בתאריך 15/3/06 רכשו התובעים בחנות הנתבעת, הממוקמת בקניון של עכו, 26 מ"ר אריחים בגודל 33/33, מסוג "ה.ס.גריק" (להלן: "ההזמנה הראשונה"), לצורך ריצוף משטח היציאה מביתם לגינה (להלן: "המשטח"). בתמורה שילמו התובעים לנתבעת סך של 1,040 ש"ח.
לאחר שהקבלן שעבד בביתם של התובעים סיים לרצף את כמות אריחי הקרמיקה שנרכשה ע"י התובעים, התברר שהכמות לא הספיקה ויש צורך בכמות נוספת. לכן ניגשה התובעת ביום 15/3/06 לאותה חנות והזמינה 10 מ"ר נוספים של אותו סוג של אריחים ושילמה בתמורה 400 ש"ח (להלן: "ההזמנה השניה"). מאחר ובאותו מועד לא היו במלאי של החנות אריחים מאותו סוג, אולם היו כאלה במלאי במחסן בתל-אביב, נאמר לתובעת שהאריחים יסופקו לאחר שיגיעו.
בפועל סופקו לתובעים, לטענתם, אריחים בצבע שונה מצבע האריחים שסופקו להם בהזמנה הראשונה ולכן הם סירבו לקבלם. מאחר והאריחים לא סופקו עד היום ונאמר לתובעים, לטענתם, שהאריחים אזלו מהמלאי, הם לא השלימו את ריצוף המשטח ומצבו כיום נשאר כפי שרואים בתמונה מוצג ת/2. לכן הם הגישו את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של 12,000 ש"ח שזה, לטענתם, "מחיר פרוק הקרמיקה הקיימת, רכישת קרמיקה חדשה לכל הריצוף והתקנה ע"י הקבלן".
לטענת הנתבעת, מכיוון שיש הבדלי גוון בין משלוח למשלוח, שכן מדובר בסדרות יצור שונות, לא ניתן היה לספק לתובעים בהזמנה השניה אריחי קרמיקה בגוון זהה לגוון של האריחים שסופקו בהזמנה הראשונה, עוד טענה הנתבעת שהובהר לתובעת כי "בתוספת כמויות להזמנה המקורית יתכנו שינויים בגוון". לכן עותרת הנתבעת לדחיית התביעה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה שהתובעים זכאים לקבל פיצוי מהנתבעת על כך שלא עלה בידה לספק להם, בהזמנה השניה, אריחים זהים לאלה שסופקו בהזמנה הראשונה. אולם סכום הפיצוי לו הם זכאים קטן בהרבה מהסכום אותו הם תובעים. להלן הנימוקים לכך:
1. אין חולקין שהנתבעת סיפקה לתובעים את כל כמות האריחים שהוזמנה בהזמנה הראשונה, וכי אריחים אלה היו בצבע ובגוון זהה.
2. אין חולקין שהכמות שהוזמנה בהזמנה הראשונה לא הספיקה לריצוף המשטח כולו ולכן היה צורך בהזמנה נוספת.
3. אין חולקין שאין זו אשמתה של הנתבעת שבהזמנה הראשונה הוזמנה כמות אריחים קטנה מהדרוש. האשמה בקשר לכך רובצת כולה על כתפי התובעים ו/או הקבלן שלהם שאמר להם, לטענתם , איזו כמות לקנות.
4. אין חולקין שיש הבדלי גוון בין אריחים מאותו סוג, כאשר הם מיוצרים בסדרות שונות.
5. כפי שעולה מדברי התובע, עיקר טרוניתם של התובעים כלפי הנתבעת הינה בשל כך שנאמר לתובעת, עת הוזמנה ההזמנה השניה, שיש אריחים כאלה במלאי, במחסן בתל-אביב, למרות שבפועל לא היו או שהיו ונמכרו לאחרים ובשל כך לא סופקו לתובעים.
עוד עולה מדברי התובע שאילו נאמר לתובעת, עת באה להזמין את ההזמנה השניה, שאין אריחים זהים במלאי, "לא היינו באים אל הנתבעת בטענות".
6. מאמין אני לדברי התובעים כי נאמר לתובעת, ע"י עובדת של הנתבעת בשם לובה, שבמלאי שבמחסן בתל-אביב יש אריחים זהים. אין ספק בעיני שהנתבעת התרשלה במקרה זה - הרשלנות קיימת בין אם התשובה שניתנה כי יש אריחים במלאי היתה מוטעית ובין אם כן היו אריחים במלאי בתל-אביב, אולם הם נמכרו לאחרים ולא סופקו לתובעים. לכן זכאים התובעים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתרשלות זו.
7. נשאלת השאלה מה הנזק שנגרם. בהתאם לדיני הנזיקין, על הפיצוי להיות כזה שיעמיד את הניזוק, ככל האפשר, באותו מצב בו היה אלמלא התרשלותו של המזיק.
במקרה שבפניי, אילו אמרה לובה לתובעת שאין יותר במלאי אריחים מאותו סוג ו/או באותו גוון, לא היתה התובעת מזמינה את ההזמנה השניה ולא היתה משלמת תמורתה. במקרה כזה גם לא היו לתובעים כל טענות לנתבעת, כדברי התובע. מכאן שהנזק שנגרם הוא תשלום הסך של 400 ש"ח עבור ההזמנה השניה. בנוסף, כפי שעולה מדברי התובעים, הנתבעת טרטרה את התובעים או מי מהם בלך ושוב ובטלפונים, עד שנאמר לתובעים כי אין להם אפשרות לספק אריחים זהים לאלה שסופקו בהזמנה הראשונה. אין ספק בעיני שגם בגין כך זכאים התובעים לפיצוי. אני מעריך נזק זה בסכום של 1,000 ש"ח.
אני קובע, איפוא, כי סכום הפיצוי לו זכאים התובעים מסתכם בסכום של 1,400 ש"ח.
סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,400 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 28/6/07 ועד התשלום המלא בפועל.
כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום כולל של 300 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום ג' בכסלו, תשס"ח (13 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.