ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע
|
2128-06
25/02/2008
|
בפני השופט:
יעל אנגלברג-שהם
|
- נגד - |
התובע:
מחמד בשיר קוקא ואח' עו"ד אלמאלק אחמד
|
הנתבע:
יוסי שוורץ עו"ד גרנות שי
|
פסק-דין |
החלטה זו עניינה בקשה לדחייה על הסף של תביעת 17 עובדים תושבי רצועת עזה, לתשלום פיצויי פיטורים.
העובדות
1. בסוגיה שבפנינו, אין כל מחלוקת עובדתית והשאלה בה חלוקים הצדדים הינה משפטית גרידא.
2. התובעים, תושבי חאן יונס ברצועת עזה, הועסקו על ידי הנתבע במתפרה שהיתה ברשותו ביישוב גן אור, בגוש קטיף במשך תקופות שונות.
3. עבודתם של התובעים הופסקה עקב החלטת הממשלה לפינוי גוש קטיף על פי חוק ליישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה - 2005 (
להלן: "חוק ההתנתקות ו/או חוק פינוי-פיצוי") אשר הביאה לפינוי הנתבע ממקום מגוריו ומעסק המתפרה שהיה בבעלותו ביישוב גן אור.
4. בכתב תביעתם טענו התובעים תחילה, כי הינם זכאים לקבל את מלוא זכויותיהם הסוציאליות ובעיקר את תשלום פיצויי הפיטורים, מכוח הוראות חוק ההתנתקות. אולם, במסגרת הדיון המוקדם הסכים ב"כ התובעים, כי זכות הפיצויים הנתבעת על ידיהם, אין מקורה בהוראות חוק ההתנתקות אלא בהוראות חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963 (
להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), ובה בלבד.
טענות הצדדים
5. לטענת התובעים, הנתבע חדל להעסיק את התובעים בשל יישום תוכנית ההתנתקות, היינו, שלתובעים לא היה כל קשר ל"מעשה הפסקת העבודה" ועל כן, זכאים הם לפיצויי פיטורים.
א. טענות הנתבע
6. מנגד טען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה על הסף. לדבריו, העדר יריבות והעדר עילה הינם נימוקים אשר בגינם יש לדחות את התובענה על הסף מלכתחילה. לדבריו, לא זו בלבד שלא פיטר את התובעים אלא אף הותיר את המכונות במקום וזאת לשימושם של התובעים עצמם.
הנתבע טען, כי מעולם לא פיטר את התובעים אלא אולץ על ידי ממשלת ישראל לעזוב את ביתו ועסקיו שהיו בגוש קטיף במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות. לדבריו, הוא עצמו מתגורר היום באתר הקרוואנים הזמני שהוקם על ידי הממשלה בניצן. עוד טוען הנתבע, כי עד היום הינו מצוי ללא פרנסה ועבודה ומנסה הוא לשקם את חייו מחדש.
7. הנתבע טוען, כי אין כל יריבות בינו לבין התובעים מכח חוק פיצויי פיטורים, עת נאלץ לעזוב את עסקו בשל החלטת הממשלה ובשל ישום תוכנית ההתנתקות. עוד טוען הנתבע, כי תביעה לפיצויי פיטורים יכולה להיעשות אך ורק בהתאם לחוק ההתנתקות אשר על פי הוראותיו התובעים אינם מוגדרים כלל כעובדים ולא בכדי לא הסתמכו התובעים על הוראות חוק זה. לטענת הנתבע, התובעים לא הקימו כל בסיס לטענה, כי הם זכאים לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, לא כימתו כראוי את תביעותיהם ולא הוכיחו כל יריבות בין הצדדים. בנוסף, טוען הנתבע, כי על יחסי הצדדים יש להחיל את הדין הירדני.
ב. טענות התובעים
8. התובעים התנגדו לבקשת הדחייה על הסף. לדבריהם, אין בתי המשפט ממהרים לדחות תביעה על הסף אלא אם הוכח בפניהם כי התביעה חסרת תשתית יסודית המקעקעת את רגליה. לגרסתם, העובדה כי הינם תושבי הרשות הפלשתינאית אינה מונעת מהם את הזכות לפנות לבית הדין ודינם כדין כל עובד זר העובד תחת פיקוח מעביד ישראלי.
התובעים טוענים, כי יישום תוכנית ההתנתקות היא כשלעצמה מהווה ניתוק יחסי עבודה בין עובד למעביד ונחשבת לפיטורי העובדים. עוד טוענים התובעים, כי בית משפט אשר מונחת בפניו תובענה שהינה מושתתת על בסיס עובדתי והינה חסרת עילה רשאי להורות על מחיקתה אך קודם יעשה דרך לתיקון התובענה על מנת להעמידה בפני בית הדין.
עוד טוענים התובעים, כי התובענה מושתתת על בסיס עובדתי איתן ודי בכך שקיימת אפשרות אפילו קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכו התובעים בסעד שהם מבקשים, על מנת שהתביעה לא תמחק.
9. התובעים מוסיפים וטוענים, כי ממשלת ישראל עת החליטה ליישם את תוכנית ההתנתקות, עשתה זאת באישור בית הנבחרים ופיצתה את התושבים בפיצוי הולם עקב יישום התוכנית. עוד מפנה ב"כ התובעים להוראות בג"ץ 1661/05 (
המועצה האזורית חוף עזה ואח' - ראש הממשלה ואח' פד"י נט 481) (להלן
"בג"ץ ההתנתקות")), מתוכם הוא למד, כי לתובעים קיימת זכות לפיצויי פיטורים שכן לדבריו, אקט ההתנתקות הופך את ההתפטרות לפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים וכי חובת המעביד היא לשלם לעובדיו פיצויי פיטורים.
10. לדברי התובעים, עובד זכאי לפיצויי פיטורים כל עוד לא הוא זה שיזם את ההתפטרות אלא פיטוריו באו בעקבות המעביד עצמו או אירוע שארע לעסקו של מעביד אשר גרם להפסקת עבודתו של העובד.
11. התובעים טוענים, כי עצם העובדה שהנתבע הפסיק להגיע למקום עבודתו אך הם לא חדלו מלהגיע למקום העבודה, דומה לסיטואציות זהות בהן מעביד נמנע מלפתוח עסקו ולהגיע אליו ובכך רואים את המעביד כמי שהביא את יחסי העבודה לידי סיום. לטענתם, כפי שעובד הנעדר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת ייחשב כמתפטר כך יש לראות מעביד שנוטש את מקום העבודה מבלי להודיע לעובדים על נסיבות היעדרו כמי שפיטר את עובדיו.