אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תשעה חודשי פסילה לנהג אשר הניח את בנו בן השנתיים על ברכיו והאכילו תוך כדי נסיעה

תשעה חודשי פסילה לנהג אשר הניח את בנו בן השנתיים על ברכיו והאכילו תוך כדי נסיעה

תאריך פרסום : 12/10/2008 | גרסת הדפסה

ת
בית המשפט לתעבורה ירושלים
14704-07
07/10/2008
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל פוסטול-שלום
הנתבע:
עודאללה עדלי
עו"ד ברק ממשרד דויד גולן
גזר דין

השאלה בקליפת אגוז - מהו העונש הראוי?

השאלה היא מהו דינו של נהג אשר תוך כדי נסיעה הניח את ילדו כבן השנתיים על ברכיו, האכילו בבננה, והמשיך לנסוע תוך כדי כך?

והתשובה היא כי אין מנוס מעונש מכביד, על מנת למנוע תופעות מעין אלו.  וזאת הן כדי להגן על הילד, והן כדי להגן על הוריו מחשש לרע שיבולע לו.

במקרה שלפנינו, היות ומדובר בנהג מונית שהנהיגה היא מקצועו, ניתן להסתפק בפסילה של תשעה חודשים, קנס של 2,000 ש"ח ופסילה על תנאי.  אולם בדרך כלל לא יהיה מנוס מהטלת עונש חמור יותר.

ומכאן לפרטים.

העובדות ומהלך הדיון

מר עודאללה עדלי (להלן: "הנאשם") הורשע לאחר ניהול הוכחות בתיק 14704/07.  הטענה העובדתית הייתה כי ביום 22/10/07 סמוך לשעה 13:41 נהג ברחוב אלחג'אג' בן יוסף מכיוון כללי דרך שועפט שבירושלים. הנאשם נעצר על ידי השוטר דיב סבאג (להלן: "השוטר") אחרי שנצפה נוהג כשבנו כבן השנתיים מונח על ברכיו, מאחורי ההגה,  והוא מאכילו בבננה.

השוטר זכר את האירוע שכן לא היה זה אירוע שגרתי.  לטענת הנאשם, לא היה כסא בטיחות לילד באוטו היות ומדובר במונית.  הילד בן השנתיים היה חגור מאחורה ולפתע השתחרר וקפץ אליו ואז מייד עצר הנאשם אלא שאז הגיע השוטר  שלא הסכים עם גרסת הנאשם.

טענתו לא התקבלה על ידי וביום 21.9.2008 הורשע לאחר ניהול הוכחות.  לפיכך נמצא אשם בנהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ומה שנותר לדון בו הוא העונש.

אין חולק כי עונש חמור מגיע לנהג שמסיע ילדים על ברכיו

אין עוררין כי נהג המושיב את בנו על ברכיו תוך כדי נסיעה פועל בקלות ראש.  נהיגה שכזו מסוכנת שכן הנאשם לא מסכן רק את עצמו וילדו, אלא גם את ציבור הנוסעים בכללותו.  זאת משום שמצפים אנו מנהג כי ייתן את כל תשומת ליבו למתרחש בכביש.  ילד הנמצא על ברכי הנהג דורש תשומת לב שחייבים לעיתים לתת לו, וממילא לא יוכל הנוהג לתת תשומת לב מספקת לנהיגה.  ברור לחלוטין כי אם הנהג/ת מניח/ה את ילדו/ה על ברכיו/ה ובנוסף לכל גם מאכילה/ה אותו, אין אפשרות לנהיגה בטוחה.

מעבר לכך, הילד עצמו איננו בטוח.  יתכן כי הנהג המניח את הילד על ברכיו נוהג בזהירות מרובה.  אך מי לידיו יתקע שלא ימצא את עצמו מעורב בתאונת דרכים שלא באשמתו?  ייתכן והוא ינהג נכון וכיאות, אך נהג רשלן אחר יפגע בו.  במקרה שכזה יפגע הילד הלא חגור והתוצאות עלולות להיות טראגיות וכאלה שכולנו נצטער לשמעם.  מותב זה היה עד למספר מקרים מעין אלו שבהם נפגעו ילדים שלא היו חגורים כיאות.  במקרים לא מועטים אף הסתיימה התאונה באובדן חיים.  שוב, לאו דווקא באשמת הנהג אלא באשמת אחרים, אך את תוצאות התאונה נשאו הילדים.

לעניינינו יפים דברי כב' השופט חן בפרשת פריימן (ת 17904/03 מדינת ישראל נ' פריימן פנינה, ניתן ביום 18/2/04):

"...מדובר בנהיגה מסוכנת מאוד ע"י אם המופקדת על שלום ילדיה, תוך שלא נראה לי כי הנאשמת מבינה את חומרת המעשה... לצערי, מדובר בחוסר זהירות ובחוסר אחריות בדרגה גבוהה מאוד ואין מנוס אלא מלהכביד בעניין גם על מנת להזהיר את הרבים..." (פר' עמ' 2 ש' 19-21).

שם דובר באמא שנסעה גם היא עם אחד מילדיה על ברכיה.  שם נפסלה הנאשמת לתקופה של שנתיים.  ערעור שהגישה על חומרת העונש נדחה (ע"פ 8225/04) ובית המשפט המחוזי ציין כי מדובר ב"התנהגות מסוכנת וחמורה, מעין כמוה, אשר יש בה כדי להעיד על העדר מוחלט של שיקול דעת" (עמ' 1 ש' 19 לגזר הדין בערעור).  עונש זה ניתן למרות שלא היו לה הרשעות קודמות קודם לכן.

המציאות המתוארת בתיק זה, בה הורים נוהגים עם ילדיהם מונחים על רגליהם, אינה חדשה למותב זה. עם זאת, שיעור המקרים המגיע לפתחם של בתי המשפט השונים קטן. עובדה זו ניתן לייחס לכך שהתופעה המתוארת לעיל מתרחשת בעיקר במקומות קטנים, יישובים, כפרים וכיוצא באלה.  מטבע הדברים, במקומות כגון אלה האכיפה פחותה יותר יחסית לאכיפה בערים. אך אין לטעות, המקרים רבים ויש למגרם בטרם יהפכו לתופעה של ממש.

האם נהג מונית צריך להשתמש בכסא בטיחות בהסיעו את ילדיו?

הנאשם טען בפני כי אין לו כל כסא בטיחות היות והוא הסיע את ילדיו במוניתו.  אינני משוכנע כי זוהי הפרשנות הנכונה.  הפטור מכסא בטיחות לילדים ניתן משום שנהג מונית איננו יכול לדעת אם ומתי יעלו אם וילדיה על מוניתו.  לא רק זאת אלא שמדובר בגזירה שקשה לעמוד בה, שכן אין אנו רוצים להעלות את עלויות הנסיעה שיגולגלו על ציבור הנוסעים.  אולם כשמדובר על נהג המסיע את בני משפחתו, לא ברור שעומד לו פטור זה.

אולם היות והנאשם לא הואשם בכך, אין זה המקום להיכנס לכך לעומק.  אך ברור כי דווקא לאור העובדה שבנו מוסע ללא כסא, היה עליו להיזהר הרבה יותר ולא עשה כן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ