פיצוי בגין אובדן שירותי סבתא

מבוא

1.      1.      בפניי תביעה בגין תאונה שארעה ביום 28.8.04 (להלן: "התאונה"). התאונה הינת "תאונת דרכים" כהגדרתה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק"), ובעטיה מצאו את מותם בני הזוג אפט, יהושע ונוריקה ז"ל (יקראו להלן יחדיו ( "המנוחים").

2.      2.      מר יהושע אפט ז"ל, יליד 1.1.1929 (להלן: "המנוח") נפצע קשה ונפטר מפצעיו ביום 6.10.04, ואילו הגב'  נוריקה אפט ז"ל, ילידת 22.7.1940 (להלן: "המנוחה") מצאה את מותה בתאונה עצמה.

3.      3.      התובע 1 הינו עזבון המנוחים. התובעים 2 - 4 הינם ילדיהם הבגירים של המנוחים.

4.      4.      אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק ורכיביו. עילת התביעה הינה בעיקרה בגין "השנים האבודות".

5.      5.      הנתבעת הינה מבטחת השימוש ברכב, בו נסעו המנוחים.

6.      6.       פסק הדין ניתן לאחר שהובאו בפני הראיות כדלקמן: 

עדויותיהם של התובע 2 - ליאור אפט (להלן: "ליאור"), התובעת 3 - אריאלה טלר (להלן: "אריאלה"), התובעת 4 - סיגל לב (להלן: "סיגל"), מר אשר מרוגלין  ועוה"ד הגב' דרור (להלן: "עוה"ד דרור").

קראתי את תצהירי עדויותיהם הראשיות של התובעים, חקירותיהם הנגדיות של העדים, המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים וסיכומיהם בכתב. בהחלטתי מיום 19.7.07, שניתנה נוכח הסוגיות שלדיון, ביקשתי משני הצדדים, לאחר שהוגשו סיכומיהם, להתייחס לסוגיות שמוקדו בהחלטתי זו ובהמשך בקשתי מהנתבעת להגיב לתשובת התובעים לסוגיות שהועלו בהחלטתי.

7.      7.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

גובה הנזק

מבוא

8.      8.      המנוחה, ילידת 1940, פרשה לפני שנים מעבודתה כמנהלת חשבונות ועל פי הנטען סייעה לתובעים בטיפול יום יומי בנכדיה / ילדיהם הקטינים.

9.      9.      המנוח, יליד 1929, ניצול שואה, גמלאי צה"ל, פרש לאחר שירות קבע בדרגת סא"ל ושימש לאחר פרישתו מצה"ל, ובמשך 15 שנים, כמנהל מחלקת הציוד ההנדסי הכבד של מע"צ במרחב צפון.

10.  10.  כאמור, המנוחה מצאה את מותה בתאונה עצמה, ואילו המנוח נחבל אנושות בכל חלקי גופו והועבר במצב קריטי לבית החולים "רמב"ם" בחיפה. בבית החולים נמצא כי המנוח סובל, בין היתר, מפגיעה מוחית, ריאתית ומפגיעה בטחול. המנוח נזקק לאינטובציה והנשמה מלאה, טופל באופן שמרני עם המלצה לפיום הקנה, לצורך נשימה. ביום 6.10.04 נפטר המנוח.

11.  11.   בד בבד עם הגשת כתב הגנתה, הגישה הנתבעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי שהתבקש לחוות דעתו, בין היתר, בשאלה מה סיבת מותו של המנוח; האם המנוח לקה בהתקף לב עובר לתאונה; מה הייתה תוחלת חייו הצפויה של המנוח, אלמלא מותו.

12.  12.  בהחלטתי מיום 25.7.06 נעתרתי לבקשת הנתבעת ומיניתי את פרופ' קפלינסקי כמומחה ביהמ"ש. פרופ' קפלינסקי קבע כי המנוח נפטר כתוצאה מסיבוכי הפגיעות הקשות בתאונה; כי הנזק ללב, ככל שהיה, התרחש בעקבות התאונה ולא תרם למותו; כי נכותו של המנוח בתחום הקרדיולוגי, עובר לתאונה, היתה בשיעור של 40%; כי תוחלת חייו של המנוח, התקצרה ל-5 שנים במקום 10 שנים.

סקירת וניתוח המצב המשפטי נכון למועד פסה"ד

13.  13.  לעניות דעתי, פסיקת ביהמ"ש העליון בשנים האחרונות, ככל שהיא נוגעת לתחום הנזיקין, מלמדת כי תוך הכרעות לגופם של עניינים שהובאו בפניו - פרץ ביהמ"ש העליון גבולות ושינה מושכלות יסוד בדיני הנזיקין.