הכרה בסרטן ראות כמחלת מקצוע על אף שהעובד עשן 30 שנה

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב - יפו (השופטת מיכל לויט; בל 1806/00) בו נדחתה תביעתו של המערער להכרה בליקוי בריאותיו כפגיעה בעבודה עפ"י הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן גם החוק).  

2.         להלן עיקר עובדות המקרה

א.  המערער, יליד 1934, מהנדס כימיה במקצועו, עבד משנת 1979 ועד לפיטוריו ביום 1.4.97 במפעל לייצור חלקים מכניים ממתכת שהיה בבעלותה של תדיראן בע"מ ונרכש על ידי תדיר גן (מתכת) בע"מ.

ב.   המערער היה מנהל מחלקת ציפויים במפעל והמהנדס הכימי של המפעל.ו במסגרת תפקידו היה אחראי על ציפוי החלקים המיוצרים במפעל בתהליך אלקטרו כימי וכימי.

ג.   במהלך עבודתו נחשף המערער לחומרים רבים המזיקים לבריאות כגון סגסוגת של ניקל ושל קופרום בריליום, ניקל, כרום, חומצת מלח, חומצה חנקנית, תחמוצת החנקן, חומצה גופרתית, פוטסיום ביכרומט, סודיום ביכרומט, ניקל, ניקל סולפט, ניקל כלוריד, סודיום ביטולפיט, סודיום היפוכלוריט, בדיל, בדיל סולפט, סודיום ציאניד, פוטסיום ציאניד, סודה קאוסטית, אמוניה, כסף וכסף ציאניד.

ד.   המערער עישן במשך כ-30 שנה לפחות קופסה אחת ביום.

ה.  בחודש יוני 98' נתגלו אצל המערער שני גידולים ממאירים באונות העליונות של שתי הריאות, בגינם אושפז ועבר ניתוח כריתה של האונות הללו.

ו.   תביעתו של המערער למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה בריאותיו נדחתה ביום 22.11.99. מכאן התביעה לבית הדין האזורי.

ז.   ביום 15.6.03 ניתן פסק דין חלקי בבית הדין האזורי ועל פיו נקבע כי הונחה תשתית עובדתית לבחינת קיומה של פגיעה מסוג מיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע.נ בהתאם לקביעה זו מונה מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, פרופ' קרמר (להלן המומחה).

ח.  בפני המומחה הוצגו התשתית העובדתית והחומר הרפואי הרלוונטיים, והוא התבקש להשיב על השאלות הבאות:

"1. ממה סובל התובע?

2.   האם יש קשר סיבתי (לרבות קשר של החמרה) בין תנאי עבודתו של התובע לאורך השנים כמפורט לעיל לבין מחלתו?

3.    האם ניתן לקבוע כי בכל חשיפה לאילו מן החומרים אליה נחשף התובע בעבודתו כמתואר לעיל, נגרמה לו "פגיעה זעירה", בדרך של מיקרוטראומה. ו אם כן - האם הנזק בריאותיו של התובע נגרם (או הוחמר) כתוצאה מהצטברותן של אותן פגיעות זעירות?

4.    האם השפעת תנאי העבודה על מחלתו של התובע, ככל שהיתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? אם כן - אנא פרט מהם.

5.    האם מדובר במחלת מקצוע, כמשמעותו בחוק? (על פי חלק א' סעיפים 2 ו/או 10 לתוספת השניה לתקנות)".

ט.  המומחה השיב לשאלות אלה ביום 19.10.03 כדלקמן:

"1. התובע סובל ממצב לאחר כריתת 2 אונות עליונות עקב סרטן הריאה מסוג adeno carcinoma .

2.    התובע עבד עם חומרים הידועים כמסרטנים ושנמצא קשר בין חשיפה אליהם לבין הופעת סרטן הריאות, גם אם כמויות החומרים לא חרגו מהנורמה.

3.    התובע עישן שנים רבות, מהתיעוד בחומר נראה כי כ-30 שנה לפחות קופסא אחת ביום. עישון הינו הגורם הדומיננטי בגרימה לסרטן הריאה (גם לאחר הפסקתו). ידוע כי שילוב בין עישון לבין חשיפה לחומרים מסרטנים מגבירה את הסיכון לסרטן הריאה, הדבר הוכח במיוחד לגבי אזבסט, אורניום, אך גם לגבי ניקל וכרום. לכן לדעתי יש ליחס את הופעת הסרטן לשילוב בין העישון לחשיפה לחומרים בעבודתו.