בוטל חלקית האיסור על רופא עובד מדינה לתת חוות דעת בהליך שהמדינה היא צד לו

השופט י' אלון:

1.        בסעיף 42.434(א) לתקשי"ר קבועה ההוראה דלהלן:

"לרופא עובד המדינה אסור לתת חוות דעת רפואית שעשויה לשמש ראיה נגד המדינה או אחד ממוסדותיה, בהליך שהמדינה או אחד ממוסדותיה צד לו.

איסור זה חל גם אם חוות הדעת תינתן במסגרת עיסוקו בעבודה פרטית או בפרקטיקה פרטית שאושרה לו" (להלן: הוראת האיסור).

           העותרים 3-1 (ההסתדרות הרפואית לישראל, ארגון רופאי המדינה וד"ר נ' ורבין), טוענים בעתירתם כי הוראת האיסור הנ"ל:

"פוגעת בזכות הגישה לערכאות של אזרחי המדינה, פוגעת בחופש העיסוק של הרופאים עובדי המדינה, והיא בלתי סבירה באופן קיצוני ונגועה בשיקולים זרים ובמטרות זרות והיא מנוגדת לחוק יסוד: חופש העיסוק".

           לאור כל זאת, טוענים העותרים כי דין הוראת האיסור להתבטל.

           לימים הצטרפה לשכת עורכי הדין כעותרת נוספת לעתירה, ואף היא מצטרפת לעיקר טענות העותרים 3-1, ובעיקר לטענה בדבר הפגיעה הנטענת של הוראת האיסור בזכות הגישה לערכאות.

           ביום 4.9.03 הוצא צו על תנאי. בדיונים שקדמו להוצאת הצו על תנאי, בישיבות נוספות לאחר מכן ובין לבין, ניסו הצדדים להגיע להסדר מוסכם שייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית בעתירה. משלא עלה הדבר בידם נדונה העתירה לגופה, ומכאן פסק דין זה.

2.        טענותיהם הרבות והסדורות של העותרים מתכנסות בסופם של דברים לשני ראשי טענה.

           הראש הראשון - פגיעתה הנטענת של הוראת האיסור בחופש העיסוק של הרופאים עובדי המדינה על כל המשתמע מפגיעה שכזו. הזכות הנפגעת היא זכות היסוד הנטענת של אותם הרופאים לעסוק במקצועם ללא מגבלות.

           הראש השני - פגיעתה הנטענת של הוראת האיסור בכל מי מבני הציבור הנדרש לחוות דעת רפואית בהליכים משפטיים שהמדינה צד להם.

           על פי הטענה, מונעת הוראת האיסור בעד כל אותם מתדיינים - בפועל או בכוח - מלקבל חוות דעת ממומחים רפואיים, שהינם עובדי מדינה. בכך נפגעת זכותם של המתדיינים ליומם הראוי בדין, ונחסמת בעדם האפשרות למצות את דינם וריבם תוך הסתייעות בחלק נכבד ומשמעותי מהרופאים המומחים בישראל.

           המשיבים טוענים כנגדם, כי הוראת האיסור נועדה למניעת פגיעה באינטרס המדינה כמעבידתם של הרופאים העובדים בשירותה ולמניעת ניגוד אינטרסים בלתי נמנע בין היותו של הרופא - נותן חוות הדעת - עובד המדינה, מחד גיסא, ומומחה רפואי בשירות התובע אותה, מאידך גיסא.

           הוראת האיסור מצמצמת אמנם את מאגר המומחים הרפואיים העומד לשירותם של בעלי הדין התובעים את המדינה, אולם מאגר זה כולל מומחים רפואיים רבים שאינם עובדי מדינה, לרבות רופאים עובדי מדינה שפרשו לגימלאות.

           המשיבים מוסיפים ומבהירים, כי לצד הוראת האיסור נקבעה ועדת חריגים שהוסמכה לאשר פניות פרטניות במקרים המצדיקים זאת, כמפורט בסעיף 42.434(ג) לתקשי"ר, כדלהלן: