1. בפניי תביעה קטנה על-סך 17,800 ש"ח שהגיש עמוס פישר (התובע) נגד חברת פלאפון (הנתבעת).
2. עניינה של התביעה בארבע טענות עיקריות שמעלה התובע נגד הנתבעת:
א.
הטענה הראשונה היא, כי ביום 7.8.06, עת שוחח התובע מהטלפון ברכבו בדיבורית בנוכחות אדם נוסף, עם נציגת שירות לקוחות של הנתבעת, נאמר לו באופן מפתיע על-ידי הנציגה, כי מאחר שמתנהלת נגדו חקירה בחשד למעורבותו בשכפול וגניבת מכשירי פלאפון, היא אינה יכולה לשוחח עמו. התובע טוען, כי הדברים הפתיעוהו, גרמו לו עוגמת נפש ומתח, והזיקו לשמו הטוב, שכן בעת השיחה, נכח ברכב אדם נוסף ששמע את הדברים (התובע צירף תצהירו של אותו אדם). רק למחרת היום, עת התובע שוחח שוב עם נציגה אחרת של הנתבעת, התברר, כי נפלה טעות אצל הנציגה הקודמת, וכי היא ייחסה לו דברים הנוגעים ללקוח אחר. התובע דרש לקבל פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו, והוצעה לו הטבה בדמות זיכויים שונים, אותה דחה התובע. ביום 17.8.06 שלח בא-כוחו של התובע אל הנתבעת מכתב, בו נדרשה הנתבעת לפצות את התובע בגין אירוע זה ובגין טענות נוספות של התובע. הנתבעת מאשרת את טענותיו של התובע בהקשר זה, מודה בטעות שנעשתה, ומפנה את תשומת הלב לכך שהוצע לתובע פיצוי בצורת
"חודשיים ביטוח שרות תיקונים חינם בתוספת 50 דקות זמן אויר חינם וכל זאת בנוסף לאוזניה אישית חינם" (ס' 13 לכתב ההגנה), אותו הוא סירב לקבל. בנוסף טוענת הנתבעת, כי התובע הוא שיזם שיחה לנציגת השירות בנוכחות אדם אחר, עובדה שנציגת השירות לא יכולה הייתה לדעת, ועל כן ניהלה את השיחה עם התובע ככל שיחה אישית אחרת בעניין חשבון של לקוח. מכאן, שהנתבעת טוענת, כי העובדה שהתובע בחר לנהל את השיחה בנוכחות אדם נוסף צריכה להיזקף לחובתו.
ב.
הטענה השניה שמעלה התובע נגד הנתבעת נוגעת לדרך התנהלותה כלפיו ביחס לתקלות חוזרות ונשנות שאירעו במכשיר "חכם" שרכש אצל הנתבעת מסוג V9, בעלות של 3,700 ש"ח, ביום 21.3.08. התובע טוען, כי כשבוע לאחר שרכש את המכשיר האמור, גילה כי קיימת בעיה הגורמת למחיקת זכרונות במכשיר, דבר אשר מסב נזק ואי-נוחות, הואיל והנו איש עסקים הנעזר בזיכרון המכשיר לאחסון ואחזור מאות שמות אנשי קשר. לטענת התובע, מיד עם גילוי התקלה פנה לנציגי השירות של הנתבעת ועדכן אותם בדבר התקלה. מאז ועד להגשת התביעה, התובע טוען כי פנה פעמים רבות לנתבעת, בין בטלפון בשיחות ארוכות ובין בביקורים ממושכים למרכז השירות, ואולם הבעיה לא נפתרה עד היום, והנתבעת מסרבת להחליף את המכשיר במכשיר אחר או לזכות את התובע בגין עלות המכשיר. התובע צירף במהלך הדיון דו"ח פירוט שיחות ממנו עולה, כי בין התאריכים 19.3.08 ו-12.6.08 בוצעו מהטלפון הנייד שלו שיחות למוקד השירות של פלאפון שארכו בסה"כ למעלה מ-11 שעות. הנתבעת טוענת בהקשר זה, כי הנתבע מעולם לא עדכן אותה ביחס לתקלה הנטענת על-ידו, שכן אין בידיה כל תיעוד ביחס לפניות הנטענות, מלבד האמור בכתב התביעה, אז למדה לראשונה על טענתו זו של התובע. במהלך הדיון טען נציג הנתבעת, כי הוצע לתובע מכשיר אחר בחינם, והתובע הסכים לקבלו, בתוספת פיצוי.
ג.
טענתו השלישית של התובע היא, כי הנתבעת מחייבת אותו בגין גלישה סלולרית באינטרנט, הגם שאינו משתמש בשירות זה כלל. הנתבעת מכחישה טענה זו בכך שהתובע חויב בגין שירותי גלישה בהם עשה שימוש.
ד.
הטענה הרביעית שמעלה התובע נוגעת לזיכויים חודשיים שהובטחו לו לאחר שרכש את מכשיר ה-V9, אך בפועל לא ניתנו לו. אין מחלוקת, כי טענה זו של התובע לא הועלתה בכתב התביעה, אלא במהלך הדיון שבפניי. מכל מקום, הנתבעת לא התייחסה באופן ענייני לטענה זו.
3. נוסף לתגובתה העניינית של הנתבעת לטענותיו של התובע, היא טוענת, כי אם התובע אכן לא היה שבע-רצון משירותיה, כפי שתואר על-ידו בהרחבה בכתב התביעה ובמהלך הדיון בפניי, מדוע במשך השנים האחרונות, הוא שדרג לא אחת את מכשירי הטלפון שברשותו ואף החליף מסלולי שירות? מלבד זאת טוענת הנתבעת, כי בתביעתו, התובע לא הצביע על גובה הנזקים שנגרמו לו, וסכום התביעה גבוה באופן בלתי סביר ביחס לנסיבות בהעניין.
4.
אשר לטענתו הראשונה של התובע ביחס לכך שנציגת הנתבעת טענה בשוגג, כי מתנהלת נגדו חקירה בגין הונאה וזיופים, הרי שאין מחלוקת, כי הנתבעת הודתה בטעותה כבר
למחרת היום, ואף הציעה לפצותו בדרך של מתן שירותים בחינם לתקופה מוגבלת - הצעה שנדחתה על-ידי התובע. הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את טענת התובע בהקשר זה.
ראשית, כפי שטוענת בצדק הנתבעת, התובע הוא שיזם את השיחה לנתבעת, כשהוא נמצא ברכב יחד עם אדם נוסף, ומכאן שהוא חשף עצמו לאפשרות שנוספים ישמעו את תוכן השיחה, שעניינה הוא אישי במובהק, ונוגע לניהול חשבונותיו של התובע אצל הנתבעת;
שנית, הנתבעת הכירה בטעותה כבר למחרת היום ואף הציעה לפצות את התובע, אשר דחה את הצעתה;
שלישית, בנסיבות בהן מדובר - שיחה אחת ששמע אותה אדם אחד בלבד, נוסף לתובע (כאשר התובע יכול היה להימנע מכך שאותו אדם ישמע את השיחה), וכאשר "הרושם הרע" שנוצר תוקן כבר למחרת היום בהודאת הנתבעת בטעותה - אינני סבור, כי נגרם נזק של ממש לתובע, מלבד עוגמת הנפש שנבעה מעצם האשמת השווא ומחוסר הוודאות שבין סיום השיחה הראשונה, לבין התבררות העניין למחרת היום. חיזוק למסקנה בדבר הנזק המזערי שנגרם לתובע ניתן למצוא בכך שהוא עצמו לא הצביע על נזק ממשי שנגרם להכנסתו כתוצאה מ
"הלבנת פניו ברבים", כטענתו, בכך שבמכתב שהיפנה בא-כוחו ביום 17.8.06 לנתבעת (צורף לכתב התביעה), מוזכר נושא זה רק כבדרך אגב, ביחס לטענות נוספות שיש לתובע נגד איכות השירות של הנתבעת, ובכך שהתובע לא הגיש נגד הנתבעת תביעה בגין פרשה זו, אלא רק כלל אותה בכתב התביעה הנוכחי, כעבור כשנתיים מעת האירוע (קיץ 2006).
5.
אשר לטענתו השניה של התובע ביחס למכשיר ה-V9, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את תביעתו בראש תביעה זה.
ראשית, שוכנעתי מדברי התובע, כי התקלה במכשיר אכן אירעה, וכי הוא נאלץ לבזבז שעות רבות בטלפון ובמרכזי השירות, על-מנת לטפל בה. זאת לנוכח הפירוט הרב, יחסית של טענתו זו, וצירוף פלט השיחות למוקד השירות של הנתבעת, ממנו עולה, כי שוחח עם נציגי הנתבעת במשך כולל של 11 שעות במהלך תקופה של כחודשיים - פרק זמן בלתי סביר בהחלט;
שנית, הנתבעת לא עשתה מאמץ של ממש לסתור את טענותיו, והטענה בדבר היעדר רישומים אצלה ביחס לפניותיו של התובע, אינה מספיקה כדי להזים את טענתו;
שלישית, נציג הנתבעת הציע במהלך הדיון להחליף את המכשיר שברשות התובע ב
"מכשיר חדש חינם שאינו מכשיר כף יד", והתובע הסכים, אך דרש לקבל פיצוי בנוסף (עמ' 3-4 לפרו'). בנסיבות העניין ובהתחשב בטרחה שנגרמה לתובע בגין התקלות במכשיר, יש מקום להחליף את המכשיר וכן לפצות את התובע. לנוכח כל האמור אני קובע, כי הנתבעת תחליף, בתוך 30 יום, את מכשיר ה-V9 שבידי התובע במכשיר אחר כפי שפירט נציגה, וכן תפצה את התובע בסך של 1,250 ש"ח.
6.
אשר לטענת התובע בדבר חיובו בגין שירותי גלישה, הגם שלא עשה בהם שימוש, הרי שיש לדחות טענה זו, משום שלא הובאה בפניי כל ראיה על אי-ביצוע הגלישה, או על פניה של התובע בעניין זה לנתבעת ב"זמן אמת", כי תחדל לחייבו.
7.
אשר לטענת התובע בדבר אי-קבלת זיכויים שהובטחו לו, הרי שמכיוון שטענה זו לא נזכרה בכתב התביעה, ולנתבעת לא הייתה יכולת למסור תגובה עניינית ביחס אליה, אני דוחה גם טענה זו.
8.
סוף דבר. אני מחליט לקבל את התביעה במובן זה, שאני מחייב את הנתבעת להחליף את מכשיר ה-V9 של התובע בתוך 30 יום ולפצותו בסך של 1,250 ש"ח כאמור בסעיף 5 לפסק הדין. כמו-כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300 ש"ח.
9. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מעת קבלת פסק הדין.
ניתן היום י"ז באב, תשס"ח (18 באוגוסט 2008) בהיעדר הצדדים.