לאולם לא היה הכשר כפי שהוצג בתעודה בחדר המנהל - ישיב למזמין האירוע מקדמה

בפני תביעה ותביעה שכנגד שמקורן בארוע של חתונה שהזמין הנתבע (התובע שכנגד) אצל התובעת (הנתבעת שכנגד). הארוע הוזמן ביום 15.10.07 ליום 26.12.07. ההזמנה היתה ל- 350 מנות לפי 105 ש"ח למנה. ביום ביצוע ההזמנה שילם הנתבע 5,000 ש"ח מקדמה. על פי האמור בהזמנה ביטול הארוע יחייב תשלום פיצוי של 50% ממחיר ההזמנה. ביום 1.11.07  הודיע הנתבע לתובעת כי הוא מבטל את ההסכם וזאת בעקבות כך שהוסר ההכשר של "רבנות ירושלים מהדרין" שהיה לתובעת. התובעת סברה שהנתבע לא רשאי לבטל את הארוע ולפיכך עשתה שימוש בשיק הבטחון שמסר לה הנתבע, מלאה את הסכום של מחצית הארוע והגישה אותו לביצוע. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר ובה טען כי ביטל את הארוע עקב הסרת ההכשר וכי לאחר מכן אמנם הוצע לו הכשר אחר, ואולם זאת בתנאי שיוסיף עוד 2,000 $. לכך הוא לא הסכים. הנתבע קיבל רשות להתגונן על ידי כב' הרשמת עינת אבמן מולר, הדיו הועבר לפסים של תביעה  בסדר דין מהיר והצדדים הגישו כתבי טענות וכן הגיש הנתבע תביעה שכנגד בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב הסרת הכשרות והצורך למצוא בסמיכות לארוע אולם אחר.

טענות התובעת הן :

א.      א.      לא נכתב בהסכם בשום מקום שהתובעת מתחייבת להכשר כלשהו.

ב.      ב.      לתובעת היו הכשרים נוספים של רבנות ירושלים וכן של "כתר הכשרות" למהדרין מן המהדרין גלאט כושר.

ג.        ג.        הובטח לנתבע שאם הכשר "רבנות ירושלים מהדרין" לא יוחזר עד הארוע הוא יקבל הכשר "עדה חרדית (אייכלר)".

ד.      ד.      הסרת ההכשר לא נבעה מענייני כשרות אלא משום שהתובעת סרבה להתדיין בפני ביה"ד של הרבנות.

ה.      ה.      התעודה הוחזרה לתובעת לאחר מס' ימים כך שבמועד הארוע היה ההכשר של "רבנות ירושלים מהדרין" לאולם.

התובעת טוענת איפוא שביטול ההסכם על ידי הנתבע נעשה שלא כדין ולפיכך יש לחייבו במלוא סכום התביעה בסך 17,302 ש"ח וכן ההוצאות ושכ"ט שנפסקו בהוצל"פ בעת הגשת השיק לביצוע.

הנתבע טוען כי:

א.      א.      תנאי יסודי ובסיסי להתקשרותו היתה תעודת הכשר של "הרבנות ירושלים מהדרין" שהיתה תלויה בחדרו של מנהל התובעת שהציג לנתבע את התעודה במועד ההתקשרות.

ב.      ב.      ביום 28.10.07 נודע לו כי ההכשר הוסר ולפיכך כאדם דתי-חרדי הוא לא יכל לעשות את הארוע באולם ולכן הודיע על ביטול ההסכם.

ג.        ג.        ההסכם הוא סטנדרטי ואינו ממצה את כל המוסכם ואת כל מה שהוצג בפני הנתבע בעת ההתקשרות כולל תעודת ההכשר.

ד.      ד.      מיד כשנודע לו על הסרת ההכשר הוא הודיע על ביטול הארוע וזאת כדי שהתובעת תספיק למצוא ארוע חלופי לאותו מועד.

ה.      ה.      לא היה מקום לחייב אותו לחכות ולראות אם ההכשר הוחזר שכן דובר בכ- 6 שבועות לפני הארוע.

ו.        ו.        ברור לכל שציבור חרדי לא יופיע לארוע באולם שאין בו הכשר מהדרין.

ז.       ז.       הסרת הכשרות מהדרין פוגעת באמון וכך שגם אם היא תוחזר לאחר מכן לא ניתן לבצע את הארוע באולם.

ח.      ח.      מתן הכשרות של "העדה החרדית (אייכלר") הותנה בתשלום נוסף של 2,000 $ עבור הכלים לכן לא היתה הסכמה לכך והנתבע לא חתם על כך למרות שהתובעת ביקשה ממנו לחתום.

ט.      ט.      סיבת הסרת הכשרות אינה חשובה עצם הסרת הכשרות מצדיקה ביטול ההסכם.

התובע כאמור הגיש גם תביעה שכנגד בגין כך שהארוע בסופו של דבר התקיים באולם קטן יותר עם פחות משתתפים וכן בשל הלחץ וחוסר הוודאות עד שמצא אולם אחר.