אדם שנהג תוך חריגה מהרשאת בעל הרכב לא נחשב כמי שגנב את הרכב

1.         כללי

            אדם מבקש למכור את רכבו לרעהו. הקונה מבקש לבדוק את הרכב, אך לרכב אין רשיון רכב וביטוח חובה בתוקף. עם זאת, הרכב מבוטח בביטוח מקיף. לפיכך מתנה המוכר עם הקונה כי הקונה יקח את הרכב לבדיקה וחזרה באמצעות גרר, וכי לא ינהג בו. הקונה נוטל את הרכב ובניגוד להתחייבותו נוהג בו וגורם לתאונה בה ניזוק הרכב כליל. לאחר התאונה  מסתבר כי לקונה אין כלל רשיון נהיגה, והוא בן פחות משלושים שנה, בעוד פוליסת הביטוח המקיף מתנה את חבות חברת הביטוח בכך שנוהג ברכב מי שיש לו רשיון תקף והוא בן למעלה משלושים.

            האם בנסיבות אלו זכאי המוכר לפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכבו, מכוח פוליסת הביטוח המקיף בטענה שהרכב נגנב ממנו? זו השאלה המתעוררת בתביעה שלפניי.

2.         העובדות

            התובע והנתבע 2 (להלן - "מועתז") הכירו זה את זה מעבודה משותפת. התובע ביקש להחליף את רכבו מסוג סיטרואן (להלן: "הרכב") עם רכבו של מועתז. מועתז ביקש לבדוק קודם את הרכב בכפרו מג'דל שמס. התובע הודיע למועתז כי אין לרכב ביטוח חובה ורשיון רכב (טסט). מאידך, אין חולק כי הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת 1 (להלן - "חברת הביטוח"), הכולל תנאי לפיו הכיסוי הביטוחי מותנה בכך שברכב ינהג אדם בעל רשיון שגילו מעל שלושים שנה. במצב דברים זה החתים התובע את מועתז, כך לטענת התובע, על מסמך התחייבות מיום 3.9.04, אשר זו לשונו:

                              "אני מועתז עקבני... מאשר בזה כי קיבלתי מידי בני קנטור (התובע-א.ר.) את רכבו הנמצא בבעלותו מסוג סיטרואן.... למטרת בדיקה בלבד. הובהר לי על ידי בני קנטור שלרכב אין טסט ואין לו ביטוח חובה ואני מתחייב לא לנהוג ברכב ולקחתו לבדיקה על ידי גרר ולהחזירו אחרי הבדיקה על ידי גרר.

                              אני מאשר שבני קנטור הזהיר אותי לא לנהוג ברכב בכל מצב שהוא, ושאין ולא תהיה לבני קנטור כל אחריות לגבי כל נזק גופני או אחר שיגרם עקב נהיגה ברכב הנדון, למרות התחייבותי כנ"ל".

(ראו - ת/3).

אחר חתימת המסמך מסר התובע את מפתחות הרכב למועתז במשרדו של התובע בקיבוץ הגושרים, ואמר לו שהוא יכול לקחת את הרכב ממקום הימצאו בקרית שמונה. התובע טוען כי אין הוא יודע כיצד נטל מועתז את הרכב מקרית שמונה. מכל מקום, אין חולק כי ביום 4.9.04 בשעות הלילה נהג מועתז ברכב וגרם לתאונה, אשר בעטיה ניזוק הרכב לחלוטין. אז גם התברר כי למועתז אין כלל רשיון נהיגה. כמו כן אין חולק כי מועתז היה בן פחות משלושים בזמן התאונה.

3.         טענות התובע

            התובע טוען שכאשר הוא מסר את רכבו הוא לא ידע כלל שלמועתז אין רשיון נהיגה. לטענת התובע הוא אסר על מועתז לנהוג ברכב בשל העדר ביטוח וטסט בתוקף, ובמצב דברים זה נהיגתו של מועתז ברכב שקולה לגניבת הרכב, ומכאן שיש כיסוי ביטוחי, למרות שלמועתז אין רשיון נהיגה והוא בן פחות משלושים.

4.         טענות חברת הביטוח

            חברת הביטוח טוענת כי התובע ידע היטב שלמועתז אין רשיון נהיגה, ולטענתה התובע כלל לא אסר עליו לנהוג ברכב. חברת הביטוח מוסיפה וטוענת כי גם אם לא ידע התובע שאין למועתז רשיון, הרי שאין כיסוי ביטוחי כיוון שבפועל למועתז לא היה רשיון, ומפני שהוא היה בן פחות משלושים בעת התאונה. ולבסוף, חברת הביטוח כופרת בטענה שנהיגת מועתז ברכב ללא רשות התובע כמוה כגניבה.

דיון והכרעה

5.         הפוליסה

            פוליסת הביטוח שלפניי מגדירה בסעיף 1 לפרק 1 את מקרה הביטוח כך:

                                "אובדן או נזק שנגרם לרכב המבוטח .... כתוצאה מאחד מהסיכונים המבוטחים...."

בסעיף 2 לפרק 1 לפוליסה מפורטים הסיכונים המבוטחים ובהם:

                              "....