כללי
1. רופאי עור איבחנו כתם על אפו של מטופל (התובע), כנגע של כתם שמש. הם טיפלו בו ככזה, במסגרת הטיפולים השגרתיים של רופאי עור (בעזרת חנקן ומשחות). בשלב מאוחר יותר, בוצעו באפו של התובע שני ניתוחים מקומיים על ידי הרופאה הכירורגית-פלסטית. לאחר שנשלח החלק שהוצא מאפו של התובע לבדיקה פתולוגית, הוברר בעקבות הניתוח הראשון כי המצב תקין, אך הביופסיה של הניתוח השני, העלתה כי הנגע על האף - הינו גידול סרטני. מספר חודשים לאחר מכן, נערך לתובע ניתוח באפו עם הרדמה מלאה בבית החולים, להסרתו של הגידול הסרטני. בעקבות הניתוח עבר התובע טיפול כימותרפי בבית חולים אחר. הניתוח האחרון שבוצע באפו של התובע היה ניתוח שיקומי של האף בבית חולים אחר.
2. האם האבחנות הראשונות של רופאי העור היו רשלניות? האם היו צריכים הם, כבר בפעמים הראשונות שהמטופל (התובע) בא אליהם, לבצע הסרת הנגע ולשלוח את העור והרקמה לבדיקה פתולוגית? האם היה עליהם למסור לתובע כי קיימת אופציה כזו של משלוח העור והרקמה לבדיקה פתולוגית? האם הניתוחים המקומיים של הסרת הנגע על ידי הרופאה הפלסטית, היו רשלניים, בכך שהכריתה לא היתה מלאה, ובעקבות כך, התפרץ הגידול הסרטני פעם נוספת?
בהנחה שיש אחריות של הרופאים, מתעוררות השאלות הבאות ביחס לגובה הנזק: האם זכאי המטופל לפיצוי על הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות הגילוי המאוחר של הגידול הסרטני באפו? האם זכות זו לפיצוי הינה בגין נזקים פיזיים לחוש הריח ולנשימה, בגין נזקים אסתטיים בשל הצלקת עקב ניתוח באף, וגם בגין נזקים פסיכיאטרים, עקב מצבו הנפשי של המטופל, אשר כריתת חלק מאפו פגעה בתפקודו ובביטחונו העצמי, הן כאדם והן כבעל? מהו הנזק הממוני, כולל אובדן הכנסה והוצאות עתידיות, אשר מגיע לתובע? מהו שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני, אשר לו זכאי המטופל?
3. השאלות שהוצגו לעיל, הן אלה העומדות להכרעה בפסק דין זה.
הצדדים
4. התובע הינו יליד 1947, נשוי ואב לילדים (בגירים). התובע עבד בתקופה הרלוונטית, כפקיד ברשות השידור, והוא ממשיך בתפקידו זה, עד היום.
5. הנתבעת 1 (להלן גם - "קופת חולים" או "הנתבעת" ) מספקת שרותי בריאות למבוטחיה, ובהם התובע, אשר נמנה על מבוטחיה. התובע קיבל את שרותי הבריאות, ככל שהם רלבנטיים להליך זה, במסגרת קופת החולים, הקרויה כיום: "שרותי בריאות כללית".
6. נתבע 2, ד"ר עדנאן ג'בארה (להלן גם - "ד"ר ג'בארה"), הינו רופא עור מומחה, אשר עבד במסגרת קופת חולים, והתובע היה מטופל אצלו.
7. נתבע 3, ד"ר אפרים שגיא (להלן גם - "ד"ר שגיא"), הינו רופא עור מומחה, אשר עבד במסגרת קופת חולים, והתובע היה מטופל אצלו.
לשם קיצור, יכונו ד"ר ג'בארה וד"ר שגיא יחדיו, כ"רופאי העור".
8. נתבע 4, ד"ר סרג'יו לוסטהאוז (להלן גם - "ד"ר לוסטהאוז"), הינו רופא כירורג, שעבד במסגרת קופת חולים, והתובע היה מטופל אצלו בתחום הכירורגי.
9. נתבעת 5, ד"ר ענת אל עמי (להלן גם - "ד"ר אל-עמי"), הינה רופאה כירורגית פלסטית, אשר עובדת במסגרת קופת חולים, והתובע היה מטופל אצלה, והיא ביצעה באפו שני ניתוחים.
עיקר טענות התובע בכתב התביעה
10. התובע, בכתב תביעתו שהוגש ביום 12.10.04, על ידי בא כוחו עו"ד עמוס גבעון, מייחס את הרשלנות לנתבעת, קופת חולים, וכן לרופאי העור, נתבעים 3-2, בכך שלא ביצעו לתובע ביופסיה של האף, כבר בביקורו הראשון של התובע אצל רופאי העור, ובכל מועד אחר, ואז, לטענת התובע, ביצוע הביופסיה "
היה מגלה כי מדובר בגידול סרטני, וכריתתו במועד הייתה מביאה לריפוי מלא [של התובע]
" (סעיף 5 לכתב התביעה).
11. התובע מוסיף וטוען, כי רופאי הנתבעת התעלמו מתלונותיו של התובע ומהסימפטומים המאפיינים גידול סרטני. לכן, באה הטענה הבאה, לפיה "
כתוצאה מהתרשלותם, הגידול גדל עם השנים ונזקיו, במועד גילויו, היו עצומים, כולל הנזקים הנובעים מהוצאת גידול בגודל שבו הוצא" (סעיף 6 לכתב התביעה).
12. בהמשך כתב התביעה, מתוארים פניותיו של התובע לרופאי העור, נתבעים 3-2, החל מיום 3.4.00, ועד ליום 26.11.02 (סעיפים 16-9 לכתב התביעה). [כבר בשלב זה אעיר, כי במהלך ההוכחות הוברר כי התובע היה בטיפול אצל רופאי העור עוד מספר שנים קודם לכן, כאשר הביקור הראשון המתועד הוא מיום 1.4.1997; ראה: מסמך 97 למסמכים הרפואיים והדיון בפיסקה 113 להלן; ב"כ הנתבעים ציינו בסיכומיהם - בסעיף 27 (עמ' 7) - נושא זה, כאחת ההוכחות לכך שלא רק שלא העלימו מסמכים, אלא אף גילו את כל המסמכים הרפואיים שברשותם, לרבות אלה שהתובע לא היה ער להם, ולא ידע על קיומם].
כמו כן נטען בכתב התביעה כי בגיליון התובע בקופת חולים, במסגרת הדיווח על רישום הביקורים, אין רישום ותיאור של מיקום הנגע, גודלו, צורתו ומשך הזמן שבו הוא נמצא.
13. כתב התביעה מספר על בדיקת התובע ביום 14.8.03 על ידי רופא כירורג במרפאת קופת חולים, וכן כי ביום 4.2.04 יש רישום לפיו עבר התובע ניתוח באף (סעיפים 19-18 לכתב התביעה).