בירור זהות אבי קטינה עלול לגרום לקטינה נזק בלתי הפיך

פסק דין

השופטת יעל וילנר:

1.         תינוקת נולדה בחודש אוקטובר 2003 - מיהו אביה? האם הוא המערער - גרושה של אמה, או שמא הוא המשיב - בן זוגה של אמה. זה טוען שלי היא וזה טוען שלי היא, והאמא טוענת של בן זוגי הנוכחי היא.

האם יש להורות בנסיבות אלה על בירורזהות האבא? שאלה זו עומדת בבסיס ערעור זה.

רקע

2.         המערער והמשיבה 1 (להלן: " האם")נישאו בשנת 1991 ומנישואין אלה נולדו להם 2 בנים (להלן: " הבנים"). בשנת 2001 לערך חל קרע ביניהם והם החלו בהליכי גירושין. אלה הסתיימו בג"פ ביום XXXXX.כשמונה וחצי חודשים לאחר סידור הגט ילדה האם את הקטינה שעניינה נדון בפנינו (להלן: " הקטינה").בתקופה זו התגוררה האם עם בן זוג חדש, הוא המשיב 2 (להלן: " בן הזוג").עם לידת הקטינה, דיווחה האם למשרד הפנים כי בן הזוג הוא אביה של הקטינה, ובהתאם, נרשם שמו כאבי הקטינה. בשלב כלשהו, מסיבות שלא הובררו,נמחקשמו של בן הזוג,וכיום אין כל רישום במשרד הפנים באשר לזהות אבי הקטינה.

 ביום 4.1.2005 הגישה האם בשם הבנים תביעה להגדלת מזונותיהם, תביעה זו תלויה ועומדת בפני בית משפט קמא בתיק אחר שאינו נדון לפנינו.

3.         ביום 8.2.2005, כחודש לאחר הגשת התביעה להגדלת המזונות וכשנה ומחצה לאחר הולדת הקטינה, הגיש המערער נגד האם תביעה לבית המשפט לעינייני משפחה, בה עתר להצהרה כי הוא אביה של  הקטינה. בתביעה טען המערער כי האם הרתה לו עובר לסידור הגט, וכי היא מתכחשת לאבהותו ומונעת ממנו כל קשר עם הקטינה. לטענתו, הוא לא ראה את הקטינה מיום היוולדה.

4.         בן  הזוג צורף להליך על פי בקשתו. כן צורף היועץ המשפטי לממשלה. האם ובן הזוג התנגדו לתביעה ועתרו לסילוקה על הסף. לטענתם, האם התעברה מבן הזוג לאחר גירושיה מהמערער, ובן הזוג הוא אביה של  הקטינה המגדל אותה מיום היוולדה. עוד לטענתם, התביעה הוגשה בחוסר תום לב, ממניעים זרים, וכתגובה להגשת תביעת הבנים להגדלת מזונותיהם. לטענתם, המערער משתמש בקטינה כאמצעי לחץ על האם במטרה להביא לביטול תביעת המזונות, תוך איום כיבירור זהות האב יביא לממזרותה של הקטינה. בשל כל אלה דין התביעה לטענתם להדחות על הסף.

5.         ב"כ היוהמ"ש לממשלה השאיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, בנימוק כי בשלב המקדמי בו מצויה התביעה אין מידע רפואי לגבי מידת הסיכון לממזרותה של הקטינה.

פסק הדין של בית משפט קמא

6.         בית משפט קמא נעתר לבקשה לסילוק על הסף וקבע, בין היתר בהסתמך על תסקיר שהוזמן לבקשתו לבחינת עניינם של הצדדים בתביעת האבהות, כי טובת הקטינה הינה שלא לברר את זהות אביה. נקבעכי הקטינה גדלה מאז לידתה בתא משפחתי יציב בו בן הזוג הוא אביה, ובירור התביעה עשוי לגרור פגיעה בכבודה של הקטינה, בצורכיה ההתפתחותיים, ובגיבוש הזהות העצמית שלה. עוד נקבע כי יש להגן על הקטינה מהסיכון שידבק בה פגם של ממזרות.

עוד נקבע כי למערער אין עניין ראוי להגנהבבירור התביעה. זאת, בשל חוסר הזיקה והעניין שהפגין המערער כלפי הקטינה מאז לידתה, וכן בשל עיתוי הגשת התביעה - כחודש בלבד לאחר הגשת תביעת הבנים להגדלת מזונותיהם (להלן: " פסק הדין") .

כנגד פסק הדין  מופנה הערעור דנן.

הערעור

7.         המערער מלין בערעורו נגד סילוק התביעה על הסף בלא שניתנה לו ההזדמנות להוכיח את תביעתוובלא שהיה לו יומו בבית המשפט.לטענתו, תביעתו אינה חסרת סיכוי, בין היתר נוכח מועד לידת הקטינה (כשמונה וחצי חודשים בלבד לאחר ג"פ) וההלכה הקובעת כי "רב הבעילות אחר הבעל". עוד לטענתו, סילוק התביעה על הסף לא איפשר בירור הטענות העובדתיות, כמו השיהוי הנטען ביצירת קשר עם הקטינה,עיתוי הגשת התביעה, מועד ההתעברות ועוד.

8.         המשיבים סומכים ידיהם על פסק הדין. לטענתם, המערער יודע כי הוא אינו אבי הקטינה וכל מטרתו הינה להתנקם באם ולהלך עליה אימים על שהגישה תביעה  בשם הבנים להגדלת מזונותיהם.

דיון

9.         יש ובירור זהות האב טומן בחובוהתנגשות בין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המבוססים על ערכים וזכויות יסוד, ועל בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים, כאשר, ככלל, האינטרס של טובת הקטין - חולש על פני כל האחרים.