בימ"ש השלום הורה להפסיק צילום התכנית "מפרץ האהבה" עקב עבירה על חוק התו"ב

הבקשה וטיעוני ב"כ הצדדים

1. בפניי בקשה למתן צו הפסקה וצו מניעת פעולות, הנסמכת על סעיפים 239  ו- 246  לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), ולהורות למשיבות להפסיק את עבודות הבניה על חלקה 7 בגוש  10576 בחוף מכמורת (להלן: "המקרקעין"), וכן להפסיק או להימנע מכל שימוש במקרקעין ובמבנים שנבנו במקום ע"י המשיבות. מאחר ועבודות הבניה הסתיימו זה מכבר, תתייחס החלטה זו לבקשה לאיסור שימוש במקרקעין.

2. המשיבה 1 הינה בעלת זכויות החכירה במקרקעין, והמשיבה 2 מבצעת צילום תכנית ריאליטי עבור המשיבה 3, והקרויה בשם "מפרץ האהבה" - תכנית שאמורה לעלות לשידור החל מהיום בערב בערוץ 2. לצורך צילום התכנית נבנו ע"י המשיבות ו/או מי מטעמן 6 מבני מגורים ניידים, עשויים עץ ופח, בשטח של כ-30 מ"ר כל אחד, וכן משטחי "דק" המובילים לכל אחד מהמבנים הנ"ל. בין הצדדים היתה מחלוקת אם "בר" הקיים במתחם היה קודם לכן במקום, או שמא הוקם יחד עם המבנים האחרים.

3.  ביום 27.8.08 נעתרתי לבקשת המבקשת, והוצאתי צו במעמד צד אחד למניעת כל שימוש במקרקעין ובמבנים שנבנו. באותו היום קיימתי דיון לילי, לבקשת המשיבות, והצו צומצם באופן שאסרתי עליהם לצלם בתוך המבנים בלבד, וזאת עד לדיון שקבעתי ליום  31.8.08.

4. ביום  31.8.08 התקיים, כאמור, דיון במעמד כל הצדדים, וכל צד הציג בהרחבה את טיעוניו. מאחר וב"כ המשיבות טענו טענות כבדות משקל, ותמכו את טיעוניהם בפסיקה, לא מצאתי לנכון להותיר את הצו הזמני על כנו, בטרם אבחן את הסוגיה בחינה מעמיקה, והחלטתי לבטל את הצו הזמני שהוצא על ידי, עד למתן החלטה סופית בבקשה, וקבעתי שאין בביטול הצו כדי לרמז על התוצאה הסופית.

5. בטיעוניו בפניי חזר ב"כ המבקשת על הכתוב בבקשתו, תוך שציין שהבניה נעשתה ללא היתר בניה וללא תכנית מפורטת, בתחום הסביבה החופית. עוד נטען, שהשימוש שנעשה במקום ע"י המשיבות סותר את הוראות תמ"א 13, החלה על המקרקעין והמייעדת את המקום לתיירות ונופש, על כן, כך נטען, המשיבות מבצעות עבירה של שימוש חורג במקרקעין, וכי פניות שנערכו למשיבות להפסקת הבניה והסרת המבנים לא נענו. עוד נטען, שלא הוגשה ע"י המשיבות כל בקשה להיתר או לשימוש חורג לועדה לשמירת הסביבה החופית, וכי היתה פניה מצד המשיבה 2 לועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה, שאיננה מוסמכת ליתן את ההיתר המבוקש. ב"כ המבקשת הפנה לפסיקה שקבעה, שגם מבנים שהוקמו למשך מספר חודשים מהווים עבירה על חוק התכנון והבניה, וכי אין לראות בהקמתם כ"הצבה רגעית", והוסיף שכאשר מדובר בתכנית טלויזיה המיועדת לחשיפה לציבור הרחב, אזי התרת השימוש במקרקעין עלולה להעביר מסר שלילי של העדר חיוניות חוקי התכנון והבניה.

6. ב"כ המשיבה 1 הפנה למכתב מטעם מהנדס העיר חדרה, שהופנה למשיבה 2, ובו נכתב, בין היתר, כי " ...ובשל היות המבנים ממוקמים בתחום ה-100 מ' מהים, מעבירה בזאת הועדה המקומית את המבוקש לועדה המחוזית להמשך דיון וקבלת החלטתה...הועדה המקומית רואה בחיוב את המבוקש...וממליצה בפני הועדה המחוזית, כי באם תאשר את הבקשה, יפקידו המבקשים ערבות בנקאית להבטחת הריסת המבנים". ב"כ המשיבה 1 טען, שאי-ציון המלצת הועדה המקומית חדרה בבקשה להוצאת צו במעמד צד אחד אינה תקינה, והוסיף שעד עצם היום הזה לא התכנסה הועדה המחוזית לשם דיון ומתן החלטה בבקשה. לדברי ב"כ המשיבה 1 אין כלל צורך בפניה לקבלת היתר, מאחר ומדובר במבנים ארעיים, והוא הפנה לע"פ 743/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה, שם ניתנה החלטה בנוגע למקרקעין נשוא החלטה זו, ובין היתר נקבע בה, כי שימוש כ"גן אירועים" במקום המיועד למלונאות ונופש הוא שימוש מותר, ואינו מנוגד לשימוש שהתכנית מתירה.

7. ב"כ המשיבה 2 הגיש תצהיר תשובה, וכן צירף את החלטת הועדה המקומית חדרה, כפי שזו צוטטה בחלקה בסעיף 6 לעיל. לדברי המצהיר, מר גבעון שניר, שהוא אחד ממנהלי המשיבה 2, צילומי סדרת הטלויזיה "מפרץ האהבה" נמצאת בעיצומה, וכי המדובר במשחק למבוגרים בו מתחרים קבוצה של צעירים וצעירות, ולשם כך הם נדרשים לחיות בתוך אתר נופש לתקופה קצובה שנקבעה מראש,  עד למחצית השניה של חודש נובמבר שנה זו. ב"כ המבקשת 2 הפנה לפסיקת בית המשפט העליון, בנוגע להעדר הקביעות במבנים שהוקמו, והוסיף כי במקום הושקעו עד כה כ- 2,000,000 ש"ח, וכי הפסקת הצילומים באמצע המשחק עלולה לגרום לירידת ההשקעה לטמיון. בתצהיר נכתב עוד, כי ביום  12.9.08 יוסר אחד המבנים, ובאופן הדרגתי יוסר מבנה אחר מבנה, עד ליום  22.11.08, שאז תשודר תכנית הגמר בשידור חי. בטיעוניו בעל פה ציין ב"כ המשיבה 1, שבטרם מתן סעד לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, יש לברר אם נעברה עבירה, ולדבריו אין מדובר בעבירה לאור ארעיות המבנים, והוסיף שגם אם מדובר במבנים שנבנו ללא היתר, עדיין אין מקום לאסור ביצוע הצילומים.

8. ב"כ המשיבה 3 פתח את טיעוניו בטענה מקדמית, לפיה האדם החתום על התצהיר שעליו ביססה המבקשת את בקשתה אינו מוסמך לעשות כן, מאחר ואינו עונה על דרישות תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) תשמ"ג-1982. עוד נטען, ששניים מתוך שלושת התנאים הקבועים בסעיף 3(ב) לתקנות הנ"ל לא מולאו ע"י המצהיר, והם - לא הוצהר כי העובדות שהתגלו בשעת הביקור יש בהם לכאורה עבירה על סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, ולא נכתב שיש למצהיר יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה או שמשתמשים במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 לחוק, וכי מתן מיידי של צו הפסקה שיפוטי דרוש לשם מניעת המשך ביצוע עבירה כאמור, כלשון החוק. לגופו של עניין נטען, שהמבנים שהוקמו אינם טעונים היתר, מאחר ואינם מבני קבע, והפנה לפסיקה בנדון. לדבריו, לא ניתן להפעיל את הסמכות שבסעיף 239 לחוק התכנון והבניה, אם לא בוצעה עבירה על חוקי התכנון והבניה, והוסיף שעל אף האמור בתצהיר מטעם המשיבה 2, המבנים יוסרו עד לא יאוחר מיום  5.11.08, דהיינו בעוד כחודשיים. בנוגע לשימוש הנעשה במקום נטען, שאין הדבר דורש היתר, וכי די בכך שהשימוש תואם את התכנית החלה על המקום, והמייעדת אותו לתיירות ונופש. ב"כ המשיבה 3 טען עוד, כי חוק התכנון והבניה אינו כולל עבירה של שימוש בבנין שנבנה ללא היתר, על כן לא ניתן להוציא צו לפי סעיף 239 לחוק. בסוף דבריו ביקש ב"כ המשיבה 3 שלא ליתן את הצו המבוקש, והציע להמציא ערבות בנקאית להבטחת המועדים שצוינו בטיעוניו לפינוי המבנים.

דיון והכרעה

9. השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ושבהן יש להכריע הן אלה: האם התצהיר שצורף לבקשה עונה על דרישות התקנות, האם המבנים שהוקמו טעונים היתר בניה, והאם השימוש הנעשה במקום הוא שימוש אסור. תשובה שלילית לכל אחת מהשאלות הנ"ל תביא לדחיית בקשת המבקשת להוצאת הצווים.

10. סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבניה מורים כדלקמן:

"239. צו הפסקה שיפוטי :

(א)            נעשתה עבירה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט."

"246.  צו זמני למניעת פעולות

נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין."

11. מאחר וב"כ המשיבה 3 העלה טיעונים גם בנוגע למצהיר מטעם המבקשת, להלן נוסח תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג 1982 :

"3. צו הפסקה שיפוטי על פי המבקש בלבד

(א) צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק יכול שיינתן על פי המבקש בלבד אם הבקשה נתמכת בתצהיר של אחד מאלה: