סבתא אינה צד לדיון בהליך של הכרזת קטין כבר-אימוץ

השופט יצחק עמית :

היש להכיר בזכותה של סבתא להיות צד לדיון בהליך של הכרזת קטין כבר-אימוץ? על כך נסב הערעור שבפנינו.

תמצית העובדות הצריכות לעניין

1.         המבקשת היא סבתו של הקטין ואם לשתי בנות, שאחת מהן היא אמו של הקטין. האם מכורה לסמים, והקטין נולד עם תסמונת גמילה. האם מתגוררת אצל המבקשת יחד עם אחותה, אף היא מכורה לסמים.

המבקשת התחייבה ליטול אחריות על הקטין, ומשך ארבע שנים שהה הקטין בבית המשפחה, תוך סיוע ומעקב של שירותי הרווחה ותחת צו פיקוח והשגחה של בית המשפט לנוער. ברם, בשל ההתדרדרות המתמשכת במצבו של הקטין, ומשהגיע לגיל ארבע, הורה בית המשפט לנוער על הוצאת הקטין ממשמורת המשפחה המורחבת, תוך שהוא מותח ביקורת על השתהות שירותי הרווחה בהוצאת הקטין מביתו.

ביום  20.11.06 הועבר הקטין לבית "שבתאי לוי" בחיפה, שם המשיך לעמוד בקשר רופף מאוד עם אמו הביולוגית, בעוד המבקשת הגיעה לבקרו כמעט מדי יום. בהמשך, החל המשיב לנקוט בהליכים לפי חוק האימוץ, התשמ"א-1981 (להלן: " חוק האימוץ"). 

ההליכים והחלטת בית משפט קמא

2.         ביום 20.6.07 עתרה המבקשת להתמנות כאפוטרופוס לקטין, ובקשה זו עדיין תלויה ועומדת בפני בית המשפט לענייני משפחה. הבקשה אוחדה עם תיק האימוץ, על פי החלטת כב' נשיא בית משפט השלום השופט רקם מיום 11.11.07.

ביום 30.8.07 הורה בית משפט קמא להעביר את הקטין למשפחה המיועדת לאמצו, עוד טרם הכרזתו כבר אימוץ, לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ. בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נדחתה וביום 28.1.08 הועבר הקטין למשפחה המיועדת לאמצו. בר"ע שהוגשה על ההחלטה להעברת הקטין על פי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, נדחתה בהחלטתי מיום 26.3.08.

ביום 29.1.08 התקיים דיון הוכחות בתיק האימוץ. ב"כ המבקשת ביקש מבית המשפט לדחות את הדיון, אך בית המשפט דחה את הבקשה והדיון התקיים בהעדרו. ביום 19.2.08 התקיימה ישיבה נוספת בתיק האימוץ, וב"כ המבקשת עתר להשתתף בדיון באופן מלא כצד בעל מעמד, אך הבקשה נדחתה על אתר.

בהמשך, נתן בית משפט קמא את החלטתו מיום 5.3.08 לפיה דחה את בקשת המבקשת להשתתף כצד בעל מעמד בהליך הכרזת הקטין כבר אימוץ.

3.         בהחלטתו, עמד בית משפט קמא על כך שקולה של הסבתא נשמע, היא נוכחת בדיונים, ומעורבותה ומעמדה לגבי הקטין נסקרו בהרחבה בתסקירים ובתצהירים שהונחו בפני בית המשפט, ועמדתה נשמעה ותישמע גם בעתיד בדיון בבקשת האימוץ.

בית משפט קמא עמד על כך, שעל פי סעיף 11 לחוק האימוץ אין להורה הוריו של המאומץ מעמד, אלא אם ההורים הביולוגיים נפטרו או שאין אפשרות לאתרם. בית המשפט הפנה, בין היתר, לבג"ץ 4/85 נעמה סאלם ואח' נ' שרית סיגל פקידת סעד לחוק אימוץ ילדים ואח', פ"ד לט(1) 475, שם נקבע כי הסבתא מחוסרת מעמד בהליך האימוץ.

על כך נסב הערעור שבפנינו.

 [במאמר מוסגר: יש להצר על כך שבקשת הרשות לערער נתעכבה משך מספר חודשים עד שהועברה לעיוני, בשל הליכי הפקדת ערובה].

טענות הצדדים

4.         כתב הערעור משתרע על 31 עמודים ונביא בתמצית שבתמצית את טיעוני המבקשת:

( - ) המבקשת הדגישה כי היא הדמות הדומיננטית בחיי הקטין, היא שגידלה אותו למעשה מיום היוולדו, וגם מאז שהועבר למעון "שבתאי לוי" נהגה לבקרו מדי יום. בדיקת מסוגלות הורית שנערכה למבקשת באופן פרטי, הצביעה על מסוגלותה ההורית, ועל היותה דמות משמעותית בחיי הקטין, היא ההורה הפסיכולוגי של הקטין, "ההורה למעשה" והאפוטרופוס בפועל.

( - ) במניעת מעמד מהמבקשת יש משום פגיעה ממשית בזכויותיה החוקתיות, לרבות זכות הטיעון והזכות להיות מיוצגת בבית המשפט.