א
בית משפט השלום ירושלים
|
1741-06
24/08/2008
|
בפני השופט:
כרמי מוסק-סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
גוגנהיים דבורה
|
הנתבע:
1. לוסיאן גלרטר
2. המגן חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
1. 1. לפני תביעה לפיצוי בעבור נזקי גוף שנגרמו לתובעת, עקב כך שהותקפה וננשכה על ידי כלב, כאשר כתוצאה מתקיפה זו נגרמו לתובעת חבלות קשות בפניה ונזקים נפשיים.
העובדות והאחריות.
2. 2. התובעת ילידת 1/3/80, רווקה, הלכה ביום 2/11/93 יחד עם הוריה לראות את ביתו של הנתבע 1 שעמד למכירה.
3. 3. לכך קדם ביקור בו היו הורי התובעת בבית הנתבע 1, מתוך עניין לרכשו מידי נתבע 1. באותו ביקור לא הייתה התובעת.
4. 4. לנתבע 1 היה כלב דלמטי. הורי התובעת טוענים כי בביקור הראשון נראה הכלב ידידותי ושקט. הוא אפשר לאם התובעת ללטפו, בשלב כלשהו סגר הנתבע 1 את הכלב בחדר זאת כאשר הורי התובעת והנתבע סיירו בבית. הנתבע לא זכר אם האם ליטפה את הכלב, אך עדות האם והאב מקובלת עלי בעניין זה.
5. 5. כאמור התובעת והוריה חזרו לראות את הבית ביום 2/11/93.
6. 6. אין חולק כי הביקור לא תואם עם הנתבע.
7. 7. הנתבע היה באותה עת בחו"ל ולמעשה לא היה איש בבית.
8. 8. התובעת והוריה החנו את רכבם בסמוך לבית וניגשו להסתכל על הבית מבחוץ.
9. 9. לדבריהם, הכלב היה בחצר הבית והוא ניגש לשער הבית, התרומם ונעמד על שער הבית כאשר כפות רגליו הקדמיות מונחות על שער הבית.
10. 10. מעדות התובעת והוריה עולה כי הכלב נראה גם הפעם ידידותי, הוא לא נבח ולא נראה מאיים באופן כלשהו.
11. 11. תחילה ליטפה את הכלב אם התובעת ולאחר מכן ליטפה אותו התובעת. הדבר ערך כשתי דקות. יש לקבוע כי לא היה חשש כלשהו שהכלב יתקוף וזאת לאור העובדה שהוא נראה ידידותי.
12. 12. זאת ועוד, הוגשו תמונות מהן עולה כי גובה השער היה כזה שאפשר לכלב לעמוד על השער כפי שתואר לעיל, כאשר כפות רגליו וראשו עוברים את גובה השער. דבר זה אפשר למעשה לכל אדם לעבור ליד השער, לגשת לשער, לעמוד מחוץ לשער וללטף את הכלב. אילו היה מדובר בכלב תוקפני או מסוכן, היה ראוי שהנתבע יציב שער שאינו מאפשר מגע עם הכלב וישים שלט ברור כי מדובר בכלב מסוכן ויש להימנע מלגשת אליו או ליצור איתו מגע.
13. 13. הדבר ברור וידוע לכל מי שמגדל כלבים. יש לזכור כי כלב דלמטי אינו כלב המוגדר ככלב קטן. הוא אמנם אינו "חשוד" ככלב התוקף בני אדם באופן אכזרי ואינו מוגדר ככלב תקיפה, יחד עם זאת, איש אינו יכול לתאר או לדעת את הנעשה במוחו של כלב, בפרט כאשר בעלי הכלב אינו נמצא והכלב שוהה לבדו בחצר הבית.
14. 14. מכל מקום, לא הייתה סיבה כלשהי מצד התובעת והוריה שלא לגשת את הכלב ולגעת בו או ללטפו, בפרט לאחר שהורי התובעת ראו את הכלב קודם לכן ובפרט כאשר הנתבע יצר מצב או מצג בו הכלב יכול ליצור מגע באופן חופשי עם העוברים והשבים כפי שתואר לעיל.
15. 15. על פי עדויות התובעת והוריה, האם סיימה ללטף את הכלב, סובבה את גבה והחלה לחזור לרכב. התובעת נותרה ליד הכלב, המשיכה ללטפו. לפתע תקף הכלב את התובעת נשך אותה בצורה קשה ביתור בפניה תוך שהוא גורם לה לנזקים חמורים. נוסף לכך נשך הכלב את התובעת בידה.
16. 16. סיבת התקיפה לא ידועה ולא הובררה עד היום.
17. 17. התובעת העידה כי לא עשתה דבר חריג כלשהו אלא הכלב פשוט תקף אותה לפתע.
18. 18. הנתבעים מקשים וטוענים כי גובה הגדר הייתה 120 ס"מ וגובה התובעת הוא 167 ס"מ. שואלים הנתבעים כיצד הגיע הכלב לגובה של 47 ס"מ מעל הגדר. אינני סבור כי יש בטענה זו קושי אמיתי. הכלב עמד על הגדר וראשו מעל הגדר היינו כאשר הכלב עמד הוא היה גבוה יותר מהגדר.