מלון שלום פלז'ה באילת יפצה נופשים בגין חדר לא מתאים

עניינה של תביעה זו שהותו של התובע בחופשה בבית מלון של הנתבעת ואי שביעות רצונו משהות זו.

התובע ואשתו שהו כבר בעבר, לא אחת, בבית המלון "שלום פלאזה" באילת ונהנו מחופשותיהם שם ועל כן ביקשו אף בפסח שנת  2007 לבלות את חופשתם, במשך עשרה לילות במלון זה.

יצויין, כי בשל בעיה רפואית מסויימת נזקקים בני הזוג לחדר מיוחד. חדר כזה מוכר להם, כאמור משהות קודמת ועל כן גם הפעם, הקדימו ליצור קשר עם המלון ולוודא היטב כי יקבלו חדר כזה שכן בכל המלון אך שבעה חדרים מסוג זה.

כך סוכם והתמורה אף שולמה ובני הזוג הגיעו למלון והשתכנו בחדר שהוזמן מבעוד מועד.

לדבריהם, כבר עם הגעתם הבחינו כי בחדר קיים ריח מוזר, אשר למחרת אך עלה והחריף וכך הודיעו לסגן הסמנכ"ל, רק ביום השלישי לשהותם הגיעו לנקות את החדר, אך נקיון זה לא עזר והריח הלך והחריף עוד ואף הסמנכ"ל הסכים עימם שלא ניתן לישון בחדר במצבו זה, אך העומס במלון רב עקב חג הפסח והוא יוכל להקצות להם רק חדר אחד שנותר פנוי וחדר זה אינו מסוג החדרים התואם את צרכיהם המיוחדים. כך קרה שאשתו שסבלה במיוחד (והיא בעלת הבעיה הרפואית) הועברה לחדר אחר ונפרד לחלוטין והוא ובנו נותרו בחדר הבעייתי לאחר שני לילות שוב הועברה אשתו לחדר אחר ואז הודיעו לו מהנהלת המלון כי המלון מצוי בתפוסה מלאה וכי עליו לחפש לו מלון חלופי ומלון "שלום פלזאה" יפצה אותו.

מאחר שלא עלה בידו למצוא מלון חלופי, הודיע לסמנכ"ל המלון כי בדעתו לבטל את המשך חופשתו ואף דרש לקבל בחזרה את כספו.

לאחר מאמצים נמצא במלום "שלום פלאזה" חדר שתאם את צרכיהם המיוחדים ואשר התפנה ביום השישי לחופשה.

לאחר החופשה ביקש התובע מהמלון לקבל את כספו בחזרה והוצע לו חלף זאת לקבל 50% הנחה בחופשתו הבאה, אך הדבר אינו מקובל עליו ומכאן תביעתו.

התובע סבור כי מקור הריח הרע בחדר בהדבקת שטיחים מקיר לקיר ואף הציג תמונות מן החדר.

מטעם הנתבעת התייצב מנכ"ל המלון אשר הבהיר כי ביום השני לחופשה אכן הובא לידיעתו כי יש בעיה של ריחות בחדר האמור. לטענתו, בעיה זו התעוררה כיוון שהעיר לבני הזוג על שהביאו עימם את בנם לחופשה וצרפו אותו לחדר למרות שלא היו אמורים לעשות כן ועל כן קפץ רוגזם.

לדבריו, הציע להם שני חדרים עד שיתפנה חדר דומה לשלהם מאחר שהחדרים הספציפיים היו תפוסים ועל כן לטעמו התביעה מיותרת.

התובע ציין כי בנו אכן לא אמור היה להצטרף לנופש וללון עימם בחדרם וברגע האחרון החליט במקום לישון עם חבריו על חוף הים להצטרף אליהם ומשנתבקש להוסיף על כך כסף כך עשה ואין לו כל טרוניה על כך, הוא ציין כי תמיד נהנה מאוד במלון זה וצר לו שהפעם  לא היו הדברים כך.

בני משפחת ביטון התובעים טרחו והזמינו דוקא חדר ספציפי זה מספר חודשים מראש בשל בעיה רפואית. החלפת חדרים בשבילם היא בעייתית וקבלת שני חדרים במקום אחד אינה גורמת להם להנאה אלא דוקא לסבל, שכן היא מחייבת את פרידת הבעל מאשתו וזאת בשל אותה בעיה רפואית,שבשל צינעת הפרט לא אפרטה. אין ספק שבילוי חופשה בתנאים כאלה הוא בהנאה פחותה בהרבה מאשר בחופשה כפי שתוכננה על ידי בני הזוג מראש וכפי שעשו כבר בעבר. על כן טעה ב"כ הנתבעת באמירתו כי בני הזוג נהנו מכך ששילמו כביכול עבור חדר אחד וקיבלו שניים.

כמו כן, יש לזכור שבחלק מן החופשה היה עליהם לעסוק בבעיה זו עיסוק אינטנסיבי למדי, לרבות חיפוש אחר מלון חלופי ואף בכך יש כדי לפגום בהנאתם מן החופשה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי בכל זאת שהו בני הזוג יחד עם בנם באילת במשך עשרה ימים ובחלק מן הימים כן שהו בחדר שתאם את צרכיהם ואף לכך יש לתת את המשקל הראוי.

על כן- מצאתי לקבל את תביעתם, אם כי לא במלואה.

לא מצאתי להחזיר את דמי הטיסות לאילת. באשר לדמי השהות במלון, הרי שאת חמשת הלילות האחרונים בילו בני הזוג בחדר שתאם את צרכיהם ושאליו הועברו, לפיכך אורה להחזיר להם אך את מחצית הסכום אותו שילמו עבור הארוח במלון.

הנתבעת תשלום, איפוא, לתובע מחצית מדמי האירוח בסך 3,750 ש"ח וכן תוסיף לו על כך את הוצאותיו ואת הנזק מחופשתו שנפגמה, כפי שתארתי לעיל בסך של 3,000 ש"ח ובסה"כ 6,750 ש"ח. על כך יש להוסיף לתובע 500 ש"ח הוצאות. כך שסך התשלום שעל הנתבעת לשלם לתובע הוא 7,250 ש"ח.

סכום זה ישולם לתובע במישרין לכתובתו ברח' יהודה הנשיא 6 בפתח - תקווה עד ליום 10.12.07, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשולום בפועל.