קיומו של מו"מ כשלעצמו אינו מצדיק הארכת מועד להגשת תביעה של עו"ד בגין שכ"ט

1.         המבקשות עתרו בתובענה כי בית המשפט יורה למשיב להמציא לידיהן את כל המסמכים המצויים ברשותו שבאו לידיו עקב השירות המשפטי שהוא הוא נתן להן. הן עתרו גם כי המשיב יסגור את חשבון הנאמנות שנפתח על שמו (להלן: " חשבון הנאמנות"), וכי הוא יעביר למבקשת 2 כל מסמך המצוי בידיו, והנוגע ישירות או בעקיפין לחשבון נאמנות זה.

העובדות

2.         המבקשת 1 היא חברה קבלנית שהקימה פרויקט לדיור מוגן לאוכלוסיה הבוגרת. המבקשת 2 היא חברת הניהול שנותנת שירותי ניהול לדיירי הפרויקט.

משיב הוא עורך דין שייצג את המבקשות, ונתן להן שירותים משפטיים.

מכוח הייצוג, התקבלו אצל המשיב מסמכים שונים, ואף נפתח חשבון נאמנות על שמו בנאמנות - עבור דיירי הפרויקט והמבקשת 2. בחשבון הנאמנות הופקדו כספים שנועדו לחידוש ושיפור הפרויקט, בהתאם להסכם הניהול עליו חתמה מבקשת 2 עם דיירי הפרויקט.

3.         המבקשות טענו כי יש להן תלונות קשות ביחס לטיפול המשפטי של המשיב. ביום 21.11.07 הודיעו המבקשות למשיב במכתב, כי הן מפקיעות את הטיפול המשפטי בענייניהן מידיו. במכתב זה הן בקשו כי המשיב יעביר לידיהן את כל המסמכים הנוגעים אליהן שהוא מחזיק בידיו. כן התבקשה העברה של הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות.

4.         המבקשות טענו כי הן זקוקות למסמכים בדחיפות, בין היתר לאור תביעה שהוגשה נגדן, בה נטען כי הן לא החריגו מתחולת השעבוד לזכות הבנק שליווה את הפרויקט שתי דירות בפרויקט. המסמכים דרושים להן גם לצורך גביית חובות דמי ניהול מדיירים, לצורך סיום רישום הבית המשותף, וכדי להגיע להסדר חובות מול הבנק המלווה.

5.         המשיב פנה אל המבקשות ביום 6.1.08 בדרישה לתשלום שכר טרחתו. הוא חזר ופנה אליהם ביום 27.2.08 במכתב שצורף כנספח כ"ו לתשובה, עם טיוטת כתב התביעה שבכוונתו להגיש בענין שכר טרחתו.

טענות הצדדים

6.         המבקשות טענו כי הן בקשו מהמשיב בכתב את כל המסמכים שהגיעו לידיו עקב השירות המשפטי שנתן למבקשות. 

לטענת המבקשות, המשיב לא הגיש נגדן תביעה תוך שלושה חודשים מהמועד בו הוא נדרש להעביר לידיהן את המסמכים ואת כספי הנאמנות. מאחר שחלף המועד של 3 חודשים במסגרתו היה על המשיב להגיש את התביעה, פקע העיכבון שהיה למשיב על המסמכים, ועליו להשיב למבקשות את כל המסמכים שהוא עיכב תחת ידיו. לטענת המבקשות, הן ניהלו עם המשיב משא ומתן בתום לב.

7.         המבקשות טענו עוד, כי אין כל מניעה שהמשיב ימציא את המסמכים לידיהן, בין היתר משום שמכוח יפוי הכוח עליו חתמו הדיירים למשיב, המשיב היה רשאי להעבירו. גם במסגרת טיוטת הסכם הפשרה, הסכים המשיב להעביר את כל המסמכים, לרבות המסמכים הנוגעים לרישום הבית המשותף.

8.         המשיב טען כי הוא זכה רק לתשבחות על טיפולו המשפטי במבקשות, וכי מעולם לא היו להן טענות על הטיפול עד למכתב מיום 27.11.07.

הוא טוען כי המבקשות חייבות לו בגין שכר טרחתו סכום של 1,541,799 ש"ח, וזאת בגין טיפולו בכל ענייני הפרויקט משנת 1996 ואילך.

המשיב טען כי במכתב מיום 21.11.07 לא בקשו המבקשות את כל המסמכים אותם הן מבקשות בתובענה הנוכחית. לטענתו, הן לא בקשו במכתב זה מסמכים הנוגעים לרישום הפרויקט, אלא מסמכים אחרים.

המשיב טוען כי חלק מהמסמכים המבוקשים על ידי המבקשות אינם נמצאים בידיו. לטענתו, התחייבותו לבצע את הרישום היתה בראש וראשונה כלפי הדיירים בפרויקט עצמם, שאף שלמו לו שכר טרחה על כך. המסמכים שבידי המשיב הם מסמכים הנדרשים לו לטענתו לשם רישום הפרויקט.

9.         המשיב טען עוד כי בין הצדדים התנהל משא ומתן ביחס לכול הנושאים שהיו שנויים במחלוקת ביניהם, ובכלל זה נושא שכר הטרחה שלו, והפרוצדורה להעברת הטיפול ברישום הפרויקט לצדדים שלישיים, באופן המקובל עליו. לטענתו, במהלך חודש מרץ 2008 הושלם ניסוח הסכם פשרה כולל, ונקבע מועד לחתימתו. רק ביום 30.3.08 החליטו המבקשות ללא הסבר שלא לחתום על הסכם הפשרה. 

המשיב טען כי עיקרון תום הלב גובר על מרוץ הזמנים. לטענתו המבקשות ניהלו איתו משא ומתן כדי להניח את דעתו כי הן מתכוונות לחתום על הסכם פשרה עמו, למרות שלא היתה להן כוונה לעשות כן. המשיב העדיף שלא להגיש תביעה מחשש כי הגשת תביעה תלבה את המחלוקות ותחריף אותן. לכן, יש למנות את המועדים הקבועים בס' 88 לחוק לשכת עורכי הדין, רק מהמועד בו היה ברור לצדדים כי לא ניתן עוד לגשר על המחלוקות בין הצדדים - קרי לכול המוקדם מיום 30.3.08.

10.       ביחס לחשבון הנאמנות, טען המשיב כי הוא נפתח בהתאם להוראות שניתנו לו על ידי מנהל המבקשת 2 בהתאם להוראות הסכם הניהול עליו חתומים הדיירים. מבירור שערך המשיב עם יו"ר ועד בעלי הדירות בפרויקט, עולה כי הבקשה להעברת כספי חשבון הנאמנות אינה על דעתו, ולא ניתן להעביר את הכספים בניגוד להסכמים בין המבקשות לבין הדיירים.