קבלן עצמאי הוכר כעובד בתקופה העצמאית אצל המעסיקה אך זכויותיו קוזזו

הרקע העובדתי

1.         התובע, מר פיליפ טיברמן, מהנדס בניין במקצועו, עבד בשרות הנתבעת, מקורות חברת המים בע"מ שהינה חברת המים הלאומית של ישראל, כמהנדס מבנים באתרים שונים של הנתבעת ובעיקר בדרום הארץ כקבלן עצמאי, ובחלוף כ- 9 שנים נקלט בנתבעת כעובד מן המניין.

2.         לצורך עבודתו, פתח התובע תיק ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי, וכמו כן חתם התובע על הסכם למתן שירות כקבלן עצמאי (נספח א' לתצהירו).

3.         בתקופה הראשונה כאמור, (להלן - "התקופה העצמאית"), היה התובע מדווח כעצמאי ברשויות השונות, הנפיק חשבוניות מס לנתבעת מדי חודש בחודשו, וכאמור, החל מיום 1/7/80 נקלט התובע בנתבעת כעובד מהמניין, ושכרו ויתר תנאי העסקתו היו על פי המקובל בנתבעת.

4.         עם פרישתו לגמלאות, התחוור לתובע כי הנתבעת התייחסה לתקופת העסקתו בין השנים 1980-1971 כאל קבלן עצמאי, ומכאן תביעתו לתשלום זכויות כספיות שונות ביחס לתקופה זו.

            יובהר שאין לתובע דרישות כספיות בגין התקופה בה היה שכיר, וזכויותיו מוצו כנהוג לגבי עובדים מן המניין של מקורות.

5.         יצויין, כי בית דין זה מחק לבקשת מקורות את התביעה על הסף, וערעורו של התובע לבית הדין הארצי התקבל בחלקו (ע"ע 1616/04), תוך קביעה כי התביעות בנושא פיצויי פיטורים, הפרש חופשה שנתית ומענק יובל - לא התיישנו.

6.         מקורות מצידה הגישה תביעה שכנגד, ולטענתה, בשל העסקתו של התובע כקבלן עצמאי שולמו לו סכומים העולים באופן מהותי על אלו שהיו משולמים לו אילו היה עובד מן המניין בחברה - ועל כן, יש לערוך התחשבנות מחודשת בגין תקופה זו, התחשבנות המזכה את מקורות לטענתה בסכום של -.855,346 ש"ח, אשר הועמדו לצרכי אגרה על סכום של

-.800,000 ש"ח.

טענות התובע

7.         התובע טוען כי בשנת 1971 דרשה הנתבעת ממנו כתנאי לשכירת שירותיו להתקשר עמה על בסיס של קבלן עצמאי ולהנפיק לה חשבונית מס, וכן לחתום על ההסכם נספח א' לתצהירו, הסכם שהנתבעת ניסחה והתובע חתם עליו לפי דרישתה. בכך, לגרסת התובע, חסכה הנתבעת בהוצאות על תנאים סוציאליים, ובפועל שילמה לו פחות ממה שקיבלו מהנדסים שכירים בנתבעת.

8.         כמו כן טוען התובע, כי בשנת 1980, עת נקלט בנתבעת כעובד שכיר - נעשה הדבר ביוזמתה.

9.         על כן, טוען התובע כי גם בתקופה העצמאית יש לראותו כעובד של הנתבעת, ושלמעשה התקיימו ביניהם יחסי עובד - מעביד. התובע טוען שהשתלב במערך הארגוני של הנתבעת, הן בפן החיובי של מבחן ההשתלבות והן בפן השלילי, וכי מתקיימים בו תנאי "המבחן המשולב".

10.        התובע טוען, כי לא היו לו לקוחות אחרים מלבד מקורות וכי לא העסיק עובדים בתקופה העצמאית, וכל מרצו וכוח עבודתו הושקע בעבודתו עבור הנתבעת. כמו כן שכרו היה קבוע, הוא פעל על פי הנחיות הממונים עליו בנתבעת ולא היה צריך לדאוג למחליף שעה שהיה חולה או נקרא לשרות מילואים, וכן השתתף בהשתלמויות מקצועיות של הנתבעת, ובאירועים חברתיים שארגנה לעובדיה.

11.        מאחר והנתבעת אינה מכירה בתקופה העצמאית של התובע כתקופה בה שררו ביניהם יחסי עובד-מעביד, נפגעו זכויותיו של התובע באופן הבא :-

א.         זכותו לפיצויי פיטורים - מאחר והתובע לא בוטח פנסיונית עבור התקופה העצמאית, הרי שהוא זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה זו. השכר הקובע לעניין הינו -.15,751 ש"ח ועל כן מדובר בסכום של -. 141,759 ש"ח.

ב.         מענק יובל - על פי הסכמי העבודה החלים על הנתבעת זכאי כל עובד המגיע לוותק של 25 שנים לקבל תשלום משכורת 13 אחת לשנה.

מאחר והנתבעת לא מכירה בתקופה העצמאית לצורך ותק כעובד - לא שילמה לו מענק יובל. התובע דורש מענק יובל בשיעור שנתי של -.9,432 ש"ח, ובגין 7 שנות עבודתו האחרונות תובע סך של -. 66,024 ש"ח.

ג.          הפרש חופשה שנתית - על פי הסכמי העבודה החלים על הנתבעת זכאי כל עובד אשר הגיע לגיל 55 ואשר השלים 10 שנות עבודה בחברה עד לתאריך 1/4/84 ל- 4 ימי חופשה נוספים בשנה.