החמיצו טיסה לורנה- רשות שדות התעופה התרשלה בהכוונה לתור הנכון לטיסה

1.                1.                הרקע לתביעה זו הינה נסיעה של שלושה זוגות חברים, לנופש בורנה. כעולה מכתב התביעה, בתאריך 14.7.05 התובעים הגיעו לשדה התעופה. התובעים פנו לחברת קשרי תעופה וקיבלו את כרטיסי הטיסה שלהם. התובעים ניסו להסתדר בעצמם, לאחר כ - 10 דקות הגיעו הם למסקנה כי יש להם צורך בעזרה. בעמדת המודיעין של הנתבעת כיוונו את התובעים, לאחר שהנציג עיין בכרטיסי הטיסה לקומה G. לאחר עמידה בקומה זו התברר כי הם בתור הלא נכון. התובעים פנו במהרה למקום הנכון בקומת הכניסה ואז התברר כי החמיצו את הטיסה. בסופו של יום איחרו את הטיסה לורנה. או אז בחרו באופן ספונטני ביעד אחר ושילמו עבור טיול לאנטליה 350$. התביעה הינה לפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה, ההוצאות, והסכום שאיבדו התובעים עקב החמצת הטיסה כאמור.

2.                2.                התובעים ניתלו והסתמכו על פסק דין של בית משפט זה בתק 1192/06 מיום 13.9.06 בפני כב' השופט באומגרט. בענין זה פסק בית המשפט לאחד מחברי הקבוצה סך של 1,400 ש"ח עבור כרטיס הטיסה, 1,000 ש"ח עבור עוגמת הנפש וכן 750 ש"ח הוצאות משפט.

3.                3.                הנתבעת טענה כי כל האירוע נגרם עקב התרשלותם ועצימת עינם של התובעים. לטענת הנתבעת, התובעים הגיעו בשעה 15:15 כדברי התובעים עצמם לשדה התעופה לטיסה שצריכה לצאת בשעה 17:40. נטען כי חברת קשרי תעופה ממנה רכשו התובעים את הכרטיסים היא שהיתה צריכה לכוון את התובעים למקום הנכון. נטען כי אין זה ביקורם הראשון של התובעים בשדה והיה עליהם לדעת כי בתקופה זו של השנה בחודש יולי ביום חמישי בשבוע יש עומס גדול ויש להגיע לפחות שלוש שעות לפני הטיסה לשדה התעופה. נטען כי התובעים יכלו בקלות לאתר לבד את האזור הנכון לבדיקה וכי יש מסכים גדולים שמהם ניתן ללמוד בקלות לאיזה טיסה שייכים הנוסעים. הנתבעת הכחישה את הטענה שלא התייחסו לפניות התובעים יפה. הנתבעת מכחישה את הנזקים שלא הוכחו כדבריה. הנתבעת שלחה הודעת צד שלישי לחברת קשרי תעופה.

4.                4.                נטען כנגד הצד השלישי כי היה עליו לכוון את התובעים ולהפנותם לדלפק הנכון ממנו צריכה היתה לצאת הטיסה שלהם.  נטען כי קשרי תעופה היתה מחוייבת לעשות כן במיוחד באותו יום שכן בזמן סמוך יחסית באותו יום יצאו כחמש טיסות לאותו יעד טיסה (ורנה). לפיכך נשלחה הודעת צד שלישי.

5.                5.                הצד השלישי טען כי טענות התובעים מתרכזות רק בנתבעת ולא בצד השלישי. נטען כי הרשלנות של הנתבעת היא שהכריע את הכף באמצעות הכוונה לא נכונה מעמדת המודיעין של הנתבעת. נטען על ידי הצד השלישי כי אין זה מתפקידו לכוון את הנוסעים לעמדות הבדיקה דבר המוטל לחלוטין על הנתבעת. נטען כי המידע על הדלפק הנכון הינו מידע המשתנה כל הזמן ואין על הצד השלישי החובה לעדכן את הנוסעים שכן הדבר הינו מצוי בשליטתה המלאה של הנתבעת. דווקא בשל מספר הטיסות הגדול שהיה באותו יום היה על התובעת להיזהר יותר בהכוונת הנוסעים. הצד השלישי טען כי ניסה למזער את הנזק בכך שכאשר התובעים חזרו אליו נעשה מאמץ למרות סגירת הטיסה, להכניס לטיסה את התובעים. הצד השלישי בסופו של דבר עזר לתובעים ברכישת כרטיס ליעד חלופי. הצד השלישי הכחיש את הטענות של התובעים.

6.                6.                ביום הדיון הוריתי על איחוד חמשת התביעות הקשורות לאותו אירוע ואותה מסכת עובדתית.

7.                7.                ביום הדיון, אחת מהתובעות העידה בבית המשפט על הדברים בשם כל התובעים. העדה חזרה על גרסתה. הגרסה משותפת לכל תביעות התובעים

8.                8.                נציגת הנתבעת חזרה על האמור בכתב הגנה.  נציגת הנתבעת הוסיפה וציינה כי בתביעה בפני כב' השופט באומגרט, ת.ק. 1192/06, היה כשל יצוג ולמעשה בטעות לא הגישו בקשת רשות ערעור ולפיכך לטענתה אין להסתמך על פסק דין זה. נציגת הנתבעת לא הכחישה את ההכוון הלקוי שקיבלו התובעים בעמדת במודיעין של הנתבעת.

9.                9.                נציג הצד השלישי חזר על כתב הגנה מטעם הצד השלישי. נטען כי הם בסך הכל נתנו את השירות שלהם וכי הנציגה מטעמם עשתה את הכול על מנת לאפשר לתובעים לעלות לטיסה שנסגרה כאמור בשעה 17:00. 

10.            10.            בסיום הדברים איפשרתי לתובעים להסביר כיצד הגיעו לסכום של 5,000 ש"ח. התובעים אף ציינו שהגיעו 40 דקות לאחר ההמלצה על הכרטיס של החברה. בכרטיס נרשם כי חברת הטיסה ממליצה להגיע לשדה התעופה שעתיים לפני הטיסה, ההמלצה רשומה על גבי הכרטיס  באותיות מודגשות אדומות.

דיון

11.            11.            אין ספק כי בתיק זה נגרם נזק לתובעים. השאלה היא, מי האחראי לנזק ומהו שיעורו.

12.            12.            התובעים ביססו את תביעתם על החלטת כב' השופט באומגרט מיום 13.9.06 בת"ק 1192/06 אשר עסקה באותן נסיבות בדיוק. הבינותי כי רק בשל סיבות טכניות לא התבררו תביעות התובעים ביחד עם התיק האמור. בתביעה האמורה נפסק לתובעים סך של 1,400 ש"ח פיצוי על הכרטיס בשל הטיסה שהוחמצה, 1,000 ש"ח עוגמת נפש וכן 750 ש"ח הוצאות משפט.

13.            13.            כבר בשלב זה אציין כי העובדה ולפיה במצב עובדתי דומה נפסק סכום כזה או אחר ע"י בית משפט לתביעות קטנות, אינו מחייב מותב אחר של בית המשפט לתביעות קטנות ולפיכך איני יכול לפטור עצמי באימוץ פסק הדין האמור אלא עלי לערוך בדיקה משל עצמי, האם אכן יש לפסוק לתובעים את סכום תביעתם באופן מלא או חלקי וכך אעשה.

14.            14.            ראשית אציין כי בתקופת חודש יולי של כל שנה, ביום חמישי, שדה התעופה עמוס לעייפה בטיסות יוצאות ונכנסות. ידועה בציבור הקריאה של הנתבעת להגיע לפחות שלוש שעות לפני מועד הטיסה לשדה התעופה על מנת להספיק לבצע את כל הסידורים הנדרשים. התובעים הגיעו לשדה התעופה שעתיים ועשרים וחמש דקות לפני הטיסה. כבר כאן יש מקום לציין כי התובעים מן הראוי היה שיעשו יותר ויקדימו מלכתחילה את זמן הגעתם לשדה. אמנם, על גבי הכרטיס נרשמה בדפוס אדום המלצה של החברה להגיע שעתיים לפני הטיסה. מדובר בכרטיס שקיבלו התובעים בשדה התעופה כך שאין הרישום בכרטיס מהווה ראיה לצורך שבהגעה שעתיים בלבד לפני הטיסה.

15.            15.            כאשר מדובר בתקופה כה לחוצה של טיסות לחופשות וכאשר מעידים התובעים על עצמם שזו להם פעם ראשונה בטרמינל החדש, מן הראוי היה שיעשו יותר על  מנת לוודא כי כל הסידורים הנדרשים כולל קבלת הכרטיסים ושאר סידורי הקרקע יעשו בזמן.

16.            16.            הנתבעת לא הכחישה את העובדה כי נציג שלה גרם להטעיית התובעים אשר הופנו לעמדת בידוק בקומה אחרת ונפרדת מהקומה שבה היו צריכים להיות התובעים. אין ספק כי הנתבעת התרשלה בהפניית התובעים למקום הלא נכון.

17.            17.            התובעים שהופנו לעמדות בקומהG  עמדו שם שעה ארוכה. רק לאחר ביצוע הבידוק, איש הבטחון הפנה את תשומת ליבם לכך שהם עומדים במקום הלא נכון. נטען על ידי הנתבעת כי התובעים עצמו עיניהם והיו אדישים ולא עשו מספיק בכדי לוודא שהם עומדים במקום הנכון.

18.            18.            סבור אני כי יש ממש בטענות הנתבעת. מן המפורסמות כי בכל קומה ובכל עמדה יש צגים ומסכים. התובעים שהעידו על עצמם שהם בפעם הראשונה בטרמינל החדש לא היו צריכים להסתפק באותה הכוונה שנעשתה בקומת הכניסה. יש לצפות מאנשים סבירים כי ישאלו ויבחנו האם הם עומדים במקום הנכון. לא ברור הכיצד התובעים לא ראו את ההבדל במסכים לגבי חברת הטיסה שהטיסה אותם לורנה. התובעים העידו על עצמם שזה להם פעם ראשונה בטרמינל החדש אך לא פעם ראשונה בטיסות. התובעים כבר טסו בעבר. היה ניתן לצפות כי ישוו בין מספר הטיסה שבכרטיס שברשותם, כרטיס שרק קיבלו, למספר הטיסה שבצגים שבעמדת הבידוק. אמנם, יתכן שהם ידעו שהיעד הוא ורנה ולכן לא פקפקו באותה הכוונה שקיבלו מנציגי הנתבעת. חרף האמור הנני סבור כי יש לזקוף לחובת התובעים רשלנות תורמת למצבם שכן מן הראוי היה שיעשו יותר על מנת למנוע את המצב אליו הגיעו וקשה להניח כי אדם סביר יסתפק רק בשאלת נציגת הנתבעת למיקום הדלפק הנכון ולא יעשה בירורים נוספים בעצמו.