הינה החלטה בעררים על שתי החלטות של בית משפט השלום בירושלים: באחת מהן, הורה על המשך מעצרם של שמונה מתוך קבוצה של תשעה עצורים; בהחלטה אחרת - שניתנה 7 ימים לאחר מכן - הורה על שחרורה של העצורה התשיעית, מתוך אותה קבוצה.
3. כדי שהדיון המשפטי יהיה מובן, אין מנוס מתיאור נתוני היסוד העובדתיים, במסגרת הפרק הראשון של החלטה זו, שכותרתו
"רקע עובדתי עד למעצר הראשון".
בעקבות זאת, אביא את ההליכים השיפוטיים שהיו, עד כה, ביחס לעוררים ולחבריהם, תחילה, בבית משפט השלום בתל-אביב, ולאחר מכן, בבית משפט השלום בירושלים, ובערר שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים. לכך, יוקדשו הפרקים הראשונים של החלטה זו, לאחר הפרק הפותח ומתאר את הרקע, כאמור לעיל.
במסגרת הפרק האחרון של תיאור ההליכים השיפוטיים, אתייחס, ביתר פירוט, להחלטה של בית משפט השלום, שהוא נשוא הכרעה זו.
לאחר מכן, אביא את תמצית הטענות הכתובות של הצדדים בעררים שהוגשו לבית המשפט המחוזי; את החלטות הביניים שלי; את תגובות הצדדים בכתב; ואת הטיעונים בעל-פה בפניי, מטעם שני הצדדים.
לאחר מכן, אתייחס להחלטה הנוספת של בית משפט השלום, בעניין מבוקשת אחת, והערר שהוגש על החלטה זו על ידי המדינה.
במסגרת הדיון המשפטי, אתייחס למבחנים הראויים של המעצר וחלופת המעצר, בכל הקשור להסגרה, תוך חלוקת סוגי המעצרים השונים בענייני הסגרה, על פי מועד רצף הזמן, החל מן השלב של "טרום בקשת הסגרה", מעצר יחד עם העתירה להסגרה, מעצר לאחר החלטת בית משפט המחוזי בדבר ההסגרה, עד לדיון בבית משפט העליון, מעצר מתום הדיון בבית משפט העליון ועד להחלטתו השנייה של שר המשפטים להסגיר בפועל את המבוקש לארץ המבקשת.
אתייחס גם לכך, שמתוך הקבוצה של תשעה העצורים, שוחרר אחד מהם למעצר בית, במהלך הדיון בעל-פה של הערר שבפניי, ביום 13.11.08, ובנוסף לכך, לאחר מכן, שוחררה על ידי בית משפט קמא לחלופת מעצר עצורה נוספת, וזאת על פי החלטתו מיום 13.11.08 (בערב, מבלי שנתון זה נמסר לי כאשר קיימתי את הדיון בעניינם של העוררים שבפניי בב"ש 5419/08 ובב"ש 5428/08). בעיצומה של כתיבת החלטה זו, נמסר לי כי שלושה מבוקשים נוספים שוחררו למעצר בית, במרוצת שבוע זה. בעניין זה, אבדוק את טענות השוויון או ההפליה, או השוני הענייני, העולות מן הנתונים החדשים האלה, כאשר כיום חמישה מתוך תשעת אנשי החבורה, נמצאים במעצר בית, וההחלטה בעררים שבפניי תחול על ארבעת הנותרים.
רקע עובדתי עד למעצר הראשון
4. ביום 9.9.08 נעצרו על ידי משטרת ישראל שמונה אנשים, וביום 11.9.08 נעצרה אישה אחת, כולם שייכים לאותה פרשה.
לנוחיות הדיון, אמנה את העצורים על פי סדר כתיבת החלטת בית משפט קמא בעניינם:
א. גיא מאיו;
ב. אלעד מאיו;
ג. אסי אלמקייס;