רשת "דינמיקה" גבתה חיובים בגין ביטוחים לשלושה מכשירי טלפון ניידים במקום אחד- תפצה ב- 5,000 שקלים

השאלה שבמחלוקת - "עותק" הסכם שמקורו בעייתי ואינו ידוע

1.         התובעת התקשרה עם משווק של חברה סלולארית בעסקה לרכישת מכשיר וביטוח עבור ביתה שעמדה להתגייס לצבא. לאחר זמן מה גילתה כי משלמת היא עבור שלושה מכשירים במקום אחד.  פנייותיה לנתבעת לא נענו.

2.         מאוחר יותר התברר כי אצל התובעת מצוי העתק מההסכם בו מצוינים פרטי העסקה האמורה לעיל הקשורה למכשיר אחד . ברם, אצל הנתבעת נמצא הסכם בו מצוינים שלושה מכשירים ולא אחד. מסיבות לא ברורות, יש שוני לא מוסבר בין ההסכם שקיבלה התובעת, להסכם שבידי הנתבעת.

3.         מנסיבות המקרה כפי שמתוארות לעיל עולות השאלות הבאות:

-           מה כשרותו של הסכם בכתב שלו שתי גרסאות? נראה כי בדרך כלל ישנה חזקה בדבר תקינות פרטי ההסכם כשהמבקש לסתור חזקה זו עליו רובץ נטל ההוכחה.  אך במקרה שלפנינו, אין ספק שהתובעת עמדה בכך.

-           מהי אחריותו וומהם חובותיו של גוף מסחרי וגדול כגון הנתבעת כלפי ה"לקוח הקטן"?  והתשובה היא כי מן הראוי להטיל חובות אלו ואפילו יגיעו אלו לכדי  'חובת אמון' שכן בדרך כלל נאלץ האזרח לסמוך על הגופים המסחריים הגדולים.

4.         ומשילוב של התשובות לשתי שאלות אלו עולה כי במקרה שלפנינו הוכיחה התובעת את תביעתה ומן הראוי לפסוק לה פיצויים ראויים.

ומכאן לפרטי התביעה.

העובדות בקצרה

5.         גב' רויטל עידו (להלן: "התובעת") ושתי בנותיה הן לקוחות בחברת סלקום (להלן: "החברה" או "סלקום"). כך שלשלושתן מכשירים סלולאריים וחשבונות בחברה. כמו כן, הביטוח על המכשירים גם הוא באמצעות סלקום.

6.         חברת דין דינמיק בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הינה משווק מורשה של חברת סלקום. בין שאר פעילותיה, מספקת הנתבעת מכשירים ואביזרים, שירותי אחריות ושירותי תיקונים.

7.         בתאריך 18/10/06, נגשה בתה של התובעת (להלן: "הבת" או "מעיין") אל סניף הנתבעת בקניון מלחה שבירושלים. מועד זה, טרם גיוסה לצה"ל, בקשה הבת לרכוש מכשיר חדש וכך עשתה. הבת התקשרה עם הנתבעת בהסכם לרכישת מכשיר סלולארי מסוג נוקיה 6070 (להלן: "המכשיר" או "הסלולארי"). בד בבד עם רכישת המכשיר הצטרפה הבת לשירות אחריות לשנתיים. את עלות ההתקשרות עם הנתבעת שילמה התובעת באמצעות כרטיס אשראי.

8.         בשובה של הבת מהקניון מסרה היא לתובעת העתק מהסכם ההצטרפות לשירותי הנתבעת (להלן: "עותק ההסכם"). ההסכם שיקף נכונה את פרטי העסקה המצוינים לעיל. קרי, רכישת מכשיר בודד והצטרפות לשירותי ביטוח בגינו.

9.         מספר חודשים לאחר הצטרפות הבת לשירותי הנתבעת, גילתה התובעת להפתעתה כי החיובים שמתקבלים מהנתבעת גבוהים מהחיובים שמתקבלים מסלקום. והרי מצב הדברים האמור אינו סביר בשל כך שאצל הנתבעת יש הסכם למכשיר אחד בלבד.

10.        על כן, פנתה התובעת לנתבעת, על מנת לברר פשר החיוב. לתדהמתה, נציגי הנתבעת טענו כי החיובים שנגבים ממנה הם בגין ביטוחים לשלושת המכשירים שברשותה ולא למכשיר אחד. לאור העובדה כי בתה של התובעת הצטרפה לביטוח על מכשיר בודד, ביקשה התובעת לדעת במה הדברים אמורים. כתגובה ציינה בפניה נציגת הנתבעת כי יש בידם הסכם חתום בידי הבת לפיו בקשה האחרונה לבטח את שלושת המכשירים.

11.        אשר לכן, ביקשה התובעת לקבל את ההסכם המקורי עליו חתמה הבת. להפתעתה שני ההסכמים זהים למעט דבר אחד, ההסכם המקורי כלל הצטרפות לשירותי ביטוח גם לשני המכשירים הנוספים שבידי התובעת (מחב' סלקום). כך שהתובעת לכאורה מבוטחת אצל הנתבעת על שלושה מכשירים.  כאמור לעיל, התובעת מבוטחת בחברת סלקום על שני המכשירים הנוספים על כן אין לה צורך בביטוחים נוספים. 

12.        כל פניותיה של התובעת לבירור העניין והשבת הכספים, נענו בשלילה. והתובעת נאלצה לסור לסניף הנתבעת, זאת חרף נכותה והסתייעותה בכסא גלגלים. ברם, הצגתה את שני ההסכמים למנהלת הסניף לא הניבה פרי ובקשות התובעת טרם נענו. ומכאן התביעה שלפנינו.

למה ומדוע שונים העותק המקורי מעותק ההסכם?

13.        התובעת טוענת כי העתק המסמך שברשותה אותנטי וכי המסמך שנשלח אליה, המקורי, שונה לאחר שבתה חתמה עליו. התובעת הוסיפה כי על המכשירים הנוספים ש"צורפו" להסכם שלא כדין יש לה ביטוח. אי לכך, אין לה צורך בביטוח נוסף אצל הנתבעת.  וכראיה מנפנפת היא בעותק ההסכם שממנו ברור כשמש כי ההסכם היה על מכשיר אחד בלבד.