זיכוי נכה שחנה במקום המיועד לנכה ספציפי מעבירה

לפני מונח ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (פ 0-1-9708531 כב' השופטת ג' בסול), בו הרשיע בית המשפט קמא את המערער (המשיב שכנגד) בעבירה לפי הוראת סעיף 6(ב) לחוק העזר לעיריית חיפה (העמדת רכב וחנייתו) (להלן:" חוק העזר"). בית המשפט קמא דן את המערער לתשלום הקנס המקורי בסך של 95 ש"ח או יום מאסר תמורתו.  

המערער מערער על הכרעת הדין.

העובדות וטענות הצדדים:

ביום 3.11.04 שעה 11:23 ברחוב שמריהו לוין 7, חיפה, החנה המערער (הנאשם בבית משפט קמא) את רכבו במקום המיועד לרכב של נכה שמספרו צוין בתמרור, לכאורה עבירה לפי הוראת סעיף 6(ב) לחוק העזר.

המערער הודה בבית משפט קמא שהחנה את רכבו במקום המיועד לרכב נכה ספציפי, אך טען כי הואיל והוא עצמו נכה, הרי שמותר לו לחנות באותו מקום לאור הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק חנייה לנכים, התשנ"ד- 1993 (להלן: " החוק").

בית המשפט קמא לא קיבל את טענתו כי ייחוד מקום חניה לנכה ספציפי גורעת מזכויותיו של הנאשם כנכה בעצמו, וקבע שאין לראות בהקצאת חניה לנכה ספציפי בחוק עזר כפוגעת בזכות שהוקנתה לנכה אחר בחקיקה ראשית. זאת תוך מתן דגש שייחוד כזה נעשה לצורך רווחתם וצרכיהם של נכים. בית המשפט קמא קבע שלא התקיימו התנאים שנקבעו בחוק בסעיפים 2(א)(3) ו-2(א)(4), מכאן הוא דחה את טענותיו והרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

המערער טוען שיש לזכותו מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. לטענתו, טעה בית המשפט קמא בקובעו שלא התקיימו התנאים שנקבעו בחוק, בסעיפים 2(א)(3), 2(א)

(4). עוד טוען לעניין הסעיפים הנ"ל, כי המדובר במקרה ספציפי ולא בכלל האפשרויות הקיימות, מקום החניה הנדון יועד לרכב נכה שאינו מוגבל גפיים תחתונות, מכאן שלא היה נוצר סרבול בהליך הירידה מהרכב. זאת ועוד, המערער טוען כי הוראת חוק העזר נוגדת את החוק, כך שהוא פוגע בזכויותיו על פי החוק ובכך סותר חקיקה ראשית, דבר שאין בסמכותו של מחוקק המשנה לעשות.

ב"כ המשיבה טוען כי אין בסיס לטענות המערער, הפנה להחלטת בית משפט קמא, תגובת המשיבה בבית משפט קמא וכן לנוהל הקצאת חניה לנכים, בעיקר לסיפא. עוד טוען כי המערער משתמש בהוראות החוק כראות עיניו ותוך פרשנות אישית. המשיבה איננה חולקת על כך שהיה תג נכה על גבי הרכב, אולם לשיטתה אין בכך כדי לפטור את הנאשם מעבירת החניה.

דיון:

סבורני כי בית המשפט קמא שגה שעה שהרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

סעיף 2 לחוק מתיר לאדם נכה להחנות את רכבו הנושא תו נכה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, במקום שאין מותרת בו החניה בהתקיים תנאים מצטברים מסוימים וקובע כדלקמן:

"2. חניה במקום שאין החניה מותרת בו [תיקון: תשס"א]

(א) נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:

(1) בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

(2) בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

(3) החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;

(4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב, אלא אם כן תג הנכה ניתן לנכה בהתאם להוראות סעיף 1ב'."