הטיול המאורגן ללונדון בוטל- אופיר טורס תפצה בגין עגמת נפש

התובעת הזמינה מהנתבעת, באמצעות סוכנות הנסיעות איגור טורס בע"מ, טיול מאורגן ללונדון, בן 5 לילות, אשר היה אמור לצאת בסוף חודש יולי 2007. בטיול היו אמורים להשתתף התובעת ובעלה, וכן שתי בנותיהם. הטיול היה מיועד לדוברי השפה הרוסית. עבור הטיול שילמה התובעת לנתבעת סכום של 3,920 דולר, אשר ערכם בשקלים באותו מועד עמד על 16,620 ש"ח. דא עקא, שלטענת התובעת, שלושה ימים לפני מועד היציאה, הודיעה להם הנתבעת, באמצעות סוכנות הנסיעות, כי הטיול בוטל, שכן לא נרשמו אליו מספיק משתתפים. הנתבעת הציעה לתובעת טיול אחר, לאיטליה ושוויץ, במועד מאוחר יותר. ואולם התובעת לא קיבלה הצעה זו, שכן היעדים שהוצעו לא התאימו לה ולמשפחתה, מה גם שהמועד של הטיול החלופי לא התאים. בנסיבות אלה, קיבלה התובעת מהנתבעת בחזרה את הכסף ששילמה, וביקשה כי הנתבעת תפצה אותה על עוגמת הנפש שנגרמה לה. הנתבעת הציעה לתובעת הצעה מסויימת, ואולם התובעת לא סברה כי הצעה זו ראויה. מכאן תביעה זו המונחת בפניי, בה עותרת התובעת לכך שהנתבעת תפצה אותו בסכום השווה ל-75% מעלות הטיול. לטענת התובעת, זה היה הסכום שהיא הייתה נדרשת לשלם לנתבעת אילו היא הייתה מבטלת את הטיול שלושה ימים לפני מועד הטיול, ולכן יש לגזור גזירה שווה.

לטענת הנתבעת, בהתאם לתנאים הנקובים בדף התנאים של הטיול, היא הייתה רשאית להודיע לתובעת על ביטול הטיול 10 ימים לפני מועד הטיול, ולטענתה, היא אכן עשתה זאת, בהודעה שהודיעה לסוכנות הנסיעות איגור טורס. בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת, כי אין היא חייבת לשלם לתובעת דבר.

אני מקבל את טענת התובעת, כי ההודעה על ביטול הטיול נמסרה לה שלושה ימים בלבד לפני מועד היציאה. הדבר נתמך במכתבה של גב' אירינה אנטונוב מסוכנות הנסיעות איגור טורס בע"מ. מנגד, הנתבעת לא הציגה כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על מועד ההודעה, והיא לא זימנה לעדות את האדם שלטענתה מסר את ההודעה. לדברי גב' אנטונוב, העובדה שהטיול בוטל נודעה לה רק לאחר שהתקשרה לנתבעת כדי לברר מדוע כרטיסי הטיסה אשר היו מיועדים לתובעת, לא הגיעו.

הפיצוי הנתבע על ידי התובעת הוא בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה. בעניין זה טוענת התובעת, כי הטיול היה מתוכנן ערב גיוסה לצה"ל של בתה הבכורה, כאשר בכוונת המשפחה היה לחוות חוויה משפחתית משותפת לפני גיוסה של הבת. לדבריה, המשפחה לא יצאה לטיול אחר, וכיום, ערב גיוסה של הבת השנייה, ספק אם ניתן יהיה לצאת במתכונת המשפחתית אשר המשפחתה התאוותה לה.

בבוא בית המשפט לפסוק מהו הפיצוי המגיע לתובעת, עליו להביא בחשבון את שיעור הנזק שנגרם לה. בהסכם שנכרת בין הצדדים אין הוראה של הדדיות בעניין גובה הפיצוי במקרה של ביטול טיול, ולכן הפיצוי לו הייתה הנתבעת זכאית אילו התובעת הייתה מבטלת את הטיול, אינו מחייב. בעניין זה יש לציין, כי הדעת נותנת, שאילו התובעת ומשפחתה היו מבטלים את הטיול סמוך מאד לפני הטיול, היו נגרמים לנתבעת נזקים ממשיים, הנובעים מההתחייבויות שהנתבעת קיבלה על עצמה כלפי ספקים שונים (כגון בתי מלון וכו'), אותם היה על הנתבעת לחייב.

לא קל לתרגם למונחים כספיים נזקים שעיקרם בעוגמת נפש. לאחר ששקלתי בדבר, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת ולשלושת בני משפחתה האחרים, פיצוי בסכום של 5,000 ש"ח. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 350 ש"ח.

ניתן היום, 3 באוגוסט 2008, בהיעדר הצדדים.