קיבלו ארון שעשוי מאם.די. אף. במקום מעץ ליבנה, ויפוצו

התובעים הזמינו מאת הנתבעת חדר ילדים, אשר כלל רהיטים המותאמים האחד לשני. חדר הילדים כלל ארון מעץ ליבנה. לאחר שסיפקה הנתבעת את חדר הילדים, היה בחדר הילדים ריח לא נעים. הנתבע אמר לתובעים שמקור הריח הוא בדלתות הארון העשויות מחומר הנקרא אם. די. אף. לאחר זמן התברר שלא רק הדלתות עשויות מאם. די. אף. אלא כל הארון עשוי מחומר זה. רק לאחר שהתובעים גילו עובדה זו, החל הנתבע לבוא בדרישות לתקן את הליקוי. התובעים סירבו לתיקון הליקוי.

סבור אני שהתובעים צודקים בסירובם זה. שכן כאשר לקוח מזמין מספק מוצר אשר אמור להיות מיוצר מחומרים מסויימים, והספק מספק לו מוצר דומה, אך מחומר שונה זול יותר, ועקב הציפוי החיצוני של המוצר לא ניתן לגלות זאת במבט ראשון , פוגע הדבר באמון הבסיסי שבין הלקוח והספק. במקרה זה לא ניתן לחייב את הלקוח לקבל מוצר אחר מהספק.

גם מבדיקות מכון התקנים שצירף הספק לכתב הכנתו עולה שפלטות ה-אם. די. אף. מהם היה עשוי הארון אינן עונות על כל דרישות התקן.

בהתאם לדרישת התובעים, לקח הנתבעת את הריהוט מבית התובעים, והתובעים רכשו חדר ילדים אחר.

לאור זאת סבור אני שביטול החוזה היה כדין, והנתבע איבד את זכותו לתיקון הליקויים. סבור אני שאין מדובר בליקויים, אלא בהספקה של מוצר זול יותר מזה שהוזמן.

התובעים תבעו כדלקמן:

1)       1)       את השבת סכום העסקה בסך 15,900 ש"ח -  התובעים זכאים לסכום זה, לאור הספקת ארון זול יותר ולא על פי מה שהוזמן, ארון שלא ניתן לבדוק בעין בלתי מקצועית מאיזה חומר ייצרו אותו;

2)       2)       החזר עלות הובלת הארון והרכבתו בסך 850 ש"ח. מאחר והתובעים שילמו על הובלה והרכבה של ארון שלא הזמינו, זכאים הם להחזר סכום זה;

3)       3)       החזר הסך 475 ש"ח בגין רכישת זכוכית המותאמת לשולחן שהוזמן. אילו היו התובעים מוסרים את הזכוכית לנתבע, היו זכאים לקבל סכום זה. מאחר והזכוכית נשארה בידיהם, יכולים הם לעשות בה שימוש אחר, או להתאימה לשימוש אחר. על כן אין התובעים זכאים להחזר סכום זה;

4)       4)       את הסך 230 ש"ח בגין תשלום למכבסה עקב הריח שנדף מפלטות ה-אם. די אף. מהם ייצרו את הארון. סבור אני שאת הכביסה יכלו התובעים לבצע בביתם ולא במכבסה. ביצוע כביסה במכבסה מהווה הגדלת הנזק. לכן אני פוסק לתובעים בגין ראש בנזק זה את הסך 100 ש"ח בלבד;

5)       5)       את הסך 300 ש"ח בגין נזק לטפט עקב הצמדת ארון ספריה מדגם כוורת לקיר. על ראש נזק זה לא המציאו התובעים על הוכחה, ולכן אינני פוסק להם בגינו מאומה;

6)       6)       את הסך 1,617 ש"ח כהוצאות משפט בגין קבלת דו"ח ניטור סביבתי לריכוזי פורמאלדהיד, שהוא חומר מסרטן הנמצא בפלטות ה-אם.די אף. לאור ייצור כל הארון מפלטות אם. די.אף. בניגוד להזמנה, זכאים התובעים להשבת סכום זה.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים ביחד ולחוד כדלקמן:

1)          1)          את הסך 16,850 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (19.6.08) ועד ליום התשלום בפועל;

2)          2)          את הוצאות המשפט בסך 2,000 ש"ח (כולל ההוצאה עבור בדיקת הניטור) בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן בלשכתי היום כ"ב מרחשון ה'תשס"ט - 20 בנובמבר 2008 בהעדר הצדדים.

                                                                                                 ____________________ 

                                                                                                       זכריה ימיני, שופט