זכאות מתווך לדמי תיווך גם אם הדירה פורסמה באינטרנט

פ סק - דין

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, דמי תיווך במקרקעין.

לטענת התובעת, מתווכת במקרקעין, ביקש הנתבע את שירותיה ביום 30/8/07 למציאת דירה להשכרה במבשרת ציון. התובעת הציגה לנתבע דירה של משפחת ויצמן ברחוב הארזים 33 במבשרת ציון (להלן - הדירה). הדירה מופיעה בטופס הזמנת שירותי תיווך שחתם הנתבע ביום 30/8/07 (להלן - טופס ההזמנה).

            התובעת טוענת כי הנתבע הודיע לה שאינו מעונין לשכור את הדירה, אך לתדהמתה התגלה לה בתחילת שנת 2008 כי הנתבע שכר את הדירה בחודש אוקטובר 2007, מבלי לשלם לה את דמי התיווך.

2.         התובעת דורשת סכום של 8,816 ש"ח הכולל דמי תיווך בסך 8,316 ש"ח (1,800$) וכן הוצאות בסך 500 ש"ח.

3.         לטענת הנתבע בכתב ההגנה, התובעת אכן הציגה לו את הדירה אך "שכחה" לומר לו כי הפרטים נלקחו על ידה מאתר האינטרנט. כמו כן, נתנה לו התובעת להבין שהדירה בבלעדיות, והחתימה אותו על טופס ההזמנה רק לאחר שראה את הדירה ולא לפני כן כפי שדורש החוק.

            עוד נטען, כי חברתו של הנתבע הגב' רונית מגן (להלן - רונית), שלא היתה עמו בדירה יחד עם התובעת, נתקלה במודעה באתר האינטרנט והגיעה לדירה לבדה, ולאחר מו"מ עם בעלת הדירה נחתם הסכם שכירות בין רונית לבין המשכירים על סך של 1,600 $ לחודש. הנתבע צירף לכתב ההגנה את הסכם השכירות על שמה של רונית.

4.         בדיון שהתקיים בפני טענה התובעת כי הנתבע גר בפועל בדירה (פרוטוקול עמ' 1 שורות 16-15). הנתבע לא הכחיש זאת, על אף שחזר וטען כי רונית היא זו שמצאה את הדירה (פרוטוקול עמ' 2 שורה 9).

5.         סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק) קובע כי מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך אם מילא אחר הוראות סעיף 9, המתייחס לטופס ההזמנה, ואם היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.

6.         במקרה דנן עומד טופס ההזמנה בדרישות סעיף 9 לחוק ותקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997.

            לגבי היותה של התובעת הגורם היעיל לביצוע העיסקה - הואיל והתובעת הראתה את הדירה לנתבע, הרי שהיתה הגורם היעיל לביצוע העיסקה גם אם הדירה פורסמה על ידי בעליה באתר האינטרנט, שכן הנתבע הגיע לדירה באמצעותה ולא דרך אתר האינטרנט. הואיל ולא נסתרה הטענה שהנתבע מתגורר בדירה עם רונית וגם לא נטען שאין כל קשר בין הנתבע לבין רונית - ראיתי להעדיף את גירסת התובעת לפיה הנתבע הגיע לדירה באמצעותה על פני גירסת הנתבע כי היתה זו למעשה רונית ששכרה את הדירה, ורק בדיעבד התברר לנתבע כי מדובר באותה הדירה שאליה הובא על ידי התובעת.

7.         לאור האמור אני קובעת, כי במקרה דנן התמלאו כל התנאים שבסעיף 14 לחוק והתובעת זכאית לדמי תיווך.

            עם זאת, הואיל ועל פי הסכם השכירות נקבעו דמי השכירות על סך של 1,600 $ - אני מעמידה את סכום התביעה על סכום של 1,600 $ ולא 1,800 $ כפי שנדרש על ידי התובעת.

8.         הנתבע ישלם לתובעת, תוך 30 ימים, סכום בש"ח השווה ל-1,600 $ נכון למועד יצירת ההתחייבות בחודש אוקטובר 2007, דהיינו סכום של 6,400 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15/4/08) ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

            ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"א באב, תשס"ח (12 באוגוסט 2008) בהיעדר הצדדים